יורדים לשטח - מעט מקום, המון אתגרים: כך נבנה מלון בזל בתל אביב

המאמר בעריכה. לא להפיץ או לפרסם. 

• באדום - השלמות

אודות פרויקט מלון בזל

במשך עשרות שנים היה המגרש שבין הרחובות בזל, אשתורי הפרחי, אלקלעי והשל״ה מזוהה עם תחנת מד״א של צפון תל אביב. המבנה הוותיק, שפעל במקום מאז שנות ה־70, היה חלק מוכר מהנוף העירוני של שכונת הצפון הישן - אזור צפוף, פעיל ומבוסס, המאופיין בבנייה מרקמית, ברחובות מסחריים ובקרבה רבה בין מגורים, מסחר ומרחב ציבורי.

לאחר שמד״א פינתה את המתחם, שווק המגרש העירוני בשנת 2019 ונרכש בידי קבוצת יזמים בראשות JTLV ובנייני העיר הלבנה, בשיתוף ישרוטל. המבנה הישן נהרס בשנת 2021, ובמקומו החל להתגבש אחד הפרויקטים המסקרנים באזור: מתחם עירוב שימושים הכולל מלון יוקרה, מגורים, מסחר, שטחים ציבוריים ומערכות תפעול מורכבות - והכול על מגרש של כ־2.5 דונם בלב שכונה בנויה ופעילה.

בתמונה: מבנה תחנת מד״א הישן במתחם בזל

בשונה מפרויקטים מלונאיים רבים בתל אביב, פרויקט מלון בזל אינו מתוכנן כמגדל המתנשא מעל סביבתו, אלא כמבנה מרקמי המשתלב בקנה המידה של הצפון הישן ומייצר דופן עירונית חדשה למתחם בזל. בקומת הרחוב משולבים שימושים מסחריים ושטחים הפונים אל המרחב הציבורי, מעליהם ממוקם המלון, ובקומות העליונות מתוכננות דירות יוקרה, תוך יצירת הפרדה תפעולית בין המערכים השונים.

הפרויקט, שתוכנן בידי בר אוריין אדריכלים ומבוצע בידי חטיבת הגמרים בסולל בונה, מציב שורה של אתגרים הנדסיים ותפעוליים: ביצוע בלב סביבה עירונית צפופה, שילוב בין מלון, מגורים ומסחר, תכנון מערכות מלונאיות בהיקף גדול, הקמת בריכות, ספא ושטחי שירות, וניהול ממשקים מורכב בין היזמים, המתכננים, הקבלן הראשי והמפעיל המלונאי.

מעבר להיקפו ולרמת הגמר המתוכננת בו, מלון בזל הוא גם סיפור של התחדשות עירונית נקודתית: מגרש ששימש במשך כחמישה עשורים תשתית ציבורית, משנה את ייעודו והופך למתחם פרטי חדש, המבקש להשתלב באחד האזורים המזוהים והרגישים ביותר מבחינה עירונית בתל אביב.

בתמונה: הדמיית הפרויקט מכוון מערב

קרדיטים 

• מזמין: JTLV, בנייני העיר הלבנה, ישרוטל
• קבלן ראשי: חטיבת הגמרים סולל בונה תשתיות בע"מ
• ניהול ופיקוח: פרי מהנדסים
• אדריכלות: בר אוריין אדריכלים, ברנוביץ קרוננברג, אושרית עוזרי
• קונסטרוקציה: סלומון מהנדסים

הפרויקט מקודם על ידי שותפות הכוללת שלושה גופים בעלי התמחות משלימה: בנייני העיר הלבנה, המתמחה בייזום ובהקמת פרויקטים יוקרתיים במרקם העירוני של תל אביב; JTLV, הפועלת בתחום הייזום, ההשבחה והניהול של נכסי נדל״ן ומתחמים מעורבי שימושים; וישרוטל, השותפה המלונאית בפרויקט, המביאה עמה את הידע התפעולי והמקצועי הנדרש לתכנון ולהפעלה של מלון יוקרה.

