אקסס - מרכז החדשנות של קבוצת שפיר - חדשנות כדרך חיים

רוב ענפי הייצור של המשק הישראלי והגלובלי אימצו ושיכללו בעשורים האחרונים טכנולוגיה, מיחשוב, אוטומציה ובכלל - חדשנות. בשנים האחרונות ענף הבנייה מנסה להדביק את הפער הטכנולוגי הזה. כחלק מהמגמה להטמיע מוצרים ואמצעיים טכנולוגיים בשלבי התכנון, הבנייה, המכירה והתחזוקה, חברות שונות אף יזמו פעולות ייעודיות לקידום החדשנות "בתוך הבית".

כזה הוא access, מרכז החדשנות של קבוצת שפיר. המרכז הוקם לפני שנתיים וחצי, מתוך מטרה לזהות, לקדם ובסופו של דבר לשלב טכנולוגיות חדשות בתוך העבודה השוטפת של שפיר. מטרות העל הן השגת יתרון תחרותי ע"ב טכנולוגיה תוך כדי קידום הענף כולו.

בשיתוף קבוצת שפיר

מודלים לשיתוף פעולה

המודל של אקסס נועד לשרת חברה גדולה כמו שפיר בשונה מקרן השקעות. "אנחנו לא רואים את עצמנו כמשקיעים פיננסיים אלא שותפים אסטרטגיים", מספר ריקרדו אוסירוף, מנכ"ל אקסס. "לכן, אנחנו פונים אך ורק לחברות ישראליות. כדי להיות שותף אתה צריך שתהיה לך נקודת השקה עם פעילות הקבוצה ויתרונות סינרגטיים לעבודה של שפיר". ריקרדו מבהיר שאקסס אינה חממה. ומאחר והיא שואפת להיות בקשרי עבודה עמוקים עם החברות שהיא משתפת עימן פעולה, היא מקפידה לעבוד עם מספר מצומצם של סטארט-אפים. עד היום המספר עומד על חמש חברות בלבד, והרחבת הפורטפוליו בשנים הבאות אמנם עומדת על הפרק, אך יש כוונה ברורה להגיע לכל היותר לשבע-שמונה חברות.

"אנחנו פונים לחברות צעירות שכבר הגיעו  ל-proof of concept (POC) או פיילוט שמוכיח שהטכנולוגיה עובדת ונותנת מענה ראוי לבעיה אמיתית. בצד השני של הסקאלה יש חברות וותיקות יותר שכבר הוכיחו את עצמן, בעלות מוצר או שרות רלוונטי. במקרה כזה אנחנו נחבר אותן ללקוח הפוטנציאלי בתוך שפיר. Access מתמקד בחברות שבין POC להצלחה מסחרית, אלה שכבר לא מוכרות חלום אבל לא יכולות עדיין להראות רווחיות. אנחנו בוחנים לעומק את הצוות המוביל, ייחודיות הטכנולוגיה, את גודל ההזדמנות העסקית וכמובן את פוטנציאל ההתרחבות לשאר העולם. במקרים הבולטים ביותר לטובה אנחנו מציעים התקשרות אסטרטגית שבמסגרתה אנחנו מספקים משרדים, גישה למומחים, גישה לדאטה של פרויקטים קיימים ומן העבר, גישה ללקוחות ולספקים ולנותני השירות (כגון עו"ד, רואה חשבון, עורך פטנטים), פתרונות לוגיסטיים, מעבדה, אפשרויות מגוונות לביצוע פיילוט או ניסויים ועוד. כל זה במטרה לתת לחברה להתמקד בפיתוח המוצר או השרות שלה במינימום זמן, כסף וטעויות עד שהמוצר משתלב בעבודה השוטפת של קבוצת שפיר. בתמורה, אנחנו מבקשים זכות ראשונים לשימוש בטכנולוגיה בישראל. מדובר בהסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי לשנתיים עם אופציה לשנה שלישיית. כמו כן, אנו מציעים לאותן חברות השקעה פיננסית. במקרה כזה, אנחנו נשקיע בתנאים שאינם חורגים מבחינת זכויות מיוחדות כדי להקל על גיוס כספים מול גורמים אחרים. "יש לנו פייפליין רחב ואני מניח שבחודשים הקרובים נבין באילו השקעות נהיה מעורבים בשנה הבאה. במקביל, אנחנו משתפים פעולה עם סטארטאפים נוספים בצורה חופשית יותר  ובשנתיים האחרונות כ-15 חברות סטארטאפ נכנסו לעבודה עם שפיר, חלק מתנופה טכנולוגית בכלל הקבוצה."

ריקרדו אוסירוף, מנכ"ל access

"חשבתי שהגיע הזמן לנוח"

ריקרדו הוא טכנולוג, בעל תואר ראשון בהנדסה כימית מהטכניון, תואר שני במכניקה ודוקטורט בהנדסת חומרים בוירג'יניה טק (ארה"ב). הוא נשוי ויש לו שישה ילדים ושישה נכדים. במשך 21 שנה שירת ביחידה טכנולוגית של חיל מודיעין ועל עבודתו שם זכה פעמיים בפרס בטחון ישראל. במשך 21 שנה נוספות, עם פרישתו מהצבא, עבד ריקדרו בחברות מובילות בחזית הטכנולוגיה, ושימש מנכ"ל של סטארט אפים שונים במשך יותר מעשור.

"לאחר סיום פרוייקט גדול מאוד שהסתיים בהנפקה ועם תחילת הסגרים של הקורונה חשבתי שהגיע הזמן לנוח. אבל אז התקשר אלי אחד ממנהלי שפיר וביקש לדבר איתי על דרכים להיעזר בטכנולוגיה כדי לקדם את מצב ענף הבניה בכלל וליצור יתרון תחרותי עבור שפיר."

קידום המרכז וקידום החדשנות

מרכז החדשנות access ממוקם במגדל משה אביב ברמת גן, ולא במקרה. ריקרדו מעיד כי חיפש מקום שיגשר בין התעשייה המסורתית והכבדה שהקבוצה היא חלק ממנו, ובין עולם הסטארט-אפים הצעיר והדינמי שחי את תל אביב. "באנו לכאן כי זה קרוב לנתיבי תחבורה עיקריים ויש מסביב כל דבר שסטארטאספיסט יכול לרצות. אבל מצד שני זה לא משרדי גוגל בתל אביב". כך גם עוצב המקום הזה. במרכזו יש חלל בו עורכים אירועים מקצועיים, ומצד שני צפינו פה יחד במשחקים במונדיאל. אמנם אין לנו ברז בירה, אבל יש לנו פינוקים אחרים. במרכז יש משרדים וחדרי דיונים שעומדים לרשות חברות הסטארטאפ שלוקחות חלק בתוכנית. אנחנו חייבים להיות אטרקטיביים ומתאימים לסביבת עבודה של חברות הסטארטאפ."

כדי לקדם את פעילות המרכז ולתמוך בחדשנות מקיימים באקסס אירועים ופעילויות שונים. לא מזמן התקיים האקתון סביב הנושא של חומרים ושיטות בנייה ברי קיימא. לאורך השנה מגיעות למרכז משלחות מחו"ל בחיפוש אחר טכנולוגיות ישראליות. לפעמים לוקחים אותן לסיור באתרים של שפיר וכך מגשרים בינן לחברות תחת חסותה של אקסס.

"לפני כמה חודשים קיימנו קורס של טכנולוגיית בטון מתקדמת, בשת"פ עם הטכניון, 14 מפגשים של שלוש וחצי שעות. הגיעו מנהלי מפעלים, טכנולוגים ובמשך כל התקופה הרביצו בהם תורה. בלי צל של ספק זה העלה את הרמה של כל המשתתפים."

