איזיבים הנדסה טכנולוגית
| BAS
| Beamware
| C.V.S
| Combe Group
| DCX
| Exyte Israel Projects Ltd
| high-group
| Miss BIM
| New Era
| New-flow
| 148BIM
| א. פפיש ושות' מהנדסים יועצים
| א.ספיבק חברה להנדסה
| א.ר אדיר הקמות
| א.שדה פרויקטים
| אג'יס ישראל
| אדן איכות 2000
| אורבך הלוי אדריכלים
| אי שטרן ניהול פרויקטים
| אלום עשת אומן
| אלפא פרויקטים ירוקים
| אלקטרה דנקו
| אמי מתום מהנדסים ויועצים
| אפריקה ישראל מגורים
| אשטרום הנדסה ובניה
| בוני בניין פיתוח והשקעות
| בי פי אם
| בילדוטס
| בלנק לרר בר מהנדסים
| בראל א.ב. הנדסה ובניה
| גדיש הנדסה וניהול
| גורניצקי ושות עורכי דין
| גינדי סטודיו אדריכלים
| גינדיס צור מהנדסים
| גרנד הנדסת גשרים ומבנים
| דובדבן ביצוע
| דניה סיבוס
| דרכי נועם הנדסה וניהול
| ה.ר.ו.א.ק בים-טק
| הפניקס ליווי בניה
| הקיבוצניקים צפון
| הרצוג פוקס נאמן
| הררי טויסטר
| ועדה לתכנון ובנייה מעלה הגליל
| וקסמן גרופ
| חוליות אגש"ח
| חוצה ישראל
| חיה דויטש
| ינון תכנון יעוץ ומחקר
| יסודות א' ליווי פיננסי
| ליאת זמיר הנדסת תנועה
| לימור גל מלך
| לימור גרייזמן משרד מורשי נגישות
| ליר אדריכלים
| מאפרו מהנדסים
| מסד עוז ניהול והנדסה
| מסד עוז סי.פי.אם ניהול בניה
| מפעלי ים המלח
| מצוק מהנדסים
| מקורות
| מרגולין טק
| משרד הבינוי והשיכון
| משרד עו''ד אגמון עם טולצ'ינסקי
| נת"ע
| סונול
| סיסטם מעבדות מתקדמות
| עדי מג'ר
| עידן ניהול משרדים
| עיריית נתניה
| פורן שרים
| פרופ' ביין ושות'
| פרי הנדסת תבניות
| צליח-רוטשילד
| קבוצת אודור
| קבוצת ברן
| קבוצת כנען יזמות וניהול פיננסי
| קבוצת שפונדר פדלון
| קבוצת תדהר
| קטה התחדשות עירונית
| קיבוץ יטבתה
| קליברייט מכון בקרה לאיכות הבניה
| רוכסר ניהול פרויקטים
| רותי שפרנט עבהאל, תחבורה ותנועה
| רמי שבירו
| ש. אנגל מהנדסים
| ש. גלבוע מהנדסים
| ש. קרני מהנדסים
| שדות גיטלמן יזמות והתחדשות עירונית
| שיכון ובינוי - נדל״ן
| שיכון ובינוי - סולל בונה
| שפיר
| תגל הנדסה אזרחית
| תדהר בנייה
| תומגרו
אפשרויות
חפיה ועוד פעם חפיה תיקנית.
נקודה מעניינת: למה אין פרסומים בנושא מהאיגודים המקצועיים?
ובנתיים: זו זריקת התעוררות בנושא של מה נסגר עם אחריות מקצועית בענף. מה הדרישות הרשמיות מ"האחראי לביצוע השלד"? מה הפעולות המינימליות שנדרשות ממנו? איזה רישומים מינימליים נדרשים? האם יש מקום לסמכות מבקרת נוספת? האם יש מקום לאפשר לגורמי בקרת האיכות של הבנייה לשאת באחריות במסגרת שירות?
בנתיים הכל מישמש.. כולם אחראיים להכל ובעצם בפועל-לכלום.
משרד הפנים מקדם מהלך של ליגות גבוהות בבקרת תכנון לפי סטנדרטים בריטיים מהוקצעים, ומן הסתם נאבק וייאבק בעוד הרבה מכשולים. אני בעד להתחיל עם א,ב קודם.
אעלה בהקדם את פרטי הבניין המתייחסים לחיבור תקרה\מרפסת\עמוד קיר ואנסה לפשט את הבעיה מבחינת הביצוע. מניח שיש לכך קשר גם הפעם.
יש למישהו רעיון מה זה הצבע החום\אדום שבתמונה ? האם אדמה גננית ? ייתכן ומדובר במרפסת שחלק ממנה משמש לאדנית.
נראה שבשטח שסימנת באדום היה מכוסה בדשא סינטטי שנפל למרפסת שתי קומות מתחת (הצבע הירוק)
עוד תמונות ששלחו לי...
אין פרטי זיון במרפסת הזו? זה הזוי לגמרי!
עכשיו בחדשות סקרו את האתר,זה באמת נראה כאילו אין זיון, בכלל.
לפני ואחרי... באדיבות מהנדס Miky Casten
שורה תחתונה. יש מישהו שיודע מה השיטה שבו ביצעו את המרפסות ?
פשוט מאד יצקו את המרפסת לאחר יציקת רצפת הדירות לא כיחידה אחת ...אין הסבר אחר מדוע אנו רואים גזירה חלקה מהסרטים
כנראה פיספסו ....
הסיבה שזה קרס רק בקומת הגג ,
עמית
יש ברשותי דוח מהנדסים למקרה זה.
שלום לכל באי הפורום,
אתה יכול לדרוש חוות דעת מקצועית ממעבדה מוסמכת שתעשה בדיקת העמסה
כמהנדס אזרחי העובד ב8 השנים האחרונות אצל קבלנים מבצעים - אני בטוח ב100% שלא ניתן להקיש ממקרה בודד להתנהלות כללית/מגמתית בחברה מסויימת.
דו"ח הבדיקה הראשונית שבוצע על ידי דוד מהנדסים בע"מ פורסם ברשת בקישור http://go.ynet.co.il/pic/calcala/GINDI.pdf

בין הרבה נתונים חשובים, "מאירי עיניים", ומדאיגים, מופיעה בעמוד 43 התמונה שאני מעתיק להלן עם פרושים שלי.
אקדים ואומר:
קורוזיה (חלודה) איננה הגורם לכשל המרפסות:
מי שיסתכל בתמונה בדו"ח הבדיקה, יראה בצד ימין ברזל 25 מ"מ במצב חדש, לשמאלו ברזל 18 מ"מ במצב חלוד מעט אותו אפשר למצוא תדירות בעת יציקות, ומשמאל לשני אלו ייראו 3 ברזלים בהם ברמת חלודה משמעותית, שברור כי התפתחה במהלך הזמן הקצר בין הבנייה בפועל לכשל בשבוע שעבר.
תמונה זו מדגישה את הכדאיות בהתייחסות לחלודת הזיון כבר בעת היציקה, על מנת למנוע כשלים מוקדמים.
ושוב אני חוזר, במקרה של חדרה, קריסת המרפסות איננה בגלל קורוזיה של הזיון.
בברכה
חגי שושני
לירן
בתגובתך לעייל כתבת:
אני בטוח שהלקחים נלמדים עכשיו בכל ענף הבנייה וללא רלוונטיות לחברה זו אחרת - וזה מבחינתנו הכי חשוב.
מכל כשל אפשר וכדאי ללמוד ולהפיק לקחים.
כל אחד יתרום מתחום התמחותו לכלל הