20 הרוגים, 108 פצועים: זה מה שקרה באתרי הבנייה בישראל מתחילת 2016

המספרים מבעיתים: בשנת 2015 נהרגו 32 איש באתרי בנייה בישראל. במחצית הראשונה של 2016 נהרגו 20 פועלים ולא פחות מ-108 נפצעו פציעות בינוניות וקשות. בדיון משותף של ועדת ביקורת המדינה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות שהתקיים בשבוע שעבר בכנסת, עסקו בדו"ח מבקר המדינה שהתריע על ליקויים במנגנוני הפיקוח וכן בפיתוח מהלכי מניעה של אסונות כאלה. זה חלק מהדו שיח שהתנהל בין יו"ר ועדת ביקורת המדינה, חברת הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד), לבין ראש מינהל הבטיחות במשרד הכלכלה, ורדה אדוארדס, באותו דיון:

ח"כ אלהרר: "כמה אתרי בנייה עם מנופים יש?"

אדוארדס: "ברוב אתרי הבנייה היום יש בנייה לגובה, ברובם יש עגורני צריח. אנחנו מדברים על אלפי אתרים".

ח"כ אלהרר: "כמה אלפים?"

אדוארדס: "2,000 עד 3,000 אתרים שיש בהם עגורנים".

ח"כ אלהרר: "כמה בודקי עגורנים יש?"

אדוארדס: "מעט מאוד".

ח"כ אלהרר: "במספרים גברתי, במספרים"

אדוארדס: "10 בודקים פעילים".

ח"כ אלהרר: "10 בודקים פעילים על למעלה מ-2,000 מנופים. זה נתון הגיוני?"

אדוארדס: "זה הנתון וזה מה שקורה היום בשטח".

היא הסבירה שבמשרד הכלכלה קיים קורס לבודקי עגורנים במימון המדינה, אך בסיומו אף משתתף לא רצה לעבוד במקצוע. בספטמבר ייפתח קורס נוסף ובמשרד מקווים שבסיומו יתווספו 20 בודקים נוספים. אולם גם 30 בודקי עגורנים על 2,000-3,000 עגורנים פעילים הם טיפה בים.

במינהל הבטיחות אומרים שהם פועלים לשפר גם את בטיחות העגורנים עצמם: "בעבר רכשו כלים לא תקינים, שהיו ישנים. אנחנו הגבלנו את גיל העגורן ואת הדגמים שיכולים להיכנס, מוודאים שלא ייכנס לפה הפסולת באירופה, ששם כבר לא מתאימים לתקנים ולכן מבקשים למכור אותם הלאה למדינות 'לא מפוקחות'. ישראל אינה מדינה לא מפוקחת. יש גם תופעה של זיופים: מזייפים תעודות הסמכה וכדומה ומאפשרים לאנשים שאין להם רישיון לעגורן לעלות ולהפעיל אותו". לשם כך פועלים במינהל הבטיחות להעביר את תהליך להעברת הרישיון לעגורן אליהם, ממשרד התחבורה.

בהתאחדות הקבלנים אומרים בעניין: "בשנים האחרונות קפץ מספר העגורנים מ-800 לכ-1,500. כל עגורן מחויב בשתי בדיקות בשנה, אבל יש כ-10 בודקים מתוכם ארבעה בודקים פעילים בלבד. יש גורמים פרטיים שאמורים לבצע 3,500 בדיקות לעגורנים במדינת ישראל? המדינה בעצם אומרת: אם אין בודקים נעביר האחריות לבעלי העגורנים או לקבלנים שיהיו הם האחראים. הכי קל לדרוש עוד רגולציה במקום להתמקד ביישום הרגולציה הנוכחית".

"כוח ההרתעה שואף לאפס"

גם המפקחים על אתרי הבנייה הם טיפה בים. כיום יש כ-17 מפקחים על כ-13 אלף אתרי בנייה, בענף עתיר סיכונים, שבו מקום העבודה למעשה משנה צורה משבוע לשבוע. כלומר, 764 אתרים בקירוב לכל מפקח, ותקציב זעום ממש של מיליון וחצי שקלים בלבד.

"מי שאחראי לבדוק כל יום שהכול נעשה כמו שצריך, זה המבצע - הקבלן. האחריות מוטלת עליו", אומרים במינהל הבטיחות. "הקבלנים רוצים עוד אכיפה ועוד פיקוח, אבל הם אלה שמבצעים את הבנייה, ואחריותם לוודא שעושים זאת כמו שצריך. זה כמו שאתה נהג לא זהיר ותגיד שצריכה להיות משטרה. קודם כל שהנהגים יהיו זהירים".

בהתאחדות בוני הארץ דוחים את הטענות הללו וטוענים שטיפול בבעיה על ידי הטלת עוד רגולציה על רגולציה שלא מתפקדת לא תעזור. "אני לא מסתתר אחרי שום מסך ושום תירוץ. יש תאונות עבודה בכל הענפים וגם בענף הבנייה", אומר עו"ד אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, "אנחנו עושים כל מה שאפשר לעשות כמעסיקים. אנחנו עושים הדרכות בגובה, מפעילים ניידת בטיחות שמגיעה לאתרי בנייה ודוברת שש שפות, מספקים ציוד לאתרים, עושים הכשרות לממונה בטיחות ומנהלי עבודה ופעילויות שונות. מבול החקיקה הפופוליסטי והנחיות ממשרד הכלכלה בהחלט אופייניים לממשלה - היא עושה מה שהכי קל".

נחזור לאכיפה. לדעת מינהל הבטיחות, הקנסות אינם כלי יעיל שכן הליך הטלת הקנס הוא מורכב, וגובה הקנס הוא 3,000 שקל בלבד. בקואליציית הארגונים למאבק בתאונות העבודה כתבו לאחרונה לשר הכלכלה בעניין זה כי: "...כוח ההרתעה של מינהל הבטיחות שואף לאפס. במהלך שנת 2015 הוגשו שלושה כתבי אישום בלבד נגד מעסיקים בגין עבירות לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה (לא ידוע לנו אם מדובר במעסיקים מענף הבנייה), ורק שמונה קנסות הוטלו על-ידי המינהל בגין ליקויי בטיחות באתרי בניה, בשווי כולל זעום של 24 אלף שקל".

כעת רוצים במינהל הבטיחות ליזום חקיקה שתאפשר להטיל עיצומים כספיים. בניגוד לקנס שהוא פלילי, עיצומים כספיים הם כלי מינהלי ולכן קל יותר להפעיל אותם. הם גם הרבה יותר כואבים בכיס: עשרות אלפי שקלים וגם מאות אלפי שקלים לעיצום, תלוי באיזו עבירה מדובר.

כלי שכבר קיים הוא צו להפסקת עבודה. מפקח שמגיע ורואה שאתר מופעל בצורה מסוכנת, יכול להטיל צו שמפסיק את העבודה באתר. גם זה פוגע בכיס כי הקבלנים צריכים להפסיק עבודה, אבל זה מחזיר אותנו שוב לסוגיית מיעוט הפקחים.

במינהל הבטיחות מספרים שהם עושים פעולות נוספות, כמו הכשרות למנהלי עבודה בגובה, על חשבון המדינה. "ההכשרות האלה יסתיימו תוך שנתיים, ומאותו רגע מי שלא עבר את ההכשרה לא יוכל להיות מנהל עבודה בבנייה. נוסף לכך, קבלנים מסיווג ג'5 (שמותר להם לבצע כל עבודה) צריכים מעתה למנות ממונה בטיחות", מסבירים שם.

"זו גזירה לא הגיונית שאי אפשר לעמוד בה", אומר בן שמעון. " יש כ-200 ממוני בטיחות כשירים, אבל יש 500 חברות בנייה בסיווג ג'5. ולא רק שאין מספיק, לא תמיד הקבלנים בעבודה - אבל יצטרכו למנות ממונה בכל מקרה, ועלות העסקה של ממונה בטיחות מתחילה ב-30-35 אלף שקל בחודש".

לכתבה המלאה לחץ כאן

הוסף תגובה

Plain text

  • No HTML tags allowed.
  • כתובות דפי אינטרנט וכתובות דוא"ל הופכות אוטומטית לקישורים.
  • מעבר שורות ופסקאות מתבצע אוטומטית.
2 תגובות
התמונה של אנונימי
יצחק חי בן הרבון
חוסר במפקחים ,שימוש בעגורנים ללא מזגנים רק לחשוב על כך שיושבים בתא פח לוהט ועובדים עם עובדים זרים ללא כוונים.מנהלי עבודה שלא מקבלים אמצעים להטיל את מרותם על קבלני המשנה ועוד .מה שמוזר בעיני שתמיד חושבים שאם יטילו קנסות זה יעזור אולי להיות יותר מתוסכל.
התמונה של אנונימי
נעם
האחריות היא של היזם והקבלן, הם צריכים לשאת בכל מה שקורה באתר. במידה והיו משקיעים את הנדרש לבטיחות, מספר הנפגעים היה יורד משמעותית.