בנוסף מקדם אקסס מחקר פיתוח ממומן ע"י שפיר באוניברסיטאות. "המרחק בין אקדמיה לחברה כמו שפיר גדול ולא תמיד יש שפה משותפת. אקסס נמצא באמצע כדי להוות גשר. אני שומע על פתרונות חדשניים ברמה האקדמית, אני מחבר למנכ"ל החטיבה הרלוונטית ומציע שת"פ. יש הסכמי פיתוח בשלבי מו"מ מול מספר גופים אקדמיים על פרויקטים ייעודיים, במסגרתם אנחנו מקבלים זכות על הידע."

מה האינטרסים של חברות בענף להקים גופי חדשנות?

"יש כמה אינטרסים שמתלכדים יחדיו. ההיבט הכלכלי זה הכוח המניע העיקרי. אני מאמין שבחברות גדולות הסיכוי לאקזיט של סטארטאפ הוא שיקול חשוב אך משני. האפ סייד הכי משמעותי יתממש כאשר נצליח פתרון טכנולוגי שיביא לזכייה במכרז הגדול הבא בהיקף של מיליארדי שקלים.. צריך לזכור שאצל חברות בנייה הרווחיות יחסית נמוכה, הפרוייקטים ארוכי טווח, והסיכון גבוה. לכן מחפשים דרכים להגדיל את הפוטנציאל לרווח ובנוסף תמיד קיים הרצון להרחיב את הביזנס.

"מעבר לשיקולים כלכליים משולב הרצון להוביל את השוק. ולהוביל זה לא רק בגודל, אלא להוביל משמעו גם בדאגה לקיימות, לסביבה ולבטיחות העובדים. יישום טכנולוגיות חדשות מהווה נדבך מרכזי באסטרטגיה להשגת כל היעדים האלה."

איך עובדת הטמעת הטכנולוגיות שאתם תומכים בהם בשפיר, ובכלל מה היחס של שפיר לחדשנות מעבר לאקסס?

"המסר הוא הקובע. הנהלת החברה הבכירה נותנת רוח גבית להטמעה של טכנולוגיות חדשות. רוח זו נושבת ומגיעה לשכבת המנכ"לים של החטיבות בשפיר ומשם יורדת לכל הדרגים. בכל מקום מרגישים את העניין והרצון לחדשנות. רבים פוגשים אותי עם ניצוץ בעיניים כשהם שומעים על טכנולוגיה חדשה שיש לי להציע להם. עם זאת קורה שהלחץ היום-יומי לא נותן להם פנאי לעסוק בעתיד. אבל לכולם יש מוטיבציה מאוד גדולה והחשיפה של אקסס בארגון גדולה

"יש יוזמות שמגיעות מלמטה. בחטיבות יש טכנולוגים שכל הזמן יוזמים דברים חדשים. כמובן, אני נמצא איתם בקשר שוטף ומנסה לסייע. הולך וצומח מרקם של אנשים בחברה שמבין את החשיבות של חדשנות בחברה, שמקצה לזה משאבים, זמן ופוקוס. בלי זה פשוט לא יקרה."

מדי חודש ריקרדו פוגש יוזמות שמגיעות מלמטה, מהשטח. כדוגמא הוא מספר על מהנדס בפרויקט תשתיתי שפנה אליו עם רעיון איך לעשות שימוש בחומר ממוחזר כדי להחליף חומר אחר שמיובא. החיסכון הפוטנציאלי - מיליונים. הצעד הבא: מפגש של ריקרדו ושל אותו מהנדס עם החברה בעלת פתרון המחזור.  

"החלום שלי", משתף ריקדרו, "הוא לייצר בתוך החברה קבוצת אנשים, מאין שגרירי חדשנות. חדשנות זה לא משהו מזדמן אלא דרך חיים. יוזמות צריכות לצמוח כמה שיותר מתוך הצוות הקיים של שפיר. יש פה מאות מהנדסים והרבה מאוד בעלי כישורים ייחודיים. יוזם החדשנות יכול להיות מאוד מפתיע – נהג השופל או מנהל המשמרת באחד ממפעלי הבטון. הם יודעים את הפרטים, הם מכירים את הבעיות מהצד המעשי, לא בתיאוריה. לכן, אם אתה נותן להם את ההזדמנות ליזום ולהתבטא - אתה עשוי לקבל בחזרה רעיונות נפלאים."

