ראש סקטור הנדל״ן בבנק דיסקונט: ״המערכת הבנקאית לא מסוגלת לממן 60-70 אלף יחידות דיור בשנה״

בפאנל מימון בוועידת עיר הנדל״ן באילת שמתקיימת בימים אלה, משתתפת מיכל כספי, ראש סקטור הנדל״ן בבנק דיסקונט, אשר אמרה כי ״אם הממשלה תצליח לשחרר קרקעות ולפתור את הפלונטר של ענף הנדל״ן, אז תהיה בעיה לממן 60-70 אלף יחידות דיור בשנה תחת מגבלות הרגולציה ומסגרות האשראי שניתן לתת״.

חני הורוביץ, הבעלים של קבוצת הורוביץ: ״עם השתכללות שוק המימון יבוא היום שיגיעו גם הלוואות בריבית זולה של 4%, בדיוק כמו בקופיקס״

״המערכת הבנקאית לא מסוגלת לממן 60-70 אלף יחידות דיור בשנה. כרגע המערכת הבנקאית מאפשרת מימון זול יחסית, שאיננו מכביד על העלויות של הפרויקטים. אם הממשלה תצליח לשחרר קרקעות ולפתור את הפלונטר של ענף הנדל״ן, אז אם מסתכלים על מגבלות הרגולציה ומסגרות האשראי שניתן לתת, תהיה בעיה לממן כמות כזו של יחידות דיור בשנה״

חני הורוביץ, הבעלים של קבוצת הורוביץ אמרה כי ״עם השתכללות שוק המימון לפרויקטים ויזמי נדל״ן, יבוא היום שיגיעו גם הלוואות ליזמים גם בריבית זולה של 4%, בדיוק כמו בקופיקס״.

לדברי הורוביץ, ״אין ספק שהקרנות החוץ בנקאיות הוסיפו ושכללו את השוק. עם זאת, למרות ההתפתחות העצומה מאז כניסת קרן הגשמה לשוק, עדיין יש קושי. למשל בקבוצות רכישה, כשמשפרי דיור אמורים להביא 40% הון עצמי. אנחנו מחשפים פתרון לבעיה, והעלנו כמה פתרונות בתקופה האחרונה, למשל שיעבוד לרוכשים של הדירות שלהם, אבל כנראה שעובדים על רגולציה שתמנע את זה, אז באמת מה שצריך היום זה חשיבה מחוץ לקופסה״.

לדברי חנן שמש, יו״ר ומנכ״ל הגשמה, קרן ההשקעות בנדל״ן הגדולה בישראל, עם השקעות בפרויקטים בשווי של מעל ל-7.3 מיליארד שקל, ״בכל העבודה שלנו נוצר יתרון גדול מאד לבנקים, למרות שהם לא רוצים שעבוד שני. אנחנו עובדים בלונדון וארה״ב, שם הנושא מקובל מאד בהיקפים גדולים, אבל עדיין בישראל זה קצת קשה יותר. בסופו של דבר אנחנו עוד גורם בודק ומפקח שאחראי לכסף. אנחנו שומרים על ההון העצמי במידה רבה יותר אפילו משהיזם שומר עליו״.

מוקדם יותר בפאנל שעסק ב״הסכמי גג - דוח מצב״ בראשות דניאלה פז, מנכ״לית פז כלכלה והנדסה, אמר שלום בן משה ראש עיריית ראש העין כי ״עד כה המדינה עומדת בהסכמים ומעבירה את הכספים שהבטיחה וזה חידוש מבחינת רשויות מקומיות״. 

יורי גמרמן מ״מ מנהל אגף בכיר הנדסה ופיתוח ברשות מקרקעי ישראל: ״פעם היינו עובדים רק על התכנון והשיווק לבד. בשלב מסויים הבנו שאנחנו חייבים לשלב את הרשויות המקומיות בכל התהליך ולכן יצרנו את המודל של הסכמי הגג. עם תחילת השיח של עם הרשויות הבנו שיש בעיה במקום של תשתיות ומימון. לכן יצרנו תכנית שבהן הרשויות מכינות את התכנון ואנחנו נביא את המימון״.