העתקת מקום עבודה מגורים למדינה אחרת היבטי מיסוי

כללי

בעידן הגלובאלי בו אנו חיים, מעבר ואפילו השתקעות במדינה זרה, הפכו לתופעה נפוצה מאוד. כאשר סיבת המעבר יכולה להיות שונה, משונה ומשתנה ממקרה למקרה, כאשר פעמים רבות מדובר דווקא במעבר מחמת פרנסה (דוגמת הצעת עבודה בחו"ל) או מחמת לימודים (לימודים במוסד אקדמי בחו"ל).

ההכנה לביצוע ה- Relocation (להלן ולשם הקלה על הקורא: "רילוקיישן") מבחינת היבטי המס אינה דורשת זמן רב, אלא בעיקר את הזמן אותו יש להקדיש בכדי להיוועץ במומחה. ללא הכנה ראויה בתחום המס אתם צפויים לגלות (פעמים מוקדם מאוד ופעמים רק לאחר מס` שנים כאשר תשובו לישראל) שבינתיים הפכתם ל"עבריינים" או לכל הפחות שרשויות המס דורשות מכם השלמת מס, קנסות, ריבית ודמי פיגורים של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים. מצבים אלו קרויים בפי מומחי המיסים "תאונות מס" ורצוי להימנע מהם.

יש להבין, שמעמדו לצרכי מס של מי שהינו תושב ישראל ומי שנחשב תושב חוץ אינו זהה הראשון חייב במס ובדיווח (במידה והוא עצמאי או מחזיק מניות ו/או זכויות בחברות שונות) לרשות המיסים, מנגד השני אינו חייב בכל אלו. כמו כן פעמים רבות שיעור המס במדינה הזרה הינו נמוך יותר ולכן מבקש הנישום להיחשב כתושב חוץ ולא כתושב ישראל. בנוסף, כאשר תושב חוץ חוזר לישראל לאחר שנות שהייה בחו"ל הוא זכאי להטבות מס שונות, מי שבמהלך שהותו בחו"ל לא הפך לתושב חוץ, וודאי לא יהא זכאי גם להטבות המס המגיעות לתושב חוזר וכדומה.

סדר הדיון

בפסקאות שלהלן ננסה למקד אתכם, המבקשים לעבור לחו"ל בשלבים, בשאלות, וגם בפתרונות אותם רצוי שתבצעו כחלק מן ההליך של המעבר לביצוע הרילוקיישן. כמובן שפרק זה אינו עוסק ואינו יכול לעסוק בכל היבטי המיסוי הכרוכים בביצוע רילוקיישן אך יש בו בכדי להוות מדריך ראשוני מועיל ביותר לשלבים הראשוניים והוא מוליך את המבקש בכך יד ביד במסלול אשר יספק לו את מכלול הפתרונות. היבטים נוספים שלא נחנו עלי דינו במסגרת זו הם היבטי המיסוי של מי שמבקשים לעבור לעבוד בחו"ל לא שינוי מקום מושבם - משמע בכוונתם להישאר תושבי ישראל.

שלב א` - הייעוץ ומטרתו

שלב ראשון - מתי הולכים להתייעץ?

ההחלטה על ביצוע רילוקייישן הינה רק סופו של תהליך בו היחיד, המשפחה (ובשפת המסים "הנישום") מתחבט בינו לבין עצמו בשאלה האם אכן ברצונו לבצע את המהלך הזה של מעבר למדינה זרה? האם בכוונתו לעשות זאת עם בני משפחתו? עם הילדים? האם למכור את הבית בישראל? אולי לנסות מס` חודשים לבד ורק אח"כ לקחת את המשפחה איתך? בשלב הזה אין צורך לפנות לייעוץ ממומחה בתחום המיסים. רק לאחר שנפלה ההחלטה על ביצוע הרילוקיישן או לכל הפחות על ביצוע "ניסיון" (גם אם בינתיים לא נפלה ההחלטה האם המשפחה תעבור גם היא וכן טרם הוחלט מה יעשה ברכוש המשפחתי- בית, רכב, טלפונים וכדומה) רק אז יש לפנות למומחה מיסים להיוועצות.

מומלץ כי הפניה לאותו מומחה תיעשה לפני שחתמתם על מסמך כלשהו ו/או התפטרתם מהעבודה ו/או חתמתם על הסכם עבודה עם חברה זרה, יחד עם זאת עדיף שזה יעשה רק לאחר שסיכמתם עקרונות (פחות או יותר) באשר לשינוי שאותו אתם הולכים לבצע (היכן תעבדו? משכורת? וכדומה).