צוות האתר 

• מנכ"ל: אסף ענבר
• סמנכ"ל חטיבת הגמרים: שניר חסון
• מהנדס ראשי: שי נאמן
• מנהלת פרויקט: כאמל מוזלבט
• מנהל ביצוע: גנאדי כצמן
• מהנדסי ביצוע: אביעד ברנר, מג'ד כאכוש, מוראד גנטוס
• מנהלי עבודה: סוהיל עטואן, ניסים לוזון, מועתז בדראן, אנס עיסא
• מתאמת תכנון: הילה לביא

מומלץ לשלוח תמונה משותפת של הצוות

כמה מילים מאנשי הצוות

• אסף ענבר - 
• שניר חסון סמנכ"ל חטיבת הגמרים - פרויקט מלון בזל מייצג עבורנו את חוד החנית של עבודות הגמר במרחב האורבני .עירוב השימושים במלון בזל – המפגיש בין מלון יוקרה, דירות פרמיום ושטחי מסחר - מייצר מורכבות תכנונית וביצועית יוצאת דופן. המפתח שלנו בחטיבת הגמרים הוא ניהול אינטגרטיבי של כלל הממשקים: עבודות האלומיניום, המערכות המלונאיות, הבריכות ואזורי הספא. הניסיון של הצוות המקצועי שלנו בשטח והעבודה הצמודה מול המתכננים והמזמינים הם שמתווים את הדרך מביצוע מורכב בלב העיר לתוצאה ארכיטקטונית מרשימה

הפרויקט במספרים

הפרויקט משתרע על שטח כולל של כ־12,700 מ"ר וכולל 3 קומות תת־קרקעיות ו־7 קומות מעל הקרקע.

בקומות 1-3 מתוכננים 132 חדרי מלון, בשטח כולל של כ־4,100 מ"ר. בקומת הקרקע מתוכננים לובי וחדר אוכל בשטח של כ־290 מ"ר, ובמרתף 1- ירוכזו ספא, בריכת שחייה, חדר כושר וחדרי ישיבות בשטח של כ־630 מ"ר. בנוסף כולל המלון כ־500 מ"ר של חדרי שירות וכ־1,400 מ"ר של שטחים טכניים ומעברים. בסך הכול, שטחי המלונאות בפרויקט מסתכמים בכ־6,900 מ"ר.

החלק המסחרי בפרויקט כולל 4 חנויות בשטח של כ־740 מ"ר, לצד כ־160 מ"ר של שטחי שירות, ובסך הכול כ־900 מ"ר מסחר.

בקומות 4-6 מתוכננות 13 דירות בשטח כולל של כ־3,260 מ"ר, לצד שני לובאי כניסה ושטחי שירות ומעברים. סך שטחי המגורים בפרויקט עומד על כ־3,800 מ"ר.

החניון כולל כ־47 מקומות חניה בשטח של כ־1,100 מ"ר, כאשר המרתפים הנוספים משמשים גם לחדרים טכניים ולמערכות הבניין.

מתחת למבנה בוצעה מערכת דיפון וחפירה הכוללת עוגני קרקע זמניים ו־STRUTS, והביסוס מבוסס על רפסודה עם מספר כלונסאות שליפה. מערכת שאיבת מי התהום נדרשת להמשיך לפעול עד השלמת יציקת רצפת קומה 7, כחלק מההתמודדות עם לחצי העילוי על הרפסודה.

מערכת השלד משלבת תקרות בטון מקשיות ותקרות דרוכות באתר, לרבות דריכה בשיטות UNBONDED ו־BONDED באזורים שונים. בנוסף משולבים במבנה אלמנטי פלדה ועמודים מרוכבים.

בתמונה: מפרץ פריקה וטעינה. של מי היה הרעיון לבנות מלון באמצע ת"א?...

2. עבודות דיפון וביסוס

אחד האתגרים ההנדסיים המרכזיים בפרויקט נמצא מתחת לפני הקרקע. לצורך הקמת שלושת המרתפים בוצעה חפירה עמוקה בסביבה עירונית צפופה, בצמוד למבנים קיימים ותשתיות פעילות. מערכת הדיפון כללה קירות סלארי, בשילוב עוגני קרקע זמניים ותמיכות פלדה מסוג STRUTS, שנועדו לייצב את דפנות החפירה לאורך שלבי הביצוע.

מורכבות נוספת נובעת ממי התהום, שמפלסם נמצא גבוה משמעותית מתחתית החפירה. לכן נדרשה מערכת שאיבה והשפלת מי תהום שפעלה כבר במהלך עבודות הדיפון והביסוס, תוך מעקב אחר השפעת השאיבה על הקרקע והמבנים הסמוכים. במפרט אף מודגש הצורך למנוע הצטברות מי תהום באתר באמצעות משאבות, תעלות ניקוז ואמצעי הגנה נוספים לאורך תקופת הביצוע.

ביסוס המבנה מבוסס על רפסודת בטון, הכוללת מספר מצומצם של כלונסאות שליפה. כאן תפקיד הביסוס אינו רק להעביר את עומסי המבנה לקרקע, אלא גם להתמודד עם הכיוון ההפוך - לחצי העילוי וכוחות הציפה שמפעילים מי התהום על המבנה התת־קרקעי. בהתאם לכך, מערכת שאיבת מי התהום נדרשת להמשיך לפעול גם לאחר השלמת הרפסודה, עד גמר יציקת רצפת קומה 7.

העבודות בוצעו למעשה בשלב מקדים לשלד העילי באמצעות חברת האחות צמנטכל. הקבלן הראשי קיבל את האתר כאשר הבור כבר חפור, הרפסודה יצוקה, תחתית החפירה אטומה ומערכת השאיבה פעילה - ומכאן ממשיך להשלמת המרתפים ושלד המבנה.

לבקש תמונה טובה

3. עבודות שלד

שלד הפרויקט משלב מספר שיטות ביצוע, בהתאם לגיאומטריה ולשימושים השונים במבנה. עיקר השלד מבוצע בבטון יצוק באתר, עם תקרות מקשיות בעוביים, מפלסים ושיפועים משתנים, הנשענות על קורות יצוקות באתר. בחלקים מהמבנה משולבות תקרות דרוכות, ובנוסף משולבים אלמנטים מקונסטרוקציית פלדה ועמודים מרוכבים - חלקם בעלי חשיבות אדריכלית כחלק מהשפה העיצובית של המבנה.

מערכת הדריכה אינה אחידה: בתקרות נעשה שימוש בדריכה באתר בשיטת UNBONDED, בעוד שקורות ותקרות מעבר - באזורים שבהם משתנה המערך הקונסטרוקטיבי - מתוכננות בדריכה באמצעות כבלים מודבקים בשיטת BONDED. בחלק מהקורות נדרשת אף דריכה בשלבים, תוך השארת מערכת התמיכות הזמניות עד להעברת העומסים בצורה מבוקרת.

גם הבטון עצמו משתנה בהתאם לאלמנט ולדרישות: המפרט כולל בטונים בחוזקים של ב־30 עד ב־60, ובאזורים בעלי צפיפות זיון גבוהה קיימת אפשרות לשימוש בבטון מתפלס SCC. ביציקות בעלות נפח גדול או פוטנציאל מוגבר לסדיקה, ובפרט בבטונים בחוזק ב־50 ומעלה, נדרשת התאמת תערובת ייעודית ואף שימוש בסיבי פוליפרופילן לצמצום הסדיקה.

נדבך משמעותי נוסף הוא איכות פני הבטון. חלק מאלמנטי השלד מתוכננים כבטון חשוף אדריכלי, ולכן הדרישה אינה מסתיימת בחוזק הקונסטרוקטיבי: לפני הביצוע נדרש הקבלן להכין לפחות שלוש דוגמאות בקנה מידה 1:1, בשטח של לפחות 4 מ"ר כל אחת ובתערובות שונות, עד לאישור הגוון, הטקסטורה ושיטת הביצוע. המפרט אף קובע שבאלמנטים שייפסלו לא בהכרח יתאפשר תיקון מקומי - ובמקרים מסוימים תידרש הריסה וביצוע מחדש.

