השחקנים בשדה הבנייה (חלק ב`)

ד. מתכנן שלד המבנה - הקונסטרוקטור

תפקידו של מתכנן השלד בעניין זה הוא מרכזי וחשוב מאוד, והוא מחייב הפעלת ידע מקצועי וסמכות מקצועית, וכן את יישומן המלא של הנורמות הנדרשות, בתהליך התכנון ובתהליכי הביצוע והפיקוח על הביצוע.

מתכנן שלד הבניין (הקונסטרוקטור) הוא מי שמופקד על תכנון יציבות שלד המבנה. העיצוב והמערכות שיש במבנה והשימושים שלהם הוא נועד, שאותם הוא צריך למלא, הם הדומיננטיים מבחינה חזותית ומבחינת המטרה שלמענה הושקעו כספים בהקמת המבנה. אולם מרכיבי החזות והתיפקוד לא ייכונו אם הם לא יישענו על שלד מוצק ובטוח שיכול לשאת אותם וגם לעמוד בפגעי האדם והטבע.

 

לא תמיד מעריכים את "האנומליה" כביכול שיש בכל מבנה. חלק גדול ממנו מכיל משטחים אופקיים, לעתים גדולים מאוד, המתנשאים זה מעל זה מעלה מעלה, וחרף כוח הכבידה, הם עומדים על תילם "בין שמיים וארץ" שנים רבות בלי להתמוטט. הכוחות הפועלים, או שיכולים לפעול, על משטחי בנייה אלו, כמו גם על אלמנטים אחרים של המבנה, הם גדולים ושונים במקורם ובתוצאותיהם. על כוחות אלו נמנים כוח הכבידה שכבר הוזכר, עומסי שימוש (בין עומסים סטטיים כגון אחסון ניירת בארונות מתכת או משא כבד אחר, ובין עומסים דינמיים כגון אלו הקיימים באולם ריקודים או מכונות תעשייתיות כבדות, היוצרים רעידות), רוחות, זעזועי רעידות אדמה, שינויי טמפרטורה וכוחות אחרים.

את התוצאות ההרסניות האפשריות של כל הכוחות הללו צריך מתכנן השלד לנטרל, ככל האפשר, לבל יינזקו האנשים ותכולת הבניינים, ובמידת האפשר גם כדי שהבניין לא יינזק או יינזק פחות ככל האפשר. בעשותו כן הוא צריך ליתן דעתו, בין השאר, לטיב הקרקע, לעומסים הצפויים, ולעוד היבטים וגורמים רלוונטיים.

מה שנאמר על האדריכל לעניין האילוצים שאותם עליו להביא בחשבון, חל אף על מתכנן השלד, בשינויים המחויבים. גם הוא איננו יכול לקרוא דרור למאוויים המקצועיים שלו בלבד. גם עליו להביא בחשבון את דרישות הדין, את רצונות היזם, ואת ההיבט הכספי, וגם הוא איננו "סוליסט", אלא חלק מצוות מתכננים שבשיקוליהם עליו להתחשב.

הדגשנו את ראשוניותו (בהיבטים שונים) של האדריכל במערך התכנוני. הקרוב אליו ביותר מבחינה זו הוא מתכנן השלד. מרכזיותו בתהליך התכנון איננה שנויה במחלוקת, והיא גורמת לכך שיש והתפקיד של הובלה והנהגה של התכנון, כמו גם של תיאום התכנון, מוטל על שכם מתכנן השלד.

בדומה לאדריכל, אף מתכנן השלד איננו כל-יודע, והוא נזקק לייעוץ ולקבלת מידע ממתכננים אחרים, כמו גם מיועצים. דוגמה טובה לייעוץ שמתכנן השלד נזקק לו הוא ייעוץ בדבר טיב הקרקע שעליה יוקם המבנה ושאליה יוחדרו יסודותיו.

לא תמיד ברור הקו המבדיל בין תכנון שלד לתכנונים אחרים. כך למשל יש והחיפוי החיצוני של המבנה "משויך" למתכנן השלד, ויש שהוא "מוסב" למתכננים אחרים (ולעתים הוא נותר מיותם מבחינה תכנונית). כדוגמה אחרת, יש ותקרה אקוסטית, על החלל והמערכות שעליהם היא מכסה, מהווה חלק מתכנון השלד, ויש שהיא מתוכננת על-ידי אחרים (ויש שגם היא מיותמת מתכנון).

כיוון שהשלד הוא ראש וראשון ליציבות הבניין ולבטיחותו, וכיוון שכשל בתחום זה טומן בחובו פוטנציאל רציני לנזק הרסני לאדם ולרכוש, דאג המחוקק להתקין נורמות שחובה ליישמן בתכנון ובביצוע. הדבר נועד לצמצם את הסיכונים היכולים לנבוע מכשל.

תפקידו של מתכנן השלד בעניין זה הוא מרכזי וחשוב מאוד, והוא מחייב הפעלת ידע מקצועי וסמכות מקצועית, וכן את יישומן המלא של הנורמות הנדרשות, בתהליך התכנון ובתהליכי הביצוע והפיקוח על הביצוע.

תקנה 1 לתקנות הבנייה קובעת כי מתכנן שלד הבניין הוא "מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסמכת על פי תקנות המהנדסים, ושחתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כאחראי לתכנון שלד הבנין נושא הבקשה ולביצוע פיקוח עליון על הקמתו". "חישובים סטטיים" הם "חישובים הנדסיים שיש בהם להוכיח את יציבותו של בניין ויציבות ביסוסו" (תקנה 1 לתקנות הבנייה). 

תקנות 2 ו-3 לתקנות הבנייה קובעות את חובתו של מתכנן השלד לחתום על הצהרות בבקשה להיתר בנייה ועל הנספחים.

תקנות רישוי וייחוד פעולות (שהן כנראה, תקנות המהנדסים הנזכרות בתקנות הבנייה) קובעות כי הגשת חישובים סטטיים, כמו גם פעולות אחרות כמפורט להלן, יוחדו למהנדס רשוי הרשום במדור הנדסה אזרחית, ולגבי מבנים פשוטים – גם למהנדס רשום במדור הנדסה אזרחית או להנדסאי רשום במדור בנייה. בעניין זה נעיר כי שמו של "מדור הנדסה אזרחית" שונה אצל רשם המהנדסים והאדריכלים ל"מדור מבנים", אך תקנות רישוי וייחוד פעולות לא שונו בהתאם.

למהנדס רשום ולהנדסאי רשום יוחדו פעולות שונות הנוגעות למבנים פשוטים וביניהן תכנון הנדסי, חישובי יציבות וחישובים סטטיים מרחביים והגשתם לרשות, תאום התכנון, תאום הביצוע, פיקוח עליון על הביצוע, והכנת מפרטים. פעולות אלו ככל שהן נוגעות למבנים שאינם פשוטים יוחדו למהנדס רשוי.

ההוראות הנוגעות לכשירות של מהנדס בכל הקשור לרישום ורישוי זהות להוראות שנקבעו לעניין זה לגבי אדריכלים, הכל כפי שתואר לעיל.

ה. מתכנני המערכות והיועצים

תקנה 2 (ה) לתקנות הבנייה מאפשרת לפצל את האחריות לתכנוני המערכות בין מספר עורכי בקשה להיתר בנייה, כשכל אחד מהם מוסמך בתחומו ונוטל אחריות על התחום שבו טיפל (תכן ארכיטקטוני, שלד, תברואה, חשמל, גז, טלפון, מיזוג אוויר, פיתוח, מיתקני עזר וכיוצא בזה).
 
מתכנני המערכות
המערכות המשולבות במבנה הן, בין השאר, מערכות חשמל, מים,איטום,ביוב, תקשורת, גז, מיחשוב, מיזוג אוויר, מערכות אלקטרוניות ( מערכות בית חכם ) ומעליות. לא בכל מבנה מותקנות אותן מערכות, ובוודאי שלא בכל מבנה מותקנות כל המערכות. יש מערכות שברמת החיים הנוהגת אצלנו כמעט לא ניתן להעלות על הדעת שהן ייעדרו ממבנה (למשל חשמל, טלפון ואינסטלציה), ויש כאלו שהן אופציונליות (למשל מיזוג-אוויר). את תכנון המערכות עושה בדרך-כלל מי שהוא מהנדס במקצועו. כבר אמרנו שכל תכנון כזה איננו יכול להיות מנותק מכל שאר התכנונים. הוא צריך בסופו של דבר להיות חלק אינטגרלי ממקשת תכנון אחת. על הדרך והאופן שבהם נעשה השילוב עמדנו כשדנו באדריכל ובמנהל הפרויקט.

תקנה 2(ה) לתקנות הבנייה מאפשרת לפצל את האחריות לתכנוני המערכות בין מספר עורכי בקשה להיתר בנייה, כשכל אחד מהם מוסמך בתחומו ונוטל אחריות על התחום שבו טיפל (תכן ארכיטקטוני, שלד, תברואה, חשמל, גז, טלפון, מיזוג אוויר, פיתוח, מיתקני עזר וכיוצא בזה).    

כשירות המתכננים השונים של מערכות הבניין (וכן של יועצים למיניהם) – מוסדרת בחקיקה ברמות הסדרה שונות. כשירותם של מתכנני מערכות כדוגמת מתכנן מיזוג-האוויר ומתכנן האינסטלציה, כלל אינה מוסדרת. (מצב דומה קיים לגבי יועצים ובהם מהנדס ביסוס ויועץ בטיחות). לעומתם יש מתכננים שכשירותם וייחוד העיסוק שלהם הוסדרו בחוק. על אלו נמנה מתכנן החשמל, שעליו נפרט מעט להלן.

זרם חשמלי חזק (שעליו נמנה גם הזרם החשמלי הנוהג במבנים) יכול כידוע להיות מסוכן. מתפקידיהם של העוסקים בחשמל לדאוג לאמצעי הגנה שמטרתם למנוע סיכונים הנובעים מזרם חשמלי כזה. אמצעי ההגנה העיקריים הם הארקה (על כל שיטותיה) וכן אמצעי הגנה בלוח החשמל, שמטרתם להפסיק את הזרם כשמתעורר צורך בכך, כגון מכשיר פחת המותקן בדירות.

הסדרת העוסקים בתכנון ובביצוע חשמל נעשית בחוק החשמל, התשי"ד-1954, ובתקנותיו, ולא בדיני התכנון והבניה. סעיף 6(א) לחוק החשמל מייחד את העיסוק בעבודות חשמל אך ורק למי שהוסמך לכך. תקנות החשמל (רשיונות), התשמ"ה-1985, קובעות 12 רמות של מורשים לבצע ולתכנן מערכות חשמל, וכל אחת מהן מוסמכת לבצע עבודה כמפורט לצידה. תקנות אלו אף מפרטות את התנאים לקבלת רישיון, בכל אחת מהרמות האמורות.

יועצים
נוכחות היועץ חשובה כדי להאיר את עיני המתכנן הרלוונטי (בדרך-כלל מתכנן השלד או האדריכל) להיבטים שעליו ליתן את הדעת עליהם, ושבהם הוא אין הוא  בקיא דיו.

היועצים המקובלים בבנייה הם יועץ קרקע (המספק למתכנן השלד מידע אודות טיבה וטבעה של הקרקע שעליה יוקם המבנה המתוכנן), יועץ בטיחות (ראו סעיף 4.27), יועץ איטום, יועץ אקוסטי ויועץ נגישות. כן ידועים עוד יועצים בנושאים שונים ובהם בתחומי החומרים (לרבות אלומיניום), בידוד תרמי, מרחבים מוגנים, אחזקה, איכות הסביבה ועוד.

בצוות התכנון משתתפים הן מתכננים והן יועצים. בעוד שכל אחד מהמתכננים עוסק בתכנון מערכת עצמאית, או עצמאית למחצה, המוגדרת והמשולבת במבנה, למשל מערכת מיזוג האוויר או מערכת המעליות, הרי היועצים אינם מתכננים מערכת מוגדרת כלשהי, אלא עומדים על המתכננים לשרתם במתן מידע או עצה על היבט מסוים הכלול בתכנון, שבו לא תמיד יש למתכנן בקיאות מספקת. דוגמה טובה לכך היא יועץ הבטיחות, שעוד נעסוק בו במספר היבטים.

שלא כמתכננים, שרובם הם אדריכלים או מהנדסים בהכשרתם, לא כל היועצים הם מהנדסים, ולא כולם הם בעלי הכשרה מיוחדת בתחום התמחותם. יועץ שבדרך-כלל איננו בעל הכשרה כזו, הוא יועץ הבטיחות.           

מה שאמרנו על מתכנני המערכות הן מבחינת החקיקה החסרה והן מבחינת ההיזקקות לסוגיהם השונים במהלך תכנון כל מבנה, יהיה נכון גם לגבי היועצים.  לא בכל המבנים נדרשים כל היועצים. עם זאת, וכמפורט בהמשך, יש יועצים שהם הכרח בכל תהליך בנייה.