שר הבינוי גלנט: "יש מחסור של אלפי מנהלי עבודה"

לצד ההחלטה להזמין חברות בנייה זרות לעבוד בישראל, שעוררה רעש רב בשל התנגדות מצד הקבלנים, התקבלה השבוע בקבינט הדיור החלטה חשובה לא פחות, תחת הכותרת: "תיעוש והגדלת פריון העבודה בענף הבנייה".

את ההחלטה יזם שר הבינוי והשיכון יואב גלנט והיא מתייחסת לקידום טכנולוגיות חדשות בענף הבנייה ולתמרוץ קבלנים להשתמש בהן.

בין היתר החליט גלנט לטפל סוף סוף במחסור החמור במנהלי עבודה באתרי הבנייה בארץ.על פי חוק, בכל אתר בנייה שנפתח בישראל חייב להיות מנהל עבודה מוסמך. אם קבלן אינו מעביר למשרד הכלכלה האמון על הנושא שם ומספר של מנהל עבודה האחראי על האתר, הוא לא יכול להתחיל לפעול באתר.

על פי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-2015 פעלו בישראל כ-9,600 מנהלי עבודה, ואילו באותה שנה היו בישראל כ-19 אלף אתרי בנייה פעילים - מבתים פרטיים ועד מגדלי ענק. נדגיש שמדובר באתרים שנפתחים ונסגרים, והקטנים שבהם לא צריכים מנהלי עבודה אלא קבלן רשום.

דיונים שהתקיימו בין הקבלנים לבין משרד הכלכלה העלו כי המחסור עומד עד כ-3,000 מנהלי עבודה אבל גורמים אחרים מהתחום טוענים כי המחסור לפחות כפול אם לא למעלה מזה. על דבר אחד כולם מסכימים: המחסור גורם לא פעם לעיכוב בפתיחת אתרים ובבנייה.

מבחינת שכר, מדובר במקצוע מתגמל. ההכנסה הממוצעת של מנהל עבודה יכולה לנוע בין 8,000 שקל לחודש ועד למעלה מ-20 אלף שקל בחודש.

שכר לא רע

אז למה חסרים מנהלי עבודה? בענף טוענים כי הסיבה למחסור היא דרישת הסף להכשרת מנהלי העבודה. אדם שרוצה להיכנס להכשרה כמנהל עבודה חייב להיות בעל ותק של חמש שנים כטפסן דרגה 3. סף זה מדיר הרבה מועמדים שאינם בעלי ותק שכזה, או שאינם מעוניינים לעבוד כפועלי בניין, וגם צעירים שצריכים להחליט על מסלול העיסוק שלהם ולא רואים אותו מתחיל בחמש שנים באתר בנייה.

כעת החליט קבינט הדיור לקצר את הוותק הנדרש בענף הבנייה לשנה אחת כדי לגשת למסלול ההכשרה, ועוד שנה אחת של עבודה כעוזר למנהל עבודה (סטאז') לפני ההכשרה המלאה, ובענף מברכים על היוזמה.

"קיים מחסור של עשרות אלפי עובדים מקצועיים בענף הבנייה ומחסור של אלפי מנהלי עבודה", אומר גלנט. "הפתרונות הם מסלולי הכשרה בסבסוד ממשלתי ושינוי תנאי הסף. אי אפשר לדרוש מאדם להיות שנתיים פועל כדי להיות מנהל עבודה. זה עוד אחד מהקיבעונות של ענף הנדל"ן שיש לשנות. יש לנו בישראל אנשים בני 25 ו-30 שמובילים כוחות צבאיים ועומדים בראש חברות או בחזית גופים ציבוריים ובפרלמנט. הם לא יכולים להיות מנהלי עבודה?"

גלנט הוסיף: "ברגע שנעבור לשיטה מתועשת, מקרשים, בטון וברזל לעבודת היי-טק במשרדי הייצור כל הגישה תשתנה. לצערי, בישראל לא אוהבים לעבוד בידיים ורוב הפועלים הם פלסטינים או ערבים ישראלים. בעיית התדמית בקרב הישראלים היא עמוקה וסובלים מזה בכל תחום הייצור. הכשרת מנהלי עבודה היא חשובה והלוואי שנצליח להחזיר את גאוות הפועל העברי".

"תנאי הקבלה למקצוע מנהל עבודה בבניין מחייבים ניסיון ארוך בעבודת טפסנות, ברזלנות או שלדאות ומיותר לציין כי לצעיר יוצא צבא אין הניסיון הזה וקשה להאמין שימצא עבודה בתחום כי לא יעסיקו אותו", אומרת עפרה חדד, סמנכ"לית חברת יורו ישראל. "מדוע לא לקבל את כל מי שרוצה לעבוד בתחום? צריך לדאוג שטפסנות או ברזלנות יהיו חלק מתוכנית הלימודים ולאחר סיום הלימודים תהיה התמחות של שנה באתר הבנייה, כמו בעריכת דין, ראיית חשבון וכדומה.

