תמ"א זה לא הכל בחיים. מה עושים כשאין כדאיות כלכלית?

בשנים האחרונות מקדמת מדינת ישראל תהליך של חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה במסגרת תמ"א 38 וגילגולה הנוסף - תמ"א 38/2 (פינוי בינוי). תוכנית זו השרישה בציבור שתי תובנות שגויות:

ראשית, המחשבה כי הסכנה היחידה ליציבות המבנה טמונה ברעידת אדמה בעוצמה גבוהה בטעות יסודה – ותיכף נסביר. בנוסף לכך, העובדה שהתכנית מקודמת ע"י משרדי הממשלה ובמסגרתה מוענקות הטבות מס משמעותיות למי שמבצע את התוכנית, גורמת לרבים לחשוב כי נושא משמעותי וכבד משקל כמו יציבות המבנה שלהם אינו נושא באחריותם אלא באחריות משרד ממשלתי כלשהו או העירייה. חשוב מכך התובנה השגויה והמסוכנת כי הדרך היחידה לטפל ביציבות המבנה היא באמצעות תמ"א 38.

 

ובכן, כפי שכבר רמזתי קודם, שתי ה"תובנות" אינן מדוייקות כלל.

מקרה של רעידת אדמה הרסנית בעוצמה גבוהה כפי שתוקף את האיזור כל 80 או 100 שנה הוא אכן מקרה בוחן קיצוני ליציבות מבנה. ברעידת אדמה מופעלים כוחות תאוצה אופקיים בצורה מחזורית המוציאים את המבנה משיווי משקל. מבנה שאינו עומד בסטנדרט קונסטרוקטיבי מסויים עשוי לקרוס, אפילו ובאופן תיאורטי, אם הוא חדש ולא סבל מבליית הזמן. כיום בישראל אלפי ואולי עשרות אלפי מבנים הסובלים מתהליכי בלייה משמעותיים המחלישים את המבנה והעלולים לגרום לו לקריסה, לא רק ברעידת אדמה בעוצמה גבוהה אלא אף ברעידה קלה יותר או אפילו ללא סיבה מיוחדת.

חשוב לציין בהקשר זה כי מרבית המבנים הסובלים מבלייה הנם מבנים ישנים שנבנו לפני 1 בינואר 1980 ולפני כניסת תקן 413 לתוקף אולם, היות שקיימים כבר מבנים שגילם מעל 30 שנה ושנבנו לפי התקן, הרי שגם במבנים אלה מתחוללים תהליכי בלייה משמעותיים העשויים להשפיע על יציבות המבנה. תהליכים אלה ותוצאותיהם עשויים לבוא לידי ביטוי אף ביתר שאת בשנים הקרובות.

 

כמה שאלות מטרידות:

בעת ביצוע תמ"א 38 מטופלים כל הנושאים הקשורים ביציבות המבנה אולם מה קורה כאשר אין כדאיות כלכלית בביצוע של התוכנית? מה יהא גורלם של מבנים אלה והדיירים המתגוררים בהם? באמת אין צורך לעשות דבר? מה לגבי מבנים שנבנו לפי תקן 413 ושאינם עומדים בקריטוריונים לתמ"א 38 אולם סובלים מתהליכי בלייה מואצים המשפיעים על יציבות המבנה? כחלק מעבודתי בב.צ.ת אילון הנדסה אני מבצע לעיתים קרובות בדיקות עמידות למבנים ומגיש דו"חות "חוות דעת מהנדס קונסטרוקטור מומחה" המשמשות במקרה הצורך גם כתצהיר בבית משפט.

 

מצאתי לנכון להביא מספר קטעים לדוגמה מתוך דו"ח שהוגש לאחרונה ע"י משרדי ובו מתואר מצב של מבנה באחת הערים הגדולות בישראל שאת פרטיו כמובן לא נחשוף כאן:

מדובר בבניין ישן, אשר נבנה לפני ה 1 בינואר 1980, לפני יציאת תקן 413 עומסים אופייניים שימושיים רעידת אדמה. בתקופה זו, ידוע לנו, שלא היו קיימים התקנים המחמירים של השנים האחרונות, אשר לוקחים בחשבון גם מצבי קיצון כרעידות אדמה (כוחות אופקיים). בבדיקה שערכתי במבנה, זיהיתי שהעמודים אינם מחוברים בקורת יסוד. מספר עמודים שלא טופלו במשך השנים, במצב לא תקין, עם קילופי טיח וסדקים עמוקים המגיעים עד לברזל, אוויר נכנס והברזל מחליד. (ראה תמונה 1א' וב') ברזל חשוף וחלוד נמצא במספר נקודות שונות בהיקף הבניין, (ראה תמונות: 2-7) הברזל דורש טיפול לפי מפרט מהנדס (ראה נספח 1).

סדקים מאסיביים נמצאים באזורים המגיעים עד לשכבת הגמר של האבנים המשתלבות אשר מידי פעם צונחות מטה ומסכנות את בטיחות הדיירים. זהו סיכון ממשי ואמיתי כרגע, במצב סטטי, כלומר במצב רגיל. גוש בטון, טיח ואבנים משתלבות יכול להתנתק וליפול בכל רגע נתון ועלול לפגוע בדיירים או באנשים שיהיו באזור הנפילה. זהו ליקוי הדורש טיפול דחוף. יש לבצע טיפול בעמודים הלא תיקניים ובברזל החשוף באזורים השונים, ע"מ שמצבם לא ימשיך להידרדר. אזורים בהם יש ברזל חשוף: הברזל ימשיך להחליד עד שהוא יפסיק לשמש את תפקידו, דבר שידרוש טיפול גדול ומקיף הרבה יותר מטיפול בשלב בו נמצא המבנה כיום. 

תמונה 1 א' ו ב': עמודים עם סדקים מאסיביים בקומת העמודים.

 

 

תמונה 2: עמודון התומך במדרגות עם קילופי טיח וסדקים:

 

תמונה 3: חשיפות טיח וברזל חשוף וחלוד במקלט קומת קרקע

 

תמונה 4: סדקים מאסיביים בתחתית המרפסת בקומה השנייה – סכנת נפילת חלקי בטון ואבנים משתלבות.

 

תמונה 5: סדקים מאסיביים בתחתית המרפסת בקומה הראשונה – סכנת נפילת חלקי בטון ואבנים משתלבות.

 

תמונה 6: ברזל חשוף וחלוד בחזית המבנה.

 

תמונה 7: ברזל חשוף וחלוד באזור המקלחות במבנה

 

בהמשך הדו"ח אף מפורטים, בצורה נרחבת, החישובים הסיסמים השונים של המבנה בכדי לקבוע את מידת יציבותו תוך שיקלול של פרמטרים כגון מאפייני הסביבה והמבנה, השפעות חתכי הקרקע, הגדרת סוג האנליזה, בדיקת חוזק גזירה קומתי, התחשבות בהשפעות פיתול והשפעות מסדר שני. 

 

המסקנות מהדו"ח שאת חלקו הבאתי כאן היו:

1. יש לטפל בבעיית האבנים המשתלבות.
2. לאחר שבדקתי את המבנה המדובר ולאחר ביצוע חישובים דינמיים
אני מסיק שהמבנה אינו עומד בתקן 413 החדש לפי החישובים הנזכרים במסמך זה. קיימת סכנה אמיתית למבנה בעת רעידת אדמה בינונית ומעלה.
3. בהמשך לביצוע חישובים סטטיים שערכתי: עמודים במבנה ואלמנטים בהם קיים ברזל חשוף וחלוד לא עומדים בתקנים:
ת"י 466 - חוקת הבטון חלק מס' 1 - עקרונות.
ת"י 466 - חוקת הבטון חלק מס' 2 - בטון מזוין.
ת"י 940 - ביסוס בניינים.
ת"י 412 - עומסים אופייניים שימושיים.
ת"י 109 - משקל חומרי בניין וחלקי מבנה.
4. יש לתכנן חיזוקים ע"י מהנדס קונסטרוקטור.
אין להוסיף בנייה נוספות על בניין זה בטרם בוצע טיפול וחיזוק במבנה.

סיכום ומסקנות

קיימים מבנים רבים בישראל הסובלים מבעיות יציבות ועמידות ברעידות אדמה. בעיות אלו נגרמו בעיקר (אך לא רק) עקב בניה טרם החלת תקן 413, והוחרפו בשל תהליכי בלייה טבעיים שלא טופלו בזמן.  לא כל המבנים בהן קיימות בעיות יציבות עומדים בקריטוריונים לתמ"א 38 - הן בקריטוריונים של התוכנית והן בקריטוריונים של כדאיות כלכלית. במבנים הסובלים מבעיות יציבות ושלא ניתן לבצע בהם תמ"א 38 יש לבצע חיזוק בפיקוח של מהנדס בניין מנוסה. האחריות על יציבות המבנה ובמקרה הצורך ביצוע החיזוק, מוטלת על בעלי הדירות בבניין.

 

המאמר נכתב בסיוע מהנדס צבי (צ'יקו) אילון, מנכ"ל ב.צ.ת אילון מהנדסים המתמחה בתכנון מבני תעשיה ומבנים למגורים.

הוסף תגובה
1 תגובות
התמונה של אנונימי
סטרול
תודה ידידי, מאוד מפרה. מוסיף סרטון מדבר על הכדאיות ועל עניין דוח ה-0... בהצלחה https://www.youtube.com/watch?v=hvFNf-pt8E0
מאמרים נוספים שכתבתי
צור קשר