שלב שני - עם מי הולכים להתייעץ?

ההתייעצות חייבת להיעשות עם מומחה מס ידוע ומוכר. בין עורכי הדין ורואי החשבון העוסקים בתחום המיסים לא כולם מתמחים בהיבטי המיסוי הבינלאומיים ולכן יש לבחור עו"ד/יועץ שזהו תחום התמחותו המרכזית. משמע עוסק בעיקר במיסוי ומתמחה בהיבטי המיסוי הבינלאומי. גם בתחום הזה פועל הכלל "אני לא מספיק עשיר כדי ללכת ליועץ זול", מאידך, כאשר הגעתם לייעוץ הקפידו לקבל סקירה מקיפה וברורה של מה שעליכם לעשות, זכרו, נטיה של לקוחות/נישומים רבים הינה לדבר ולדבר, אתם באתם לשמוע, להקשיב, נסו לתת לאדם שמולכם להוביל את השיחה - סביר להניח שהוא יוכל לתת לכם עצות גם בתחומים אחרים הקשורים לביצוע הרילוקיישן.

שלב שלישי - מה ניתן לקבל במסגרת הייעוץ עם המומחה

כאשר מדובר בשאלת תושבות - ביצוע רילוקיישן, מעניקים מומחי המס - ארבעה שירותים עיקריים (כל עוד העניין לא נגרר למשפט), להלן נעמוד על סוגי השירותים השונים, ולמי הם מומלצים:

1. שירות ראשון - פגישת ייעוץ: פגישת ייעוץ הינה השלב הראשון בהליך הרילוקיישן מבחינת היבטי המס, כפי שראינו לעיל. אל פגישת הייעוץ מומלץ לבוא עם כל "הגורמים" הרבלנטיים, משמע אם אתה נשוי ו/או יש לך בת זוג קבוע, מומלץ להגיע גם איתה. במסגרת פגישת הייעוץ עליכם להציג את רכושכם בישראל, מה בכוונתכם לעשות עם רכוש זה [חשבונות בנק, חשבונות טלפון וסלולר, בית/דירה (האם בכוונתכם למכור או להשכיר?), רכב וכדומה]. בנוסף יהא עליכם להציג את המתווה העיקרי לרילוקיישן: לאיזו מדינה בכוונתכם לעבור, היכן תגורו (האם תרכשו בית בחו"ל?, האם תסתפקו בלשכור בית בחו"ל?, לאיזו תקופה? ועוד`) כמה ימים בכוונתכם לשהות בישראל בכל שנה ולאילו מטרות? מי צפוי להיות המעסיק שלכם בחו"ל חברה זרה או חברה בישראל? מי פנה אליכם לצורך ביצוע המעבר לחו"ל וכדומה. ייתכן שלחלק גדול משאלות אלו לא יהיה לכם מענה בשלב זה ולכן רצוי להיוועץ גם בדברים אלו אותו מומחה אליו בחרתם ללכת.

לאחר שקיבל ממכם את המידע הראשוני צפוי אותו מומחה עימו אתם נועצים להמליץ בפניכם: כיצד מומלץ לפעול ביחס לנכסים השונים אותם אתם מחזיקים בישראל (טלפון, דירה, רכב וכדומה) האם תוכלו בעתיד לראות בעצמכם כתושבי חוץ? ואם התשובה לכך תהיה חיובית הוא צפוי להמליץ לכם על אחד משלושת השירותים הבאים.

2. שירות שני - חוות דעת משפטית: פעמים רבות בסופה של פגישת הייעוץ, מציע העורך הדין המומחה בו אתם נועצים להעניק לכם חוות דעת לפיה הינכם תושבי חוץ. מחירה של חוות דעת זו אינו זול הוא נע סביב מס` אלפי דולרים לחוות דעת פשוטה כאשר המחיר יכול להאמיר ככל שהמקרה סבוך יותר והאחריות המשפטית בה נושא אותו מומחה גדולה יותר.. הפעם אין המדובר בשירות שניתן לקבלו מכל עו"ד ו/או רו"ח אם הדברים ייבחנו בידי בית המשפט, בית המשפט ידרוש לראות חוות דעת כתובה, שנערכה על ידי מומחה לתחום. חוות דעת מעורך הדין או רואה החשבון השכונתי שאינו מתמחה במיסים ואינו מוכר לא תתקבל.

