מחזור פסולת בניין, חלק א`

ביקור בתחנת מעבר ומיחזור של חברת בני וצביקה

כמות פסולת הבניין הנוצרת בישראל, ובכלל זה עודפי עפר, מוערכת בכ - 7.5 מליון טון בשנה, כמות הגדולה ב- 12.5% מכמות הפסולת הביתית הנוצרת בארץ בשנה. רק כ-20 לאתרי פסולת מוסדרים מגיעה כמיליון וחצי טון בלבד (כ- 20%), שאר הפסולת מושלכת באופן פראי בשטחים פתוחים, בשדות ובצדי דרכים. 

פסולת הבניין הפזורה בשטחים הפתוחים ברחבי הארץ, היא מפגע אסתטי וסביבתי, ומקור זיהום. מי הגשמים השוטפים את פסולת הבניין, המורכבת מחומרים שונים הכוללים חומרים כימיים הנפוצים בתעשיית הבניה, מחלחלים אל האקוויפר ומזהמים אותו. פסולת הבניין אחראית על כיעור הנוף הפתוח, אתרי הטבע והנוף.

פיתוח תשתיות, בנייה חדשה, הריסת מבנים ושיפוצים מייצרים עודפים של חומרי בניה ופסולת בניה הדורשים פתרון פינוי. רוב פסולת הבניין הנוצרת בארץ מושלכת שלא כחוק בשטחים הפתוחים ובוואדיות, תהליך הגורם למפגעים נופיים, לפגיעה בסביבה ולבזבוז משאבים יקרים.
פסולת הבנייה נוצרת באזורי בנייה חדשים, באזורי הריסה של מבנים ישנים ובאזורי שיפוצים. לכך מתווספים גם עודפי חפירה מאתרים שונים (לפני שלב הקמת המבנים) שמגיעים ומפוזרים בדרך פירטית בשטחים הפתוחים. 

 

הגורם המרכזי ובעל ההשפעה הרבה ביותר על גידול בביקוש לחומרי בניין ממוחזרים הם משרדי הממשלה האחראים על פרויקטים גדולים של בנייה ותשתיות. משרדי הממשלה הם גם אלה אשר יש בכוחם, הן באמצעות העלאת הביקוש והן באמצעות מתן מענקים, הקלות, תמיכות ועדיפות במכרזי תשתיות, לעודד יזמים להקים תחנות ומפעלים למיחזור וגריסה של פסולת בניין.

על פי הערכות של המכון הלאומי לבנייה בטכניון אפשר להפיק שלושה מליון טון של אגרגטים ממוחזרים בשנה מפסולת הבניין לבדה ובכך לחסוך פעילות כרייה וחציבה משמעותית. פסולת הבניין יכולה לשמש כמשאב חיוני במקום להיות מושלכת ברשות הרבים. המשרד להגנת הסביבה רואה חשיבות רבה בקידום הפרוייקטים, שנועדו לצימצום נפחי פסולת הבניין, באמצעות מיחזור וגריסה.

 
היתרונות הגלומים למשק בשימוש בפסולת כמשאב חיוני: הגדלת נפח הטמנה באתרי הטמנה, הקטנת הכרייה והחציבה, הקטנת מערך הובלת הפסולת והגברת המודעות לאיכות הסביבה.
 
מיחזור פסולת הבנייה, גריסת הבטונים וחומרי הבנייה, ומיחזורם לשימוש כמצעים לכבישים ולשימושים נוספים, על ידי הפרדת הברזלים והחומרים השונים, עולה בקנה אחד עם מדיניות המשרד להגנת הסביבה. בדרך זו, מצטמצמת הפגיעה הסביבתית ונחסכים למשק משאבים רבים. ביניהם חסכון בשטחי הטמנה, צמצום הצורך בכריה וייצור חומרי גלם לכבישים ו/או לשימוש אחר, שהוא בעל ערך כלכלי, וכן בחסכון בעלויות הובלה.

המשרד להגנת הסביבה, תומך בייזמים פרטיים וברשויות המקומיות בתחומי פעילות מגוונים, באמצעות "קולות קוראים" המתפרסמים מעת לעת, כך גם בנושא תשתיות פסולת בניין ומיחזורה.
 
החלטת ממשלה מס` 2927 מיום 09/02/2003 בעניין הסדרת הטיפול בפסולת הבניין שמה דגש על מיחזור פסולת הבניין כאמצעי לצמצום ההשלכה הבלתי חוקית ולשימור משאבים. אולם, על אף ההחלטה החשובה, בה נקבעו דרכים לקידום השימוש באגרגטים ממקור ממוחזר, טרם התרחש השינוי המיוחל בשטח (נלקח מתוך המשרד להגנת הסביבה).

