מכרזי Design-Build: כל מה שלא העזתם לשאול. ראיון עם מהנדס אנטון משריקוב

 

רוב הפרויקטים עתירי התקציב, הן בתשתית והן בבינוי במדינה בוצעו ומתבצעים תוך שימוש בשיטת מכרז "תכנון- ביצוע" או שיטות דומות (PPP,DBOT וכו').

כעת ניתן להביט אחורה לנסות לעשות סיכום ביניים של הליך שעבר על עולם התשתיות בתחום זה בשלבי תכנון. נכון ששלב התכנון בשיטות השונות המוזכרות לעיל הוא שונה במעט, אך יש דמיון רב בכל השיטות וניקח את שיטת ה- DB (Design-Build) כשיטה המובילה בשוק לצורכי דיון. קיימות לא מעט שאלות: מהם תהליכי התכנון בשיטה, מהם היתרונות והחסרונות של השיטה ואיך זה בא לידי ביטוי בתכנון, מה ניתן לעשות יותר ושאלות נוספות. נשאל שאלות אלה את אנטון משריקוב, מהנדס מחברת מאסטון הנדסה אזרחית, אשר ראה את עולם התכנון במכרזי DB משני הצדדים.

 

ספר על עצמך

אני בן 44 נשוי ואב לשתיים. לאחר סיום תואר שני שלי במסלול מבנים בטכניון בשנת 2006 התחלתי את דרכי המקצועי במשרד פ.ק.צ מהנדסים ומאז לא עזבתי את עולם התשתיות והגישור. במהלך הקריירה עבדתי במספר משרדי תכנון המובילים בארץ. כמו כן, הייתי מנהל מחלקת קונסטרוקציה בנתיבי ישראל וגם ניהלתי בתחילת דרכה את הפרויקט של המסילה המזרחית מטעם נתיבי ישראל באגף רכבתי, שלימים הפך לחטיבה. בנוסף הייתי מתרגל, עמית הוראה ומרצה בטכניון, באוניברסיטת אריאל ובאוניברסיטת בן גוריון. כעת, יחד עם שותפי אינג' מאיר סבג וצוות מהנדסים רציניים ומנוסים פתחנו חברה המתמחה בניהול תכנון וביצוע של פרויקטי תשתית, חברת מאסטון הנדסה אזרחית בע"מ.

 

בתמונה: אנטון משריקוב

 

מה הרקע שלך בפרויקטי DB וכמה פרויקטים מסוג זה עברו דרכך?

את הפרויקט הראשון בפורמט זה פגשתי בשנת 2006, הקמת כביש 531 המורחב (כולל מסילת השרון) בתור מתכנן גשרים צעיר, מאז ועד היום עסקתי בעשרות פרויקטי DB הן מטעם המזמין והן מטעם הקבלן. נכון להיום, אני מטפל כמנהל תכנון ב-4 פרויקטים מסוג DB מטעם הקבלן, אחד מטעם המזמין ועוד 2 פרויקטים נמצאים בהכנה לקראת הגשת המכרז.

 

אז מה בעצם היתרונות והחסרונות הבולטים של השיטה בשלב התכנון?

כמו בכל דבר, גם בפרויקטי DB קיימים יתרונות וחסרונות. אנסה לפרטם כאן.

מצד המזמין, היתרונות הבולטים הם הקטנה משמעותית של הסיכונים בפרויקט  ואולי גם קידום לו"ז וזאת בשל קיצור ואפילו ביטול של הליכי התקשרויות עם מתכננים וספקים הנדרשים בפרויקטי תשתיות גדולים. בנוסף, המזמין מתקשה מאוד להשלים את התכנון והאישור  של הסדרי התנועה הזמניים כך שיתאימו באופן מיטבי לקבלן שיוכל להתאים אותם ללו"ז ואופן ביצוע מיטבי.

מצד הקבלן היתרונות הם בעיקר בטיוב תכנון לטובת הקבלן ושלבי ביצוע של קבלן. יתרונות של תיעוש או כוח אדם המתאים לאותו הקבלן והחומרים הזמנים לאותו הקבלן באותה העת. בנוסף לכך גם הקטנה משמעותית של חיכוך בין צוות התכנון לבין צוות הביצוע ובקרת איכות לאורך הפרויקט ומציאת פתרונות מיידים לכל אי התאמה ו/או שינוי.

מצד המדינה (משרד הממשלה הרלוונטי, מת"ח לדוגמא), היתרון הבולט הוא הכנסת פרויקט "לביצוע" בלו"ז קצר, הקטנת עלויות כלליות של הפרויקט, לרבות שינויים. בנוסף קיים גם יתרון משני והוא בכך שחברות קבלניות מתחילות לפתח "מחלקות תכנון" ובכך גורמים לייעול תהליכי תכנון וביצוע.

כמובן שלצד היתרונות קיימים גם חסרונות לא מבוטלים של השיטה. חסרון מובהק של המזמין הוא "איבוד שליטה" לכאורה על תהליכי התכנון וביצוע של הפרויקט. "איבוד שליטה" כאמור מצד המזמין גורם באופן ברור לחרדה מצידו. כתוצאה מכך, המזמין פעם אחרי פעם מקשיח עמדות (הן בבקרה והן במתן הרשאות לתחילת פעולה כלשהי שתלויה באישור תכנון) ויחד עם זאת אינו לוקח אחריות לא על הלו"ז ולא על הגדלת תקציב הפרויקט. דבר זה גורם למתח תמידי ומזיק להליך התכנון וביצוע של הפרויקט. מתח זה ניתן לראות ביתר שאת בעת הליך "בקרת התכנון" על תכנון הקבלן בשל חוסר הגדרות ברורות ומוסכמות על כלל הצדדים מהי סמכות ואחריות של צוות הבקרה. הגדרות כמו "... הכל באחריות הקבלן ולאחר קבלת אישור המזמין..." אומרות במילים פשוטות שכל האחריות היא על הקבלן וצוותו וכל הסמכות נמצאת אצל המזמין ואמירות מסוג זה אינן מקדמות את הפרויקט. גם ריבוי "הגורמים המאשרים" בפרויקטי תשתיות אינו תורם לנושא ובכך קיימות אי התאמות רבות בין דרישות מסמכי המכרז לבין דרישות מוסדות תכנון ו/או גופי תשתית אחרים אשר מתבררים במהלך תיאום ואישור תכנון.

 

בתמונה: הכנת ברזל ליציקת גשר הולכי רגל נעורים. גשר הולכי רגל הרחב במדינה

 

אם כך, מה לדעתך ניתן לעשות?

קיימות מספר פעולות פשוטות שניתן ליישם אותן בכל המכרזים מסוג "תכנון-ביצוע".

בראש ובראשונה, ככל והתקבלה החלטה על יציאה למכרז מסוג DB, על המזמין "לשחרר את המושכות" ולתת לקבלן לקדם הליך תכנון ותיאום ללא התערבות יתרה מול גורמים סטטוטוריים (ות"ל, וועדה מחוזית וכו') וגם מול גורמי התשתית השונים. הרי ובסופו של דבר בעת אישור של צוות התכנון מטעם הקבלן, המזמין נתן הכשר לכך שצוות זה הינו מקצועי ויודע לבצע תכנון בהתאם לדרישות של המזמין ושל מוסדות התכנון.

שנית, יש להגדיר באופן חד וברור פרמטרים של בקרה מטעם המזמין ובכך גם לצמצם את לו"ז התכנון וגם לצמצם את החיכוכים המיותרים והמזיקים במהלך התכנון. אני לא אומר שיש צורך לבטל את הבקרה, אלה פשוט להגדיר "גבולות גזרה" ברורים לבקרה ולהקטין משמעותית את הלו"ז של הבקרה אשר פוגע אנושות בלו"ז הכללי של תכנון הפרויקט.