מבחינת הביצוע, המורכבות נובעת גם מהצורך לתאם בין שלבי היציקה, הדריכה, התמיכות הזמניות, אלמנטי הפלדה וכל ההכנות למערכות עוד לפני היציקה. המפרט מדגיש כי חלק מהתמיכות יידרשו להישאר לתקופות ארוכות מהמקובל, בהתאם לסדר הקמת הקורות והאלמנטים הנושאים.

בטון אדריכלי 

השימוש בבטון אדריכלי חשוף בפרויקט מלון בזל הופך חלק מעבודות השלד למוצר מוגמר כבר במועד היציקה. בניגוד לבטון שמקבל בהמשך חיפוי, טיח או צבע, כאן פני הבטון נותרים גלויים ומהווים חלק מהשפה האדריכלית של המבנה. המשמעות היא שכמעט אין אפשרות להסתיר סטיות, חיבורים לא מדויקים, סימני תבניות, שינויי גוון או פגמים ביציקה. הביצוע מחייב לכן תכנון מוקדם של חלוקת התבניות, מיקום המישקים, הקדחים והמעברים, בחירת תערובת מתאימה ושמירה על שיטת עבודה אחידה. לצד הדיוק ההנדסי נדרשת גם בקרת איכות חזותית קפדנית, משום שבבטון אדריכלי הגבול בין עבודת שלד לעבודת גמר כמעט נעלם.

כדי לשמור על אחידות, יציקות הבטון החשוף של כל קומה אמורות להתבצע מאותה מנת צמנט, והשימוש בתבניות עץ מוגבל לשתי יציקות בלבד. גם הפסקות יציקה חייבות להיות מתוכננות מראש כחלק מהשפה האדריכלית.

פרט מעניין נוסף: לכל מערבל המגיע ליציקות הבטון החשוף מותר לשאת עד 5 מ"ק בלבד, כדי לשמור על אחידות העבידות לאורך היציקה. אם הגוון או הטקסטורה אינם עומדים בדרישות המתכנן.

לבקש תמונה טובה

עמודי פלדה

אחד המאפיינים הייחודיים בשלד של מלון בזל הוא השילוב בין בטון לפלדה באלמנטים הנושאים. בחלק מהמבנה נעשה שימוש בעמודים מרוכבים, שבהם משולבים פרופילי פלדה בתוך מערכת העמוד, ובמפרט מוזכרים במפורש גם עמודים בחתך "צלב". השילוב הזה מאפשר ליצור אלמנט קונסטרוקטיבי קומפקטי וחזק, ובמקביל לשמור על הגיאומטריה והפרופורציות שנדרשו מבחינה אדריכלית.

הפלדה אינה מופיעה רק כ"חיזוק" סמוי בתוך שלד הבטון. בחלקים מהמבנה קונסטרוקציית הפלדה נשארת חשופה לעין והופכת לחלק מהשפה האדריכלית. לכן, התכנון והביצוע של האלמנטים מתייחסים בו־זמנית גם להעברת העומסים וגם לאופן שבו האלמנט נראה כחלק מהחלל הסופי.

האלמנטים מיוצרים ברובם בבית מלאכה ומגיעים לאתר להרכבה, כאשר החיבורים באתר מבוססים בעיקר על ברגים והריתוכים נעשים ככלל במפעל. כך מתקבל שילוב מדויק בין עבודות הפלדה לבין שלד הבטון, עם חיבורי עיגון ופרטי מפגש מתוכננים מראש בין שתי המערכות.

מעבר לתפקידם הקונסטרוקטיבי, האלמנטים עוברים גם טיפול של גלוון, צביעה ומיגון אש בהתאם למיקומם ולדרישות הפרויקט. בפרויקט שבו חלק מהפלדה נשאר גלוי, הגמר שלה הוא למעשה חלק מהתוצאה האדריכלית ולא רק שכבת הגנה טכנית.

לבקש תמונה טובה

תקרות דרוכות

אחד המרכיבים המרכזיים בשלד של פרויקט בזל הוא השימוש בבטון דרוך באתר. תקרות המגדל מתוכננות כתקרות בטון מקשיות דרוכות, כאשר בתקרות נעשה שימוש בעיקר בכבלים בשיטת UNBONDED, ואילו באזורי מעבר וטרנספורמציה נעשה שימוש בדריכה בשיטת BONDED.

בשיטת ה־UNBONDED הכבלים משולבים בתוך התקרה לפני היציקה, כשהם עטופים בשכבת הגנה המאפשרת להם לנוע בתוך המעטפת בזמן הדריכה. לאחר שהבטון מתקשה ומגיע לחוזק הנדרש, הכבלים נדרכים ומכניסים את התקרה למצב של לחיצה מוקדמת. כך מתקבל אלמנט שמסוגל להתמודד טוב יותר עם מפתחים ועומסים, תוך שליטה טובה יותר בעובי ובגיאומטריה של התקרה.

באזורי תקרות וקורות המעבר, שבהם נדרש להעביר עומסים בין מערכים קונסטרוקטיביים שונים, נעשה שימוש בכבלים מודבקים בשיטת BONDED. בחלק מהקורות הדריכה אף מבוצעת בשלבים, תוך השארת התמיכות הזמניות עד שהמערכת הקונסטרוקטיבית נכנסת לפעולה באופן מלא.

המשמעות היא שהדריכה בפרויקט אינה פרט מקומי, אלא חלק אינטגרלי משיטת השלד - מהתקרות הטיפוסיות ועד לאזורי הטרנספורמציה המורכבים יותר.

לבקש תמונה טובה

תקרת טרנספורמציה (ותמיכה)

אחד הצמתים הקונסטרוקטיביים המרכזיים בפרויקט נמצא במעבר שבין קומת הקרקע לבין קומות המלון. בעוד קומת הקרקע כוללת חללים ציבוריים ומסחריים פתוחים יחסית, מעליה מתחיל מערך סדור וחוזר של חדרי המלון. תקרת הטרנספורמציה מאפשרת לגשר בין שתי הגיאומטריות האלה ולהעביר את עומסי העמודים והקומות שמעל אל מערכת הנשיאה שמתחת.

התקרה וקורות המעבר מבוצעות כאלמנטים מקשיים דרוכים באתר בשיטת BONDED. בחלק מהקורות הדריכה מתבצעת בשלבים, תוך שימוש בתמיכות זמניות, כך שהעומסים מועברים למערכת באופן מבוקר עם התקדמות השלד. זהו למעשה אחד המקומות שבהם הדריכה אינה רק אמצעי להגדלת מפתחים, אלא כלי שמאפשר לבצע שינוי של ממש במערך הקונסטרוקטיבי של המבנה.

אחד האתגרים בתקרת הטרנספורמציה שמעל קומת הקרקע - הוא התמיכה לה נדרש הקבלן לבצע לבקש השלמה

לבקש תמונה טובה

4. עבודות גמר

בפרויקט מלונאי ברמת גמר גבוהה, עבודות הגמר אינן מגיעות רק בסוף הדרך - הן משפיעות על התכנון, על פרטי החיבור ועל סדר הביצוע כבר בשלבים מוקדמים. במפרט של בזל מודגש במפורש כי חומרי ואביזרי הגמר בפרויקט הם מיוחדים וייחודיים וברמת גימור, מפרט וביצוע גבוהה במיוחד, והמשמעות היא שחלק גדול מהאלמנטים דורש תכנון מוקדם, דוגמאות ואישור לפני המעבר לייצור ולביצוע סדרתי.

התהליך מבוסס במידה רבה על Shop Drawings, דוגמאות ומוק־אפים. המפרט דורש תוכניות ייצור וביצוע מפורטות למגוון רחב של אלמנטים, לצד דוגמאות של בטון חשוף, נגרות ומסגרות אומן, אלומיניום, אבן, ריצופים וחיפויים, תקרות, מעליות וריהוט. גם בריצוף עצמו נדרש לבצע מספר דוגמאות של חומרים וצורות הנחה עד לקבלת התוצאה המאושרת. כך, חלק משמעותי מעבודת הגמר עובר למעשה דרך שלב של תכנון, ניסוי ואישור לפני שהוא מגיע לשטח בהיקף מלא.