יחד עם זאת לטעמנו בשלב זה של הליך הרילוקיישן לא מומלץ לקבל חוות דעת, נסביר! חוות דעת משפטית נועדה למנוע מצב בו מי שביצע רילוקיישן, וסבר שהינו תושב חוץ, חוזר לישראל ומגלה שהוא מואשם בעבירות פליליות שונות של אי דיווח ואי תשלום לרשות המיסים. על חוות הדעת לקבוע כי אותו נישום המחזיק אותה ואשר מקיים את העובדות המנויות בה, הינו תושב חוץ בהתאם להבנתו המשפטית של אותו מומחה אשר הכין את חוות הדעת. מאחר שאותו נישום פעל בתום לב והסתמך על עמדתו הכתובה והחתומה של מומחה לתחום שקבע שהינו תושב חוץ, הרי שלא ניתן להאשימו בכוונה (ומכאן גם לא בעבירה) פלילית. יחד עם זאת בשלב זה של הליך הרילוקיישן - האדם - הנישום אינו יודע עדיים לאשורן את העובדות אותן הוא צפוי לקיים, כך לדוגמא הוא עשוי להודיע לאותו מומחה שכותב לו את חוות הדעת שהוא מתכוון לרכוש בית, אך לבסוף הוא ישכור בית, הוא עשוי לציין שבכוונתו ליסוע למדינה הזרה עם אשתו וילדיו, אך לבסוף, הוא מחליט להשאיר אותם בישראל.

חוות הדעת מועילה לנישום, רק במידה והמצב העובדתי תואם למה שמתואר בה!! בשלב כה מוקדם של הליך הרילוקיישן, גם אם הנישום סבור שהוא יודע מה צפוי לו במדינה אליה הוא צפוי לעבור, המציאות מלמדת אותנו שהדברים משתנים, ופעמים שהעובדות משתנות ואפילו הנישום עצמו חוזר לפעמים לישראל תוך תקופה קצרה ומחליט לוותר על ביצוע המעבר הקבוע לחו"ל. לכן מומלץ בשלב הראשון לא לרכוש חוות דעת (גם אם מציעים לכם). עם השלב הזה יש לחכות עד לאחר שתעבור חצי שנה, שנה ממועד המעבר שלכם לחו"ל כאשר אתם רואים שאכן הכל מסתדר ואתם מתכוונים להמשיך ולהישאר שם. את הבקשה לקבלת חוות הדעת ניתן לבצע באמצעות שיחות טלפון מחו"ל או במסגרת אחד הביקורים שלכם בישראל.

3. שירות שלישי - מדריך לפני ביצוע רילוקיישן: בחלק ממשרדי עורכי הדין העוסקים בתחום המיסים ממליצים למי שמבצע רילוקיישן לרכוש מעין סיכום/מדריך של המלצות שונות כיצד לחזק את מעמדכם כתושבי חוץ לאחר המעבר לחו"ל וכיצד להחליש את זיקותיכם לישראל, הכל בהתאם לעובדות האישיות והעדכניות של אותו עובד/נישום המבקש לעבור ולהתגורר בחו"ל. עלותו של מדריך כאמור נעה בדרך כלל בסכום שאינו עולה על 2,000$ כאשר הוא בדרך כלל כולל מדריך מעשי: אילו פעולות כדאי לבצע כשעוברים לחו"ל (להירשם למתנ"ס מקומי, בית כנסת) כיצד לנסח את הסכם שכר הדירה? אילו מסמכים כדאי לשמור וכדומה. פעולה שלכם בהתאם למדריך הנ"ל תקל על הקביעה העתידית לפיה הינכם תושבי חוץ ולכן גם עשויה להוזיל באופן משמעותי את עלותם של השירותים משפטיים עתידיים (לרבות חוות הדעת). מדריך מעין זה הופך להיות ה"תנ"ך" של אותו נישום ומשפחתו והם נוהגים לפיו במשך כל תקופת שהותם בחו"ל.

4. שירות רביעי - פרה רולינג (החלטת מיסוי): החלטת המיסוי היא שירות שניתן בשלבי האמצע של ביצוע המעבר או בסופו. החלטת מיסוי הינה פניה לרשות המיסים עם עובדות המקרה לאשורן במסגרתה מבקש עורך הדין המייצג אותכם להגיע להסכמה עם רשות המיסים באשר למעמדכם, כתושבי חוץ ו/או כתושבים חוזרים וכאשר המדובר בעובדים המחזיקים "אופציות" יש לקבוע גם את שווי האופציות לצרכי מיסוי בו תתחייבו. שירות זה הינו השירות היקר ביותר, אך בצידו כמובן וודאות מוחלטת. בחירה בשירות זה צריך שתיעשה רק במידה וסכומי הכסף העשויים להיות במחלוקת עם רשות המיסים מצדיקים זאת.

