זרקור אנשים: מהנדס עמית מימוני

שם: עמית מימוני.

תפקיד נוכחי: מנהל תכנון בשיטת BIM.

היסטוריה תעסוקתית ותפקידים קודמים: לאחר סיום לימודי הנדסה אזרחית בטכניון, שירתי במרכז הבינוי של צה"ל במגוון תפקידים במשך 7 שנים. במהלך השירות ניהלתי פרויקטים שונים ומגוונים, כדוגמת: הקמת מחנה צבאי גדודי ליד אילת, שיפוץ מבנים בבסיסים שונים ביניהם גם בית סוקולוב (דובר צהל). לאחר מכן עבדתי כשנתיים בחברת logic industries, שם הייתי אחראי על פרוייקטי תשתיות עתירות מערכות בחו"ל. לפני כשנה פתחתי עסק עצמאי בתחום ה-BIM, המספק שירותי ניהול, ייעוץ ותכנון כוללני.

תואר / השכלה: תואר ראשון בהנדסה אזרחית, שני בהנדסה סביבתית (טכניון).

אג'נדה: BIM הינה שיטת הניהול של המחר.

טיפ: לא לוותר על הדרך שאתה מאמין בה.

הגאווה האישית שלי: לאחר שהפרויקט הראשון בעסק שנוהל ותוכנן כולו בעזרת טכנולוגית BIM הסתיים בהצלחה, הבנתי שהשיטה עובדת.

--

אז מה זה BIM? 

במובן הרחב הייתי מגדיר BIM כאמצעי ממוחשב לניהול יעיל של כל נתוני הפרויקט. זה לא רק מודל תלת מימדי של המבנה אלה גם נתונים הקשורים לעלויות ולוחות זמנים, ארכיון מסמכי פרויקט אלקטרוני והדבר הכי חשוב זה היכולת לשלוף דוחות ויזואליים של כל מיני חתכים מהנתונים הנ"ל.

 

מי משתמש ב-BIM ? 

כל מי שנוגע בפרויקט בצורה כזו או אחרת יש נגיעה ל-BIM:

  • קבלנים - הם עכשיו הזרוע המובילה בשימוש בטכנולוגיה. הם משתמשים בה כדי לערוך תוכנית ביצוע מלאה ומתואמת לרבות מידות של אלמנטים מתועשים, הזמנות חומרים מדויקות ומעקב על חשבונות קבלני משנה.
  • יזמים - יכולים להנות כמעט מכל פירות הטכנולוגיה. החל משלב קבלת החלטות נבונה בשלבים מוקדמים של הפרויקט בגלל הויזואליות המצוינת והיכולת לבצע הערכת עלות טובה עוד בשלב מוקדם, למשל ניתן לבצע סיור ווירטואלי בפרויקט המוגמר ולקבל החלטות לגבי רידוד של תכולות מיותרות
  • מתכננים - בשלב התכנון ניתן לבצע חישובים ישירות על נתוני המודל. למשל ניתן לבצע אנליזה סטאטית על אותו מודל המשמש להכנת תכניות אדריכלות. זה חוסך זמן של תאום ושעות מהנדסים. גם מבחינת שרטוט יש ערך מוסף רב. ניתן לקבל שרטוטים באופן כמעט אוטומטי והשינויים מעודכנים מידי בשרטוטים. כלומר שעות העבודה הרבות המושקעות כאשר יש שינויים בתכנון נחסכות.
  • אנשי אחזקה ותפעול - בסיום הפרויקט ניתן להמשיך לנהל את המודל ולהשתמש בו בתור מאגר מידע חי (במקום תכניות עדות). ניתן לדעת מראש מה הן דרכי הגישה למערכות השונות והיכן נמצא כל דבר ודבר בקלות ובצורה מאוד ויזואלית וידידותית.

 

כיצד הBIM משתלב בעולם התכנון והביצוע ומה היתרונות שהוא יוצר ?

  • משפר את יעילות העבודה כי מיצרים מידע ויזואלי תלת מימדי קל להבנה
  • משפר את התיאום בין היועצים בפרויקט
  • מקצר לוחות זמנים של התכנון ומפחית טעויות במהלך הביצוע
  • מוריד עלויות תכנון וביצוע
  • ראיה מקצה לקצה של הפרויקט: תכנון, כמויות, לוחות זמנים, עלויות, אופן ביצוע

האם ישנה חפיפה בין עולם הCAD לעולם הBIM? יש דיאגרמה, שמסבירה היטב את העניין הזה:

(המקור לדיאגרמה הוא תהליך שמובילה ממשלת אנגליה ששמה מטרה – עד שנת 2016 כל הפרויקטים הציבוריים ינוהלו ב-BIM רמה 2)

הוגדרו 3 שלבים, למעשה זה מעין תהליך אבולוציוני. שמתחיל ב-CAD כלומר שרטוט קווים ממוחשב וממשיך יותר פרמטרים עם מאפיינים הנדסיים בקובץ למשל בלוקים ואטריבוטים עד שעוברים באופן מלא למידול פרמטרי ואז מוסיפים למודל גם מימדי זמן ועלות ויכולת ניתוח וזה כבר 100% BIM. 

 

אילו תוצרים הצלחת הלכה למעשה להפיק מ-BIM בפרויקט אמיתי ?

אם הולכים לפי ההגדרה שלמעלה אפשר לומר שכרגע הלכה למעשה ביצענו פרויקטים אמיתיים ברמה BIM 2. שזה אומר:

תכנון:

  • כלל התכניות (אדריכלות, קונסטרוקציה, חשמל, מים מיזוג אוויר ופיתוח) נשלפו מתוך מודל אחד של הפרויקט. 
  • בוצעו חישובי תכן בעזרת המודל כמו: ניתוח קרינת שמש לאורך השנה לצרכי העמדת המבנה, חישובי עומס חום לצורך בחירת ציוד מיזוג אוויר ועמידה בתקן 1045.

ניהול פרויקט וביצוע: 

  • הפרויקט הוצג לצוות המבצע (מנהלי עבודה, קבלני משנה) בתצורה ויזואלית לפני שהם נכנסו לעבודה כך שכולם יכלו להבין מה מצפה להם ולהיערך בהתאם.
  • לצורך הכנת כתבי כמויות והזמנת חומרים נעזרנו בנתונים שנשלפו מתוך המודל.

 

למיטב ידיעתך, אילו חברות מיישמות הלכה למעשה את השימוש ב BIM בענף ? 

שמעתי שיש כבר כמה חברות יזמיות וקבלניות, משרדי תכנון - בעיקר באדריכלות.

 

האם לדעתך קצב חדירת השימוש ב BIM בארץ מספק ? מה המצב בחו"ל ? 

בארץ אין עדיין כל כך מודעות ברמה של גופים ציבוריים. לעומת זאת יש כמה מדינות בחו"ל שכבר אימצו את ה-BIM ברמה הממשלתית. מדינות כמו פינלנד, נורבגיה, בריטניה, ארה"ב, קנדה וניו זילנד. עם זאת בארץ רואים שה-BIM חודר לשימוש ע"י קבלנים (שלהם יש חסכון עלויות ורווח ישירים משימוש ב- BIM) ולכן זה לדעתי רק עניין של זמן עד שגם גופים ציבוריים בארץ יבינו את הפוטנציאל 

להלן מספר תמונות מעבודות שכבר ביצענו ב-BIM. ניתן לראות כאן כמה מידע ניתן לאחסן במודלים. כמובן שניתן להוציא את המידע מסודר בטבלאות ודוחות ולא רק מבטי איזומטריה כפי שרואים כאן:

     

  

בתמונות (מימין לשמאל ולמטה) - הדמייה של פרוייקט בBIM, הפרוייקט בשלב הביצוע, הדמייה בBIM של גמר הפרוייקט.

 

   

 

 

בתמונות (מימין לשמאל ולמטה) - פרוייקט במחנה רמון מבט איזומטרי על המבנה, מבט איזומטרי על השלד, מבט איזומטרי על האינסטלציה, המבנה לאחר מסירתו.

 

 

     

מימין לשמאל - איזומטריה של אדריכלות בפרויקט תמ“א 38, ואיזומטריה של אינסטלציה באותו פרוייקט.

הוסף תגובה
5 תגובות
התמונה של אנונימי
עמית מימוני
לכל מי שמעוניין לפנות אלי [email protected] טלפון: 0543290600 כתובת האתר לנו: www.amec.co.il בברכה, עמית
התמונה של אנונימי
נתן
עמית שלום. אני עובד באחת החברות בנייה הגדולות כיום וברצוני ליצור אתך קשר לגבי המאמר. כיצד ניתן לעשות זאת?
התמונה של אנונימי
יוסף חיים עטיה
עמית . רוצה להגיד לך חשבנו על משהו כזה בערך בחברה שאני עובד לפתח תוכנה כזו . כמה טוב לראות אנשים כמוך במקצוע שרוצים לבקר את הפרויקט בכל תחום ובכל שלב . מאחל לך בהצלחה ושתמשיך לדחוף את הענף.
התמונה של אנונימי
עמית מימוני
רפאל, תודה 1) אכן מדובר בעיקר בתהליך ויש צורך בשינוי תפיסה. עם זאת הייתי רוצה להדגיש שכרגע אחד החסמים להתפתחות התהליך וישומו הוא עדיין טכנולוגי טהור - כלומר יש דברים שמבחינה תהליכית היינו רוצים ליישם אבל קשה מאוד עם התוכנות הקיימות בשוק ואנחנו עומדים בפני דילמה: האם לפתח יכולת ישום באופן עצמאי או להתפשר עם מה שהמערכות יודעות להציע. 2) תודה על התיקון. חלק מהמבטים התלת מימדיים הם אכן פרספקטיבות ולא איזומטריות
התמונה של אנונימי
רפאל זקס
עמית, ברכות על הראיון ובהצלחה רבה בעסק החדש. תהיה לך הרבה עבודה, כי זה מחויב כלכלית. ראוי להדגיש כי מדובר בעיקר בתהליכי עבודה, ולא רק בטכנולוגיה, כי יש צורך בשינויי תפישה כדי להפיק את מירב התועלת. הדגשנו בספר ה-BIM Handbook את ההגדרה כשם פועל (Building Information Modeling) במקום כשם עצם (Building Information Model). PS. תיקון קטן - המבט התלת ממדי והתמונה של פנים המבנה במחנה רמון הם פרספקטיבות, לא איזומטריות. מחויב המציאות הכלכלית.
צור קשר