אחד החומרים שחוזר בפרויקט הוא הטרצו, שמשמש לא רק כריצוף אלא כחלק מהשפה האדריכלית של המבנה והפיתוח. בפאטיו, למשל, קירות הטריבונות מקבלים חיפוי טרצו התואם לריצוף, כאשר כבר בשלב יציקת הבטון נדרש לקחת בחשבון את עובי הגמר ואת פרטי המפגש איתו. גם גשר הכניסה, ברוחב של כ־2.7 מטר, מתוכנן בגמר טרצו ביציקה או בריצוף, כך שהחומר ממשיך בין אזורי הפיתוח לבין המבנה עצמו.

מורכבות דומה קיימת בעבודות המתכת, הנגרות והתקרות. רשימות ייעודיות כוללות פרופילים בלגיים, דלתות, מעקות ונגרות, ובאזורי הפיתוח מתוכננים חיפויי מתכת, אדניות ומעקות שהגוון והגמר שלהם נקבעים באמצעות דוגמאות ובהתאמה לחומרים הסמוכים. גם התקרות האקוסטיות נדרשות לשלב בתוכן מפזרי מיזוג, גופי תאורה, גלאים ומערכות נוספות, תוך שמירה על קווי חיבור נקיים וללא אלמנטים גלויים שאינם חלק מהתכנון האדריכלי.

בסופו של דבר, האתגר בעבודות הגמר בבזל אינו רק לבחור חומרים איכותיים, אלא לגרום לבטון, לטרצו, למתכת, לנגרות, לאלומיניום ולמערכות להיפגש בדיוק ובנקודות הנכונות. במבנה שבו האדריכלות נשענת על פרטים נקיים ורציפים, חלק גדול מההנדסה נמצא דווקא במפגשים שבין החומרים - במקומות שבהם טעות של כמה סנטימטרים, או פרט חיבור שלא תוכנן מראש, עלולים להיות מורגשים בתוצאה הסופית.

לבקש תמונה טובה

5. מערכות הבניין

מערכות הבניין בפרויקט מורכבות במיוחד בשל השילוב בין מלון, מגורים, מסחר, חניונים, ספא ובריכת שחייה. מערכת מיזוג האוויר של המלון מבוססת על VRF Heat Recovery, המאפשר קירור וחימום במקביל בחללים שונים. היא משרתת כ־5,500 מ"ר ממוזגים, עם עומס קירור כולל של כ־240 טון קירור.

אחד האלמנטים המעניינים הוא רמת האינטגרציה של מערכות המלון. כל חדרי האירוח מחוברים למערכת GRMS לניהול החדרים, המקושרת למערכת בקרת המבנה BMS ולמערכת ניהול המלון PMS. באמצעותה ניתן לנהל מיזוג, תאורה, וילונות, חיישני נוכחות, מצבי DND/MUR ואף להעביר התרעות תפעול ותחזוקה לצוות המלון. התקשורת מתוכננת על גבי תשתית IP, תוך התייחסות מפורשת גם לאבטחת סייבר.

גם המערכות ה"פחות נראות" מקבלות תשומת לב שמתאימה למלון ברמה גבוהה: צנרת הביוב הגלויה בחללים הרלוונטיים מוגדרת כצנרת HDPE שקטה 20 dB, מאגרי המים והמשאבות במרתף 3- מחוברים לבקרת המבנה, ומערכות הכיבוי, הספרינקלרים וההידרנטים כוללות ניטור וחיווי למערכות הבקרה והאש.

תרצו להרחיב על משהו מיוחד? לבקש תמונה טובה

6. הפאטיו וגשר הכניסה

הפאטיו הצפוני מתוכנן כחצר מונמכת/אמפי, עם טרסות, מדרגות, מושבים ואדניות. עבודות הגמר באזור מבוססות במידה רבה על טרצו: ריצוף, חיפוי דפנות הטריבונות והמדרגות, כאשר בחלק מהמושבים משולבים גם אלמנטי עץ. בחירת הגוון והרכב האגרגטים נעשית על בסיס דוגמאות ובתיאום עם המתכננים.

גם מערכת הניקוז של הפאטיו מקבלת טיפול ייעודי: לאורך הוויטרינות ובהיקף הריצוף הצף מתוכננת תעלת ניקוז המותאמת לפרטי החזית. בנוסף, מי הנגר מהפאטיו מנותבים למערכת העירונית באמצעות מאגר השהיה בנפח 20 מ"ק במרתף 3- ושלוש משאבות טבולות.

אל הפאטיו/מבנה מוביל גשר כניסה ברוחב של כ־2.70 מטר, שגם הוא מתוכנן בגמר טרצו - ביציקה או באמצעות אלמנטים מרוצפים גדולים. לאורך הגשר מתוכננים מעקות מתכת מגולוונת צבועה, ובסמוך לדלת הכניסה משולבת תעלת ניקוז צרה.

לבקש תמונה טובה

7. פודים

בפרויקט מלונאי, שבו עשרות רבות של חדרים חוזרים על עצמם אך נדרשים לעמוד ברמת גמר, איטום ותיאום מערכות גבוהה במיוחד, חדרי הרחצה הם אחד המוקדים המורכבים ביותר לביצוע ולבקרת איכות. כדי לצמצם את מספר הממשקים באתר ולשפר את הוודאות בתהליך, שולבו בפרויקט פודים לחדרי הרחצה, שיוצרו על ידי תדהר מודולר.

במקום לבצע באתר את כל רצף העבודות - בנייה, איטום, אינסטלציה, חשמל, ריצוף, חיפויים והתקנת כלים סניטריים - חדר הרחצה מיוצר מראש במפעל כיחידה מתועשת ומתואמת. התהליך כולל תכנון תלת־ממדי, מוק־אפ ובקרת איכות בתנאי מפעל, ורק לאחר מכן שינוע והתקנה באתר.

השיטה מעבירה חלק משמעותי מעבודות הגמר מסביבת הבנייה הצפופה לתהליך ייצור מבוקר, אך במקביל מחייבת תכנון מוקדם ומדויק של הקונסטרוקציה, הפתחים, מערכות האינסטלציה והחשמל, נתיבי השינוע וסדר ההתקנה. בבזל נוסף לכך גם אתגר לוגיסטי משמעותי: הפודים הוכנסו לקומות המלון לאחר שהתקרות כבר נוצקו, באמצעות פיגום שלוח שהותאם לתהליך. לכן, האתגר אינו רק בייצור היחידות עצמן, אלא בעיקר בשילובן המדויק בתוך רצף הביצוע ובחיבורן למערכות המבנה.

בתמונה: התקנת הפודים בחדרי המלון. הפוד הוכנס לקומה לאחר יציקת התקרות (דרך פיגום שלוח)

8. עבודות אלומיניום

בפרויקט מלון בזל, עבודות האלומיניום אינן רק "חלונות וויטרינות", אלא מערכת מעטפת שלמה שנדרשת לעבוד במקביל מול האדריכלות, האיטום, האקוסטיקה, הדרישות התרמיות ומערכות הבניין. כבר במסמכי הפרויקט קיימת חלוקה נפרדת לרשימות אלומיניום עבור המלון, המגורים והשטחים הכלליים, מה שמעיד על מספר משפחות של פתחים ואלמנטים בהתאם לאופי השימוש בכל חלק של המבנה.

תהליך הביצוע עצמו מתחיל הרבה לפני ההרכבה באתר. קבלן האלומיניום נדרש להכין Shop Drawings מפורטים, לרבות פרטי האיטום והחיבור בין האלומיניום לשלד, ורק לאחר אישורם ניתן לעבור לייצור. לפני הייצור הסדרתי נדרש גם להקים באתר אב־טיפוס מלא מכל קבוצת מוצרים לצורך בדיקה ואישור.

פרופילי האלומיניום במעטפת מתוכננים בעובי מינימלי של 2 מ"מ, כאשר העובי הסופי נקבע בהתאם לדרישות הכפף והתפקוד, והגמר הוא צבע בתנור. אמצעי החיבור והעיגון נדרשים להיות מחומרים עמידים לקורוזיה, בהתאם לסביבה הימית־קורוזיבית שבה נמצא הפרויקט.

במלון יש למעטפת גם ממשק ישיר עם מערכת הבקרה: פתיחת חלון או דלת חיצונית בחדר אירוח נועדה להביא לניתוק יחידת המיזוג בחדר. כלומר, גם אלמנט שנראה לכאורה אדריכלי לחלוטין הופך בפועל לחלק ממערכת התפעול והחיסכון באנרגיה של המלון.

תרצו להרחיב על משהו מיוחד? לבקש תמונה טובה

9. מעליות

בפרויקט בזל תוכנן מערך של 13 מעליות ומעלון מזון נוסף - מספר משמעותי יחסית למבנה בן שבע קומות מעל הקרקע. הסיבה אינה הגובה, אלא ריבוי השימושים בפרויקט והצורך להפריד בין זרימות התנועה השונות: אורחי המלון, דיירי המגורים, צוותי השירות, מטבחים, פינוי אשפה וכלי רכב.

במלון פועלות שלוש מעליות אורחים, לצד מעלית שירות, מעלית אשפה ומעלית מטבח, ובנוסף מעלון מזון. ההפרדה מאפשרת לקיים את הפעילות התפעולית של המלון מאחורי הקלעים בלי להפריע לתנועת האורחים. גם מעליות האורחים משולבות במערכות המלון: הגישה אליהן מתוכננת באמצעות כרטיס האורח, שמאפשר לבצע קריאה מתוך התא לאחר זיהוי.

מערך המגורים נפרד לחלוטין וכולל ארבע מעליות נוסעים, מעלית אשפה ושתי מעליות רכב. מעליות הרכב, בעלות כושר נשיאה של כ־4 טון ותא באורך של יותר מ־5.5 מטרים, משמשות למעשה כחלק ממערכת הגישה לחניון התת־קרקעי וממחישות כיצד גם פתרון החניה הוכתב על ידי מגבלות השטח והמבנה.

ברוב המערכות נעשה שימוש במעליות MRL - ללא חדר מכונות נפרד, מה שמצמצם את נפח המערכות הנדרש בראש המבנה ומשתלב בתכנון האדריכלי. בסופו של דבר, מערך המעליות בבזל הוא דוגמה טובה לכך שתכנון תנועה אנכית בפרויקט מעורב שימושים אינו מסתכם בבחירת מספר המעליות ומהירותן, אלא ביצירת מסלולים נפרדים ומתואמים לכל אחד מהשימושים שפועלים באותו בניין.

תרצו להרחיב על משהו מיוחד? לבקש תמונה טובה

10. חניה ומתקני חניה

בפרויקט כמו בזל, שנבנה על מגרש עירוני צפוף ובתוך מעטפת תת־קרקעית מוגבלת, גם החניה הופכת למערכת הנדסית בפני עצמה. החניון כולל כ־47 מקומות חניה בשטח של כ־1,100 מ"ר במרתף 2-, כאשר כחלק ממערך התנועה משולבות בפרויקט גם שתי מעליות רכב.

מעליות הרכב, הן מעליות הידראוליות בעלות כושר נשיאה של 4 טון כל אחת. הן פועלות בין שלושה מפלסים, לאורך גובה הרמה של כ־13 מטר, ובמהירות של 0.5 מ' לשנייה. ממדי התא ממחישים שמדובר במתקן משמעותי: כ־5.55 מטר אורך, 2.50 מטר רוחב ו־2.85 מטר גובה, עם דלתות ברוחב של כ־2.8 מטר. המערכת מוגדרת לשימוש Heavy Duty ומתוכננת לכ־120 תנועות בשעה.

אבל האתגר אינו רק להרים רכב בין המפלסים. הכנסת רכב אל תוך תא סגור מייצרת מערכת דרישות שלמה של אוורור, גילוי ובטיחות. בכל מעלית מותקן גלאי CO, נדרש פתח לשחרור עשן, ובמקרה של גילוי עשן או ריכוז CO המעלית עוברת אוטומטית למפלס הכניסה, פותחת את הדלתות ומפעילה התרעה. בתוך התא נדרש גם שילוט המחייב לכבות את מנוע הרכב בזמן הנסיעה ואוסר הכנסת כלי רכב המונעים בגפ"מ.

תרצו להרחיב על משהו מיוחד? לבקש תמונה טובה

היכנסו לגלריה המצורפת והמשיכו ללמוד על שלבי העבודה בפרויקט !