 

הצעדים שננקטו עד כה לשם יישום האמור בהחלטת הממשלה

1. המשרד להגנת הסביבה יזם תהליך של הכנת תקן לשימוש בפסולת בניין ממוחזרת כמצע לכבישים, רחבות ושדות תעופה, אך קידומו של תקן זה צפוי לארוך כשנתיים ימים.
2. הוכנה טיוטה מוסכמת של מפרט כללי לעבודות סלילה על ידי הועדה הבינמשרדית לסטנדרטיזציה של מסמכי החוזה לבנייה אשר עתידה להתפרסם באופן רשמי בספר הכחול. המפרט מאשר שימוש כחומר מילוי נברר באגרגטים ממוחזרים למצע ב` ו- ג`.
3. החברה הלאומית לדרכים הכינה מפרט לעבודות סלילה (מפרט 51) אשר מאפשר שימוש כחומר לייצור מצע סוג ג` (חומר נברר) גם באגרגטים שיוצרו מפסולת בנין גרוסה ובימים אלו מע"צ החדשה שוקדת על מפרטים חדשים ובהם ניתן יהיה לבצע שימוש בחומרים ממוחזרים כחומרי מילוי מסוגים שונים.
4. אדם טבע ודין מקדמת הצעה לתיקון חוק חובת מכרזים (תיקון- העדפת טובין ממוחזרים), התשס"ז- 2007, לפיה תינתן עדיפות במכרזים ממשלתיים לטובין ממוחזרים, לרבות, תוצרי תהליכי מחזור של פסולת בניין.

בפרויקט הנ"ל נתמקד בתהליך ובמסלול שבו עוברת פסולת הבנייה, החל מהאיסוף באתר הבנייה, דרך תהליך המיחזור וכלה בשימוש החוזר בחומר הממוחזר.

או בקיצור... איך הופכים :

לזה ...

1. ריכוז ואיסוף פסולת בנייה.

כולנו מכירים את השרוולים המתלתלים מעל ראשינו בסמוך לאתרי בנייה, או מתחת לקומה בה מבצע השכן שיפוצים.
השרוולים עשויים (ברוב המקרים) מפלסטיק ומחוברים ביניהם על ידי שרשראות ומונעות בכך את פתיחתם בשעת התלייה ובמהלך זרימת הפסולת בתוכם. השרוול מעוגן בקצהו העליון ובמגדלים גבוהים אף בין הקומות ועל סף החלונות. חלק מהאלמנטים של השרוול פתוחים, מאפשרים הכנסת פסולת לתוכם וזאת על ידי משפך המחובר אליהם שהגישה אליו מתבצעת בדרך כלל מחלונות,פתחים או מרפסות.

בשוק קיימים ספקים רבים לשרוולים אלה, אולם כמו בכל ענף, כמו בכל עניין ודבר גם פה נוכל למצוא קבלנים "חאפרים" ולכן יש לוודא כי השרוולים שקבלנו שלמים ותקינים, אחרת נחשף לסכנות מתחום הבטיחות.

קצהו התחתון של השרוול נח במכולה לאיסוף הפסולת, וכשהנ"ל מתמלאת - מפנים את תכולתה (נקווה מאוד כי הפינוי יעשה לאתר פסולת מורשה ולא לאזורי שפיכה פיראטית).

2. העברת הפסולת לאתר פסולת מורשה.

לאחר שהסתיימה העמסת המכולה, תקשר המכולה למוביל ומשם בדרכה לאתר פינוי מורשה. בשל ריבוי חומרים שונים במכולה, יש לדאוג כי נהג המכולה עזב את האתר רק לאחר שכיסה את חלקה העליון של המכולה בבד יוטה - וזאת על מנת למנוע פיזור של חומרים קטנים ודקים במהלך הנסיעה (אבק,חול, עצים וכו`...).

עם הגיעה של המשאית לתחנת המעבר, יסיר הנהג את כיסוי המכולה העליון ויכנס תחת סדרת ממטרות, על מנת למנוע פיזור אבק וחומרים דקים במהלך הפריקה. 

לאחר שהורטבו כל החומרים שבמכולה, תעבור המשאית לגשר שקילה.

3. פריקת המכולה ופסולת הבנייה

מגוון החומרים שמגיעים לתחנת המעבר - בלתי נתפס.
מצ"ב כמה תמונות שממחישות את העניין :
גבס, קרמיקה, פלסטיק, חול, חצץ, גושי בטון, ברזל, אלומניום, עצים, נייר, חרסינה, אסבסט, פח ועוד...

המיון בשלב זה נעשה בצורה ידנית, שכן אין מנוס ממראה עיניים על מנת לבצע את ההפרדה הראשונית ביעילות.
מאחר והפסולת מגיעה ממקורות שונים, תכולת החומרים משתנה ממכולה למכולה. במכולה אחת ניתן למצוא שאריות בטון לרוב, ובמכולה אחרת נגלה הררי גבס וחלקי פח מגוון. באגר זחלי עוזר לפועלים לפרק\לרסק\למיין חלקי פסולת גדולים והחלקים הקטנים מועברים למכולות איסוף - בהתאם לסוג החומר, בידיים.

הוסף תגובה
צור קשר