השחקנים בשדה הבנייה (חלק ג')

ו. קבלנים וקבלני משנה

לשם ביצוע העבודה נזקק הקבלן לא רק לכוח עבודה (עצמי או של קבלני-משנה), אלא גם לחומרים ולאביזרים. בדגם הקלאסי של קבלן ראשי, הוא אחראי גם לאספקת החומרים והמוצרים הנדרשים לשם ביצוע העבודות לפי התכנון והמפרטים.

תכנון המבנה לא נועד אלא כדי שיבצעוהו, ובעל התפקיד המופקד על הביצוע הוא הקבלן. תפקיד זה משולב מטבע הדברים בכל תהליך של בנייה, הרי שיש בו גוונים שונים הנובעים כולם מהדרך שבה מאורגן הביצוע. יש שהביצוע מרוכז כולו בידי קבלן ראשי, המתקשר, ככל שהוא נזקק לכך, עם קבלני-משנה, ויש שהיזם מתקשר ישירות ובמקביל עם קבלנים מסוגים שונים.

גם כאשר נשכרים שירותיו של קבלן ראשי, שיהיה בדרך-כלל מי שמופקד על הביצוע כולו, אין הדבר מחייב שהארגון שלו הוא זה שיעסוק בכל היבטי הבנייה. כדרך שהמתכננים הראשיים (אדריכל ומתכנן שלד) נזקקים למתכנני מערכות וליועצים בתחומי תכנון שבהם נדרש ידע מיוחד, גם הקבלן הראשי נדרש בדרך-כלל לקבלני-משנה לשם ביצוע אותם חלקי עבודה שבהם נדרשים בקיאות וניסיון מיוחדים (חשמל, מיזוג-אוויר, אינסטלציה וכיוצא בזה), או שבהם הוא אינו עוסק. בניגוד למקובל בתכנון המבנה, שם מתכנני המערכות והיועצים מתקשרים ישירות עם היזם, הרי במקרה של קבלן ראשי המתקשר עם קבלני המשנה נשמר בדרך-כלל המעמד ההיררכי של הקבלן הראשי כמי שנמצא בראש פירמידת הביצוע.

לשם ביצוע העבודה נזקק הקבלן לא רק לכוח עבודה (עצמי או של קבלני-משנה), אלא גם לחומרים ולאביזרים. בדגם הקלאסי של קבלן ראשי, הוא אחראי גם לאספקת החומרים והמוצרים הנדרשים לשם ביצוע העבודות לפי התכנון והמפרטים.

דגם הקבלן הראשי איננו, כפי שכבר אמרנו, הדגם המוכר היחיד באתרי הבנייה. יש והיזם מתקשר ישירות עם קבלני המשנה או עם חלקם, ויש והוא מספק את החומרים והמוצרים הנדרשים לבנייה ולמבנה, כולם או מקצתם, ויש עוד וריאציות אחרות. אך אין במגוון זה כדי לערער על עצם קיומו של הקבלן כגורם ביצוע באתר הבנייה.

סעיף 14 לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969 (להלן – חוק רישום קבלנים) קובע כי עבודות הנדסה בנאיות שהיקפן הכספי ומהותן המקצועית חורגים מהתחום שנקבע בתקנות, יבוצעו רק על-ידי קבלן רשום בענף של עבודות אלו. עוד קובע הסעיף כי רואים את ההוראות הללו בדבר ייחוד פעולות, כחלק מתנאי היתר הבנייה ושהעבודות עד סיומן יבוצעו בידי קבלן רשום. עבודות שלד בכל היקף כספי יבוצעו רק על-ידי קבלן רשום (ראו תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (היקף כספי ומהות מקצועית), התשמ"ד-1984).

סעיף 4 לחוק רישום קבלנים קובע את הזכאים להירשם כקבלנים, ואלו הם: מהנדס, אדריכל, הנדסאי וטכנאי בעל ניסיון בביצוע עבודות הנדסה בנאיות, מי ששימש כמנהל עבודה או כקבלן תקופה המוגדרת בסעיף, ותאגיד או שותפות שאחד או שניים מחבריו או משכיריו ממלאים את אחד התנאים הקודמים. נוסף לכך יש הוראות על זכאים להירשם לענפי משנה, וכן על פסולים לרישום.

בחקיקה פזורות הוראות המטילות חובות שונות על קבלנים, וביניהן אחריות לביצוע הבנייה לפי ההיתר ולאיכותה, ואחריות לקיום פיקוח ובקרה עליה (סעיף 16.08א לתוספת השנייה לתקנות הבנייה) וחובה לבנות בהתאם להוראות התוספת השנייה (כעולה מהחובה הכללית הקבועה בתקנה 17(א) לתקנות הבנייה).

כן מוטלת על הקבלן חובה למנות בעלי מקצוע וביניהם: אחראי לביצוע שלד (ראו תקנה 1 לתקנות הבנייה), מנהל עבודה (ראו תקנה 2 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח-1988) וממונה על בטיחות, כאשר מועסקים מעל מאה עובדים באתר הבנייה בו-זמנית (ראו תקנה 4 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו-1996). חובה נוספת המוטלת על הקבלן היא להודיע למבצעי הפיקוח העליון על התחלת הבנייה, וכן להודיע למתכנן השלד על מועדי הביצוע של אלמנטים ראשיים (תקנה 7 לתקנות פיקוח עליון).

 

מבחינת ההגדרה אין קל מלהגדיר את תפקידו של הקבלן. כל שעליו לעשות הוא ליטול את התכנון (או התכנונים) ואת המפרטים ולבנות את המבנה בדיוק לפי תכנון זה. כפי שנראה בהמשך (ראו למשל סעיף 4.39), המעבר מקנקן התכנון לקנקן הביצוע אינו נקי מבעיות ומתקלות. ללא קשר לכך, לא ניתן כלל לבצע את ההעברה מתכנון לביצוע ללא נוכחות איש מקצוע המכיר את שפת התכנון וכן בקי בשדה הביצוע. כשמדובר בהקמת השלד, איש מקצוע זה, שהוא חלק מהמערך הארגוני של הקבלן, קרוי "האחראי לביצוע השלד".

ז. האחראי לביצוע השלד
האחראי לביצוע השלד מוודא כי תכנון שלד הבניין "יתורגם" נכון לביצוע השלד בשטח. הוא מתכנן את תהליך הביצוע לפי משימות ולוחות זמנים, כחלק מהמערך הארגוני של הקבלן. חובתו העיקרית והבסיסית של האחראי לביצוע שלד, כפי שהיא קבועה בדין, היא לדאוג לביצוע שלד הבניין על פי התכניות וההוראות של מתכנן השלד, ולבצע את תפקידו בהתאם לקבוע בכל חיקוק, וזאת בהתאם להצהרתו בבקשה להיתר בנייה שעליה הוא חותם (ראו טופס 1 לתוספת הראשונה לתקנות הבנייה). עוד מוטל על האחראי לביצוע השלד לתת תצהיר לוועדה המקומית על גמר עבודות של מקלט (תקנה 20א1 לתקנות הבנייה), ולהצהיר בבקשה לתעודת גמר (טופס 4 בתוספת הראשונה לתקנות הבנייה) כי הבנייה בוצעה בהתאם לתכנית הקונסטרוקציה, השלד הוקם בהשגחתו המלאה, ולא נשקפת סכנה מאופן בנייתו ואיכותו.

תקנה 1 לתקנות הבנייה קובעת כי אחראי לביצוע שלד הוא "מי שנתמנה בידי הקבלן הראשי כאחראי לביצוע השלד". עד שנת 1992 המינוח בתקנות הבנייה היה "מהנדס אחראי לביצוע שלד". החל משנה זו הושמטה המילה "מהנדס" ונקבע כי בכל מקום שנאמר בתקנות אלו "מהנדס אחראי לביצוע שלד" יבוא "אחראי לביצוע שלד". לא ברורה השלכת השינוי הזה על כשירותו הנדרשת של בעל תפקיד זה. הסמכויות והחובות של בעל תפקיד זה מלמדים על האופי ההנדסי של תפקידיו, ומכאן שרצוי שכשירותו תהיה של מהנדס, או – במבנים קטנים – הנדסאי.

התכנון המפורט לא נוצר אלא בכדי שהמבנה ייבנה לפיו. סטייה של הביצוע מהתכנון יכולה להוליד תקלות של בטיחות, אסתטיקה, תפקוד ועוד. אין לך אדם המכיר ובקי ביצירה כיוצר עצמו, ואין כמו המתכנן לדעת מה היו כוונות התכנון, מה פרשנותו הנכונה, ומה המשמעות של סטייה ממנו.

"פיקוח עליון" מוגדר בתקנה 1 לתקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), התשנ"ב-1992, כ"פיקוח על בניית מבנה או חלקים ממנו כמפורט בתקנות אלה". תקנה 2 לתקנות קובעת שהחייבים בביצוע פיקוח עליון הם מתכנן השלד, מומחה לדבר בתחום שהוא תכנן (זו לשון התקנה) ועורכי הבקשה. הפעולות הכלולות בפיקוח העליון מפורטות בתקנה 4 לתקנות והן כוללות בקרה על התאמת הביצוע להיתר ולתכניות, הנחיות לבעלי מקצוע אחרים (אחראי לביקורת, אחראי לביצוע שלד, קבלן, מנהל עבודה), מעקב על בדיקות מעבדה מאושרת, ואישור גמר לצורך חיבור לתשתיות (טופס 4) ולתעודת גמר. כאשר הפיקוח נוגע למתכנן השלד הוא כולל בקרה על אלמנטים ראשיים, אישור יציקות, עדכון התכניות והחישובים הסטטיים אם יש שינויים בזמן הביצוע, מעקב אחר בדיקות חוזק חומרים ומתן הנחיות בקשר לכך (ראו תקנה 5).

ח. פיקוח עליון

התכנון המפורט לא נוצר אלא בכדי שהמבנה ייבנה לפיו. סטייה של הביצוע מהתכנון יכולה להוליד תקלות של בטיחות, אסתטיקה, תפקוד ועוד. אין לך אדם המכיר ובקי ביצירה כיוצר עצמו, ואין כמו המתכנן לדעת מה היו כוונות התכנון, מה פרשנותו הנכונה, ומה המשמעות של סטייה ממנו.

זה היה הרקע שעליו צמחה המשימה הנוספת שהוטלה על המתכננים, היא זו הידועה היום בשם "פיקוח עליון", ויש רבים (בעיקר בין המתכננים) המעדיפים לכנות אותה "שירותי המתכנן במהלך הביצוע". יהא כינויה אשר יהא, מטרתה ברורה ומוגדרת. על המתכנן לוודא שתכניתו מוצאת לפועל לפי פרשנותו וכוונתו שלו. ודוק: לא נדרש מהמתכנן להיות נוכח במהלך הביצוע כולו (זהו כזכור תפקיד המפקח הצמוד ובחלקו תפקיד מנהל הפרויקט והמהנדס האחראי על ביצוע השלד). כל שנדרש ממנו הוא לוודא, בין השאר, על-ידי נוכחות מזמן לזמן באתר הבנייה, ובנקודות הצומת המרכזיות לתהליך הבנייה, שהבנייה תואמת את התכנון.