שלב ב` - כיצד הופכים לתושב חוץ? והאם יש חשיבות לשאלה לאיזו מדינה בכוונתי לעבור?

1. ניתוק תושבות ("מרכז החיים") - תושבותו של "נישום" בהתאם לחקיקה והפסיקה בישראל נקבעת בהתאם לקביעה היכן מצוי "מרכז החיים" שלו בישראל או בחו"ל. ניתוק תושבותו של תושב ישראל, מישראל והעברתה לחו"ל הינה הליך מורכב. בבואנו לבחון את מעמדו של אותו אדם האם הוא עדיין תושב ישראל (למרות השהות הארוכה בישראל) או שמא המעבר לחו"ל אכן הפך אותו לתושב חו"ל (מרכז החיים שלו עבר לחו"ל) ,יש לבחון זיקות שונות; המוכרות שבהן הן: משך השהות בחו"ל, מקום מגוריו, מקום עבודתו, מקום מגורי משפחתו וכדומה. לעניין זה נציין כי אינו דומה בעל משפחה למי שאינו בעל משפחה. כך לדוגמא בעוד אדם נשוי ייבחן היכן מצויים אשתו וילדיו הרי רווק ייבחן פעמים רבות על פי מקום מגורי הוריו!!!, והאם בבית הוריו ישנו חדר שהוא רשאי להשתמש בו וזמין לשימושו.

יוצא איפוא שהמבחנים לקביעת התושבות אינם ברורים, חדים וחלקים; לכן מומלץ לסייע בחיזוק סממני התושבות הזרה באמצעות יישום המלצותיו של מומחה המס עימו שוחחתם לדוגמא: סגירת חשבונות בנק בישראל, מכירת/השכרה לתקופה ארוכה של הבית הקיים בידיכם בישראל, רישום למועדוני חברים בחו"ל וויתור על אילו הקיימים בישראל ו עוד פעולות דומות. ביצוע פעולות דוגמת אלו מוקדם ככל הניתן צפויה לסייע בהקדמת התאריך בו יכירו בכם רשויות המס כתושבי ישראל.

2. מבחני שוברי שוויון - כפי שראינו לעיל קיימים פרמטרים שונים ורבים בכדי לקבוע את מקום המושב (תושבות - מרכז חיים) של כל נישום ונישום. כאשר קיים ספק באשר למקום מושבו של הנישום פונה החקיקה לבחון זיקות מסוימות שנקבעו בחקיקה לשם קביעת תושבותו של הנישום. זיקות אלו מכונות "מבחני שוברי שוויון". בחקיקת המס בישראל - בפקודת מס הכנסה - זהו הסדר הנכון של מבחני שוברי השוויון:
1. מבחן בית הקבע;
2. מבחן מקום מגוריו ומגורי בני משפחתו;
3. מקום עיסוקו הרגיל והקבוע;
4. מקום האינטרסים הכלכליים והמהותיים שלו;
5. מקום פעילות ובארגונים ומוסדות.

מבחנים אלו שנקבעו בפקודת מס הכנסה מקורם הינו במודלים של אמנות המס הבינלאומיות ואשר גם ישראל חתומה על עשרות של אמנות מס כאמור. יחד עם זאת בהתאם לחקיקה, מקום בו קיימת אמנת מס הרי שהוראות האמנה גוברות על הוראות הדין הפנימי. יוצא איפוא כי כאשר בוחנים את תושבותו של "נישום" אשר ביצע רילוקיישן למדינת אמנה יחולו מבחני שוברי השוויון הקבועים באותה אמנת מס אשר לרוב אינם תואמים את סדר המבחנים הקבוע בפקודת מס הכנסה (כך לדוגמא ברבות מאמנות המס להן ישראל צד מופיע מבחן האינטרסים לפני מבחן מקום המגורים) באמנות מס אחרות מופיעים מבחנים נוספים ו/או שונים מאלו שמנינו לעיל ובחלק חסרים חלק מן המבחנים. יוצא איפוא שעובר לביצוע הרילוקיישן מומלץ כי מומחה המס בו אתם נועצים יידע לאיזו מדינה בכוונתכם ליסוע ובהתאם יתאים את המלצותיו. נקודה חשובה נוספת, הינה שבעוד המבחנים הללו במסגרת הדין הפנימי בישראל אינם בעלי דירוג הירארכי, הרי שבמנות המס עליהן חתומה ישראל יש להן סדר הירארכי, כך שהאחד חשוב וגובר על האחר, מסיבות אלו יש חשיבות רבה לשאלה לאיזו מדינה בכוונתכם לעבור לגור , האם זו מדינה שחתומה עם ישראל על אמנת מס ואם התשובה לכך חיובית, מהו סדר מבחני שוברי השוויון באותה מדינה. 

טעויות נפוצות

1. אתה לא תושב ישראל אם אתה לא בישראל 183 יום בשנה - אחת הטעויות הנפוצות שלך ישראלים סובבת סביב המס` 183 ימים. ישראלים רבים בטוחים שאם הם מצויים בישראל רק "182 ימים הם אינם תושבי ישראל. כמובן שהמדובר בטעות שהשתרשה. פקודת מס הכנסה, שהינה הדים ן הפנימי בישראל הקובע את אופן קביעת מקום מושבו של היחיד קובעת שתי "חזקות" לפיהן אם שהיתה בישראל בשנת מס אחת 183 ימים (חזקה ראשונה) או 425 ימים בשלוש שנים כאשר מתוכם בשנה השלישית שהייתה בישראל לכל הפחות 30 ימים, הרי שיראו בך "תושב ישראל"!!!! , משמע הדין קובע חזקה (שעל ידי מתן הוכחות ניתן לסתור אותה) לפיה, נישום הינו תושב ישראל אם שהה את מס` הימים האמור בישראל, אך אין בכך בכדי לקבוע שאם לא שהה את מס` הימים האמור הינו תושב חוץ. כך לדוגמא ייתכן שתעלה טענה כי מי ששהה 4 שנים בחו"ל (לדוגמא לצורך לימודים במוסד אקדמי) ובמהלך שנים אלו שהה בישראל רק 50 יום בכל שנה, עדיין רשויות המס יכולות לטעון כי מרכז חייו בישראל ולכן בגין כל תקופה זו יש לראות בו תושב ישראל לכל דבר ועניין. גם התיקון החדש שנכנס לפקודת מס הכנסה במהלך שנת 2008 לא מונע את הצורך לבחון את מקום מרכז חייו של נישום גם אם לא שהה בישראל 183 ימים.

2. אני תושב חוץ, אינני חייב במס בישראל - טעות זו נפוצה לא רק אצל אנשים פרטיים אלא גם בחברות וכן עסקיות מכובדות ואנשי עסקים מוכרים. רבים סבורים שמרגע שעזבתי את ישראל שוב אינני תושב ישראל ולכן אינני חייב בה במס, יחד עם זאת הללו אינם מודעים לכך, שבמדינת ישראל קיים "מס יציאה". משמעותו של מס זה הינה שרואים את כל נכסיו של אותו נישום, כאילו נמכרו, בהתאם לשווים, יום אחד לפני שעזב את ישראל והפך תושב חוץ - משמע אותו נישום צפוי להתחייב במס רווח הון על כל נכסיו. אמנם רשויות המס מאפשרות לדחות את מועד התשלום למועד מכירת הנכסים בפועל, אך לא תמיד כדאי לפעול באופן האמור (פעמים רבות במועד היציאה מישראל הנכסים אותם מחזיק הנישום אינם שווים דבר, ורצוי היה למוכרם באותה העת).

נגישות רשויות המס הישראליות למידע בחו"ל

כבר בספר משלי שבתנ"ך הזהיר אותנו החכם באדם "אל תהיי חכם הרבה". חשוב ומומלץ בתחום המס לא להתאהב בהרגל ולחשוב "אלי לא יגיעו", כפי שאמרנו לעיל מומלץ להתכונן. חשוב לזכור שלרשויות המס קיימים הסכמים לשיתוף פעולה ולהחלפת מידע עם רבות מן המדינות בעולם- יתירה מכך עם חלק קטן מן המדינות (נורבגיה ודנמרק) אף קיימת הצהרת כוונות בין המדינות על הסדרים לסיוע בגביית מיסים. לאור האמור מומלץ לפעול נכון !! וסולידי !! בהיבטי המס. הכנה ראויה ומוקדמת עשויה לעזור.

סיכום

הליך הרילוקיישן הינו הליך ארוך ומורכב מבחינת התחבטויותיו הפנימיות של מבצע הרילוקיישן. מבחינת היבטי המס צפוי הליך זה לעורר תאונות מס לא רצויות, כאשר הוא מבוצע באופן לא מושכל (תשלומי מס גבוהים, סכנת האשמות פליליות וכדומה) ומאידך טמונים בחובו, יתרונות רבים כאשר הוא נעשה באופן "חכם"( בעיקר יתרונות מס וחיסכון כספי ניכר). כמו כל דבר בחיים, גם כאן מומלץ לנהוג בחכמה.

הוסף תגובה
צור קשר