"זה חשוב במיוחד לאור העובדה שהרבה מנהלי עבודה כבר נמצאים בגיל מתקדם ועוד עשור יצאו לפנסיה ולא יהיה מי שילמד את הצעירים. שכר התחלתי של 8,000 שקל עם רכב צמוד וטלפון יכול לקרוץ לכל צעיר".

טל הרשקוביץ, מנכ"ל תדהר בנייה, סבור שההחלטות שהתקבלו בעניין אינן מספיקות לאור חומרת המצב: "יש מצוקה קשה של מנהלי עבודה ושל מהנדסים. זה מחמיר משנה לשנה. האקדמיות מייצרות פחות ממי שיוצא לגמלאות. מה שהחליטו מבורך אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי - גם הכמות וגם התקציבים. המשבר הרבה יותר גדול.

"כדי לפתור את הבעיה צריך לעבוד בקנה מידה הרבה יותר גדול. פעם היו מענקים לחיילים משוחררים וגם השתתפות בשכר של העובדים בשנה הראשונה. צריך להמשיך עם זה".

"המחסור במנהלי עבודה היא קריטי"

"המחסור במנהלי עבודה היא קריטי מבחינת הקבלנים והיזמים", אומר אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ. "לצד העובדה שבכל אתר צריך להיות מנהל עבודה, גם הרבה מאלו שפועלים כבר מבוגרים, הרבה בני 58 ומעלה. עד להחלטה הזו חייל משוחרר לא יכול היה להיות מנהל עבודה".

בן שמעון מדגיש עוד נקודה והיא הבטיחות באתרי הבנייה: "אחד התפקידים של מנהל העבודה הוא הפיקוח על הבטיחות. אנחנו שומעים על הרבה תאונות עבודה ותקלות בטיחות. עוד מנהלי עבודה חיוניים גם בשביל לתת מענה לבעיית הבטיחות".

מי שאחראי על תחום ההכשרות בענף, כמו גם על הכשרת מנהלי העבודה הוא משרד הכלכלה והתעשייה. שולי אייל, מנהל אגף בכיר להכשרה מקצועית ופיתוח הון אנושי במשרד: "פתחנו שני מסלולי חדשים למנהלי עבודה, כי יש מחסור אדיר ורצינו למצוא פתרון. יחד עם חברות הבנייה גיבשנו מסלול שאומר שתוך שנתיים יוכלו עובדים לקבל הכשרה. החברות מתחייבות להעסקה ובמהלך התקופה העובדים יוצאים לקורס מלא של ארבעה חודשים ואז חוזרים לעוד שמונה חודשים לעוזר מנהל עבודה. אם עמד המועמד בהצלחה בתנאים אז שנתיים מתחילת הדרך יקבל תעודה. אנחנו בשלבים האחרונים של הסגירה מול חברות הבנייה וזה מצטרף ליוזמה של קבינט הדיור, זה לא מנותק מזה".

בשל המצוקה בענף ניתן כבר לזהות עלייה במספר ההנדסאים שבוחרים ללכת בכיוון הזה. אייל: "אני מקווה שתוך כמה שנים הפער ייסגר. אנחנו שוקלים אם לקצר עוד יותר את התקופה הנדרשת לניסיון בעבודה באתר בנייה".

בעניין התדמית אמר אייל: "יש המון מקצועות שצריכים שינוי תדמית באופן דחוף. אבל צריך לזכור שלא מדובר בעבודה קלה, אמנם לא סוחבים שקי בטון אבל מתחילים לעבוד מוקדם מאוד בבוקר ועובדים כ-12 שעות ביום. זה לא פשוט ולא כולם בנויים לזה".

לכתבה המלאה לחץ כאן

הוסף תגובה

Plain text

  • No HTML tags allowed.
  • כתובות דפי אינטרנט וכתובות דוא"ל הופכות אוטומטית לקישורים.
  • מעבר שורות ופסקאות מתבצע אוטומטית.
2 תגובות
התמונה של אנונימי
דוד כהן
הם צריכים לקצר בדחיפות את החוק המגוחך שהנדסאי צריך לעבוד שנתיים בתחום בניה כלשהו לפני שיכול לעבור הסמכה למנהל עבודה. אך בכלל משהו חשב שזה אפקטיבי. הנדסעי צריך לעבור הסמכה למנהל עבודה ישר אחרי לימודים!!! אין שום הגיון לוגי בחוק הקיים.
התמונה של אנונימי
אנונימי
יוזמה ברוכה כל הכבוד יואב גלנט . משרד הכלכלה זה צוואר בקבוק הו מהווה חסם משמעותי ביותר