בנוסף, יש להגדיר בצורה ברורה את ההנחיות הקשיחות (הנחיות שקבלן לא יכול לשנות) ומחייבות במסמכי המכרז. במקרים רבים הנחיות מחייבות הופכות להיות הנחיות קשיחות וההפך. הדבר לא מועיל לאמינות הליך התכנון ותקציב הפרויקט. לא מעט אני נתקל בסיטואציה שבה קבלן נדרש לפעול בדיוק בהתאם להנחיות מחייבות למרות שזכותו, בהתאם למסמכי המכרז, גם לשנות אותם כל עוד הקבלן עומד בכלל דרישות המכרז הן בהיבט של הקמה והן בהיבט של אחזקה. דברים אלה יש לבחון בעוד מועד בשלב הכנת המכרז ובעיקר בשלב הצגת תכנון ראשוני.

 

מה לדעתך יכול לעזור לקבלן בעת הגשת מכרז DB?

כמובן לימוד מלא ועמוק של מסמכי המכרז ולא רק את אלה שמפורסמים. יש לא מעט חומרי תכנון זמינים באתרי מוסדות תכנון ובאתרים ממשלתיים השונים. כך למשל בעת הכנת אחד המכרזים עברנו על כל ישיבות ות"ל הזמינות ב-  YouTube  אודות הפרויקט. זאת על מנת להבין טוב יותר את ההליך קבלת החלטות ו"גבולות גזרה" של צוות הניהול והתכנון של הפרויקט בבחירת פתרונות הנדסיים לקראת ההגשה.

להכין תוכניות ברמות תכנון שונות עבור רכיבים בהם נבחנים שינויים ועליהם מתבססת הצעת הקבלן. להכיר את החסרונות ויתרונות של הקבלן – קבלן שיש לו כוח עבודה זול וזמין הצעתו תהיה שונה מקבלן שיש לו מפעל טרומי. להכין לו"ז שלדי ולהתאים אותו ללו"ז המופיע במסמכי המכרז.

 

מה לדעתך יכול לסייע עוד לתהליך המכרז על מנת לקבל את מיטב ממנו?

לדעתי הליך של הכנת המכרז הוא ההליך הכי מעניין בפרויקט. זאת "בניית המהנדס" במיטבה. עשרות רעיונות נזרקים לאוויר, נבחנים ונבדקים ובסופו של דבר מתגבש פתרון הנדסי הולם לכל פרויקט המתאים לקבלן. נכון שבחירת הקבלן הזוכה בסופו של יום היא על בסיס הצעה הנמוכה ביותר, אך לדעתי המזמין מפסיד מכך שאינו חשוף לחלופות התכנון אחרות (ולא בהכרח יקרות יותר). לדעתי, טוב יעשה המזמין אם יבחן מספר הצעות ע"י הצגת פתרונות הנדסיים העומדים מאחורי מספר הצעות שהוגשו – הליך דומה מתבצע במכרזי DB בתחום המבנים (במכרזים אלו נבחנות גם תוכניות ואדריכלות המבנה ולא רק סכום סופי). הליך זה יכול להועיל למזמין לבחון בקבלן המתאים ולא רק על בסיס הצעתו הנמוכה ביותר, אלה גם על בסיס הצעתו התכנונית אשר יכולה בסופו של דבר לחסוך לא מעט כספים בלו"ז ו/או אחזקה ו/או תיאומים מול גורמי צד ג' (חברות תשתית למשל). לפעמים פתרונות הנדסיים מצוינים וראויים נזרקים לפח ללא בחינה והתייחסות ראויה וחבל. הליך של בחינת חלופות תכנון יכול לעזור גם למזמין ע"י הרחבת הידע ואפשרויות בתכנון השונות בפרויקטים הבאים. כך למשל ניתן לבנות מנגנון שעבור ההצעה ההנדסית הטובה ביותר, הקבלן יקבל נקודות זכות אשר משוקללות בהצעתו הסופית. כמובן ששינוי זה צריך להיות מתוקצב ע"י המזמין. הרי גם היום תשלומים שבמכרזים השונים מקבל הקבלן עבור מקום שני ושלישי לא תואמים לתקורות שקבלן נדרש לשלם בעת הכנת המכרז.

בנוסף, טוב יעשה המזמין אם יפרסם כבר בהליך המכרזי את אומדן הפרויקט מטעמו. זה יגרום למציעים להתבסס על רפרנס מסוים וגם לבחון את עצמם שלא "נשכחו" אלמנטים שונים בעת הכנת המכרז. כולנו טועים והרבה פעמים נתקל הקבלן עם חוסרים בגלל שהם שלא נלקחו בחשבון בתמחור שלו לפרויקט (גם אם הם הופיעו במסמכי המכרז). דבר זה כמובן גורם להגברת הלחץ ומתח מיותר בפרויקט שהיה ניתן למנוע אותו בקלות.

בנוסף, לדעתי, חובה על המזמין לעשות סימולציה ולו"ז שלדי לתכנון (לפחות) המתאים להגדרות מסמכי המכרז  ולפרסם לו"ז זה לקבלן ולא רק אבני דרך. במכרזים רבים לאחרונה קיימים אבני דרך בלתי סבירים לתכנון שבו יש צורך לעשות מספר סבבי בקרה ובכך תכנון (בעיקר תכנון מוקדם) צריך להתבצע תוך ימים ספורים!

 

בתמונה: הרכבת קורה במפתח מרכזי מעל נחל אלכסנדר עבור העברה עתידית של תוואי כביש 2

 

האם היית מכניס שינויים לשיטת "תכנון-ביצוע"?

בעולם התשתיות ובמיוחד במדינתנו הקטנטונת הרוויה בתשתיות השונות לצד הגופים הירוקים, אתרי העתיקות, אתרי מורשת והדרישות הסביבתיות הרבות,  הבעיה היא תיאום התכנון בין כלל הגורמים ומציאת פתרון הולם. לדעתי, ניתן להתחיל בהליך תכנון ע"י הקבלן בשלב הרבה יותר מוקדם ולתת להליך זה יותר זמן (במקום שזה יתבצע ע"י צוות התכנון של המזמין). נכון בשלבי הפרויקט המוקדמים, דברים רבים לא נסגרו (כמו תיאום מול גורמי תשתית, תיאום מול מוסדות תכנון, תיאום מול רשויות וכו'), אך זה גם מקנה יתרון לקבלן שיש לו פתרון שהוא מוכוון עליו ואני סבור שלתת לצוות הניהול והתכנון של הקבלן לפתור בעיות תיאום מסוג זה יקצר את הלו"ז. מה גם שבמקביל ניתן להתחיל לבצע חלקים אחרים בפרויקט ולא "להמתין" לסגירת הסוגייה כאלה או אחרת (מה שנקרא היום – קידום זמינות). כמובן שיש צורך לחשוב ולשנות את מנגנון התמחור של הפרויקט, אבל גם לזה יש לא מעט פתרונות.

בנוסף, הייתי ממליץ לקבוע בורר מוסכם על הצדדים כבר בשלב ראשוני לפתרון סכסוכים ומחלוקות השונות במעלה הדרך. זאת משום שהמזמין הוא הצד החזק בהסכם, אך לא תמיד הצד הצודק. גרירת מחלוקות לסיום הפרויקט לא תורמת לשום צד ובוודאי גם לא תורמת לפרויקט. בוררות/ גישור ומניעת הסכסוכים במהלך הפרויקט תגרום לסביבת עבודה בריאה יותר ובכך תרגום גם להצלחת הפרויקט. יש לזכור שכשלון ו/או הפסד של צד אחד מוביל באופן ישיר לכך שכל הצדדים מפסידים. והצלחה היא בשיתוף פעולה לאורך כל הדרך למען הצלחת הפרויקט והרווח.

על המחבר
הוספת תגובה
תגובות

אין תגובות

רק למשתמשים רשומים גישה מלאה לכל ישומי האתר !

על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).

ההרשמה והשימוש בתכני הפורטל ללא עלות !

הירשםהתחבר

לחצת על "סל המשרות"

רק למשתמשים רשומים גישה לסל המשרות

אנו ממליצים לכם להירשם או להתחבר לאתר כדי ליהנות ולייעל את תהליך חיפוש העבודה.

משתמש שאינו רשום רשאי לשלוח קורות חיים לכל משרה בנפרד.

חזרה ללוח הדרושים | הירשם | התחבר