למה לדעתך הענף הזה לא נפתח עד היום בפני חדשנות, והאם זה עומד להשתנות?

"עולם הבנייה מפגר אחרי ההתפתחות בתחומים אחרים מכמה סיבות. אני מעריך שאחת ה"קללות" היא כוח עבודה זול. כל עוד מסתמכים על עובדים זרים ופלשתינאים, קשה להצדיק שילוב של טכנולוגיה חדשה שכרוכה לרוב בהשקעה ראשונית. שמרנות ושנאת סיכון היא סיבה נוספת. כמו כן, הרגולציה מאוד מקשה על הכנסה של חומרים וטכנולוגיות בנייה חדשות. אל מול זה ישנו עולם היזמות. תעשיית הבנייה זה פלח השוק הכי גדול בעולם ומושך אליו הרבה מאוד יזמים מתחומים אחרים. זה אוקיאנוס כחול של הזדמנויות, פנוי. עולם שזועק לטכנולוגיה. לכן, החדשנות תכנס לענף ותשנה אותו."

לשיטתו של ריקרדו התהליך הזה אמור לפעול בשלושה וקטורים:

"הראשון - דיגיטציה: אנחנו מעריכים ש-80% מהסטרטאפים הישראלים הם בתחום הזה. לדוגמא, הרבה דברים מתחילים לעבוד היום במסגרת ה-BIM, מיצירת תאום דיגיטאלי בשלב התכנון ועד לשלבי האחזקה ארוכת השנים של מבנים. גם לשימוש בסנסורים יש עתיד גדול בענף.

השני - אוטומציה: אלה מיזמים שנוגעים לציוד ושיטות בניה. יותר מתאים לבנייה מתועשת ופחות לבנייה באתר. זה מתחיל לצוץ וכבר צפינו בפתרונות שנראים כמו משהו שיכול לעבוד. מיזמים כאלה דורשים מימון רב ויש בהם הרבה סיכון. מאוד קשה להעריך את הקצב לחדירה גלובלית.

השלישי - חומרי בנייה: ההזדמנות אדירה אך נדרשות השקעות גדולות מאוד, הסיכון גדול, הרגולציה קשה ולכן יש מעט מאוד מיזמים בתחום. זה המקום שבו שהמדינה צריכה להתערב כדי לתת דחיפה לנושא."

החברות שעובדות תחת חסותה של אקסס

• רפידה: בדיקה אוטומטית באמצעות AI של תשתיות אזרחיות מבטון. מיפוי, קיטלוג וסיווג כל פגם בתשתיות הנוגעות לחיים של כולנו.
• סטראקצ'ר פאל: אופטימיזציה מכנית מתקדמת ומדויקת של מבני שלד במטרה  להוריד בין 5 ל-30 אחוז מכמות הבטון והברזל תוך עמידה בכל התקנים. 
• ספשון: מערכות בטיחות לכלי הנדסה כבדים, המבוססות על מצלמות, סנסורים ובינה מלאכותית. המוצר מספק בשלב זה מעטפת בטיחות לכלי, ובהמשך יהפוך את הכלי לאוטונומי.
• קונסטרול: כמאות דיגיטלית ושליטה בתקציב באמצעות מודל תלת מימדי. פשוט, מדויק ומהיר.
• בימאצ': מערכת לאופטימיזצית חומרי ומוצרי בניה בפרוייקטים מבוססת בינה מלאכותית. להבטחת עמידה בסטנדרטים, בקרה תקציבית, ויעילות אקלימית בפרויקט.

לאתר access >>