טרמיטים - טיפול ומניעה

מה הם "טרמיטים" ?

הטרמיטים נמנים אל קבוצת החרקים החברותיים (נמלים,דבורים) הם חיים במושבות בקינים באדמה עד לעומקים של כ- 5 מטרים וגם על עצים מעל פני הקרקע.

הטרמיטים ניזונים מעץ וממוצרי עץ המכילים תאית (צלוליזה) ולינגנין. הם מגיעים למקורות המזון (העץ) הנמצאים על פני האדמה דרך תעלות ומנהרות שנבנו מבוץ, חלקי עץ ורוק מאגד כי גופם העדין לא יכול לסבול שמש. מושבה של טרמיטים יכולה להכיל מאות אלפי פריטים שכל מה שמעניין אותם זה איך להגיע לפלטות הסנדוויץ שנמצאים אצלכם במטבח. הם פוגעים בעץ ובמוצריו כמו משקופים וארונות נייר וקרטון.

זכו לשם "המזיק השקט" והפכו לאימתם של בתים צמודי קרקע( למרות שניפגשתי איתם גם בקומה רביעית) כי כמעט ואי אפשר לעלות עליהם, הם המזיק היחיד שניזון מהעץ וכמעט שלא משאיר אחריו פסולת מחשידה עד שבוקר אחד אתה מגלה שמדלת הארון נשארה רק הפורמייקה. הסימן המצמרר ביותר של בעיית טרמיטים בבית הוא הופעתם הפתאומית של אלפי טרמיטים מכונפים, המתהלכים על הקירות ועל הרצפה, מתעופפים בחלל הבית, בתופעה הנקראת מעוף כלולות.

למה חשוב להכיר טרמיטים ?

היקף מפגעי טרמיטים בארה"ב מגיע למיליוני דולרים בשנה, ההוצאה השנתית לטיפול במפגעים אלו(ניתור,מניעה, הדברה)מגיע לסכום של כ-2 מיליארד דולר בשנה. בכל שנה ניזוקים בארץ ממפגע זה אלפי בתי אב בארץ שנאלצים לשלם אלפי שקלים כדי לטפל בבעיה ולפעמים אף מוכרים את ביתם בגלל הטרמיט.

למה מידע זה אמור לעניין את מהנדסי הבניין ?

בשנים האחרונות אני שומע על מפגעי טרמיטים בבתים שמאוכלסים פחות משנתיים (מספר רב במערב אשקלון ואשדוד, באיזורים שונים בבאר שבע כגון רמות ונחל עשן).

ישנן שתי סיבות עיקריות להופעתם של הטרמיטים ואת שתיהן ניתן למנוע עם ידע מוקדם:
1. החול המובא כמצע לריצוף היה נגוע בטרמיטים ולא עבר חיטוי כנדרש.
2. בתהליך הבנייה הותקף הבית ע"י טרמיטים. כנראה שהבית נבנה בסמוך לקן קיים או שהקרשים שהביא הקבלן היו נגועים.

במקרים הנ"ל אם הייתה מודעות לתופעה היה נחסך הרבה כאב ראש מדיירים שלהם הובטח בית חלומות. שמעתי על מקרים של הגשת דוחות ליקויי בנייה עקב בעיית טרמיטים סמוך לקניית הנכס, ותביעת הקבלן עקב הנגיעות, מקרה אחד זכור לי שבו נמצא בשטח הבנייה קרשים ששימשו לתפסנות במשך הבנייה "ובאורך פלא" הגיעו אל מתחת לאדמה בעת הפיתוח הסביבתי, לצערו הרב של הקבלן עצים אלו היו נגועים בטרמיטים שהחליטו להתבסס בווילה היפה שנבנתה לידם.

קיימות בארץ רשויות עירוניות המתנות קבלת טופס 4 בביצוע ביקורת/טיפול נגד טרמיטים על ידי מדביר מוסמך. דרישה זו אינה נותנת מענה לבעיית הטרמיטים בשום אופן ותרומתה היחידה היא הכסף הקל שמרוויחים המדבירים בהנפקת האישור חסר המשמעות לעירייה. הדרך לבצע פעולות מניעה אפקטיביות נגד טרמיטים בשיטת הבנייה המקובלת בישראל, היא להתנות שימוש בעץ שעבר טיפול מניעה נגד מזיקי עץ או להימנע מלכתחילה לשלב עץ בבנייה ולהשתמש במשקופים ובריהוט ממתכת. בכל מקרה, להנפקת הטופס על ידי המדביר אין כל קשר לבעיות הטרמיטים שעשויות להתרחש במבנה כעבור כמה שנים.

איך מטפלים בטרמיטים ?

1. טיפול בבית מאוכלס

הטיפול בטרמיטים הוא אחד הנושאים הבעייתיים ביותר בתחום ההדברה, מכיוון שכאשר מאתרים בית נגוע בטרמיטים, בדרך כלל רואים רק את קצה הקרחון. מטרת הטיפול בטרמיטים היא לפגוע בקן עצמו, אך למרבה הצער איננו יודעים היכן הוא נמצא, וכל מה שאנו רואים זה משקופים ורהיטים מכורסמים ומחילות נטושות, או לכל היותר שניים שלושה טרמיטים שהצלחנו להוציא מהמחילה לפני שהספיקו לברוח. אבל אף אחד אינו יודע לומר היכן הקן. ידוע שטרמיטים יכולים לבנות קנים בעומק של עד חמישה מטרים בעומק האדמה או לחלופין בחול שמתחת למרצפות. לכן כל ריסוס מקומי לתוך המשקוף יכול לכל היותר להרוג את כל הטרמיטים שהיו במשקוף אך קן הטרמיטים יכול לכלול מאות אלפי טרמיטים, ולכן כמובן אין שום משמעות לריסוס מקומי נגד הטרמיטים הנמצאים במשקוף או ברהיט. זו הסיבה שצריך לירות לכל הכיוונים ולטפל גם בבית וגם מחוצה לו.

בתוך הבית: קידוח כל חצי מטר בממוצע בין הרצפה לפנל על מנת להחדיר בלחץ חומר לתוך החול שמתחת למרצפות. מכיוון שאיננו יודעים היכן נמצא הקן, יש לבצע קידוחים לכל אורך הפנלים בבית. דגש מיוחד צריך לשים בנקודות החיבור של משקופי עץ לרצפה, בין אם הם נגועים בטרמיטים או לא. כמו כן יש לבצע קידוחים בכל נקודה שיצאו בה הטרמיטים מהקירות ומהרצפה.

מחוץ לבית: קידוח חורים בקוטר של 10 סנטימטרים מסביב לכל הבית במרחק של חצי מטר בממוצע, בעזרת מקדח אדמה, והצפת החורים בחומרים כימיים שמתאימים לבעיה. החורים צריכים להיות בחיבור בין הקיר החיצוני לאדמה. הצפת החורים בחומרים הללו יוצרת חיץ המקיף את הבית ומונע מהטרמיטים לעבור אותו.

בסך הכל, בבית פרטי בין 2–3 קומות, המדביר יכול להחדיר עשרות ליטרים של חומר הדברה וכל זה מתוך תקווה שחלק מהחומר יפגע בקן, יהרוג את המלכה וישמיד את הקן, או שימנע מהם להסתובב בסביבה המטופלת.

2. טיפולים בשלבי הבנייה

שיטה חדישה יותר שהחברה שלי מספקת היא הנחת צנרת תת ריצפתית (לפני עבודות הריצוף כמובן) בכל שטח הבית. הצנרת מקיפה את כל שטח הבית ואמורה בעיתות צרה (לא עלינו) להזרים חומר אל מתחת לריצוף למקום משכנם של הטרמיטים וכך לחסל את המושבה בלי צורך בקידוחים בבית ובהזרמת עשרות ליטרים של חומרים סופר רעילים בתוך בית מאוכלס.

איך זה מתבצע הלכה למעשה ? לפני הבאת המצע לריצוף מניחים צנרת בד"כ מסוג pexgol 16 mm בכל שטח הבית.

בתמונה: רישות של הבית בצנרת כדי לקבל כיסוי מקסימאלי

המערכת היא מערכת סגורה ויוצאת לנקודה מחוץ לבית שבה יש ברז כדורי שאליה מתחבר בבא העת מדביר עם מרסס לחץ (מרסס מהסוג שנמצא על הטנדרים של המדבירים, מספק בד"כ לחץ של 4bar - די והותר לצרכים הנ"ל).

על הצנרת שנמצאת מתחת לריצוף מוטל התפקיד ל"פזר" את החומר אל מתחת לריצוף וכך אתם ממשיכים לנהל את שיגרת יומכם ללא היתקלות בחומרים רעילים עם ריח לוואי חריף וללא צורך בקידוחים וטלאי הקידוחים ע"י חומר לסתימת חורים (רובה וכו`).

מערכת זו יכולה להמצא גם ברבי קומות, ומבטאת חשיבה קדימה מצד הקבלן\היזם לנוחיות הדיירים ואיכות חייהם (יש משקל להימצאות מערכת הגנה מטרמיטים במפרט הבית המוצע למכירה לקהל הרחב, בעיקר במקומות המועדים לפורענות).

שיטה נוספת למניעה בשלבי הבניה היא ריסוס יסודי של המצע המובא לריצוף והן ריסוס של החגורה ההיקיפית של הבית עם חומרים כימיים שארתיים ( בעלי יכולת "הישארות" בקרקע לאורך זמן). כמובן שכל שיטות הטיפול יתבצעו ע"י מדביר מוסמך בלבד.

כדי להמנע מהופעתם של הטרמיטים, מצורפים מספר טיפים מעשיים:

יש למנוע הצטברות לחות ומים סמוך ליסודות הבניין, יש להטות ולהרחיק מים וניקוז מים מהבניין כיוון שטרמיטים נמשכים אליהם מטבעם
אין לקבור פסולת עץ לסוגיה באתר הבניין בזמן העבודות באתר וכמובן לא לערום עץ לסוגיו סמוך ליסודות וקירות הבית
במידה ויש בבניין מרכיבי עץ, יש למנוע מהם מגע ישיר עם הקרקע \ מרצף. בכך, נאלץ את הטרמיטים לבנות מחילות בוץ כדי להגיע לרהיט וכך נתפוס אותם מבעוד מועד
יש לבדוק חול לפני פיזורו כמצע ריצוץ או מצע כלשהו בסביבת הבית, חול המגיע משפלת החוף ( ראשל"צ, אשדוד וכו`) אמור להדליק אצלנו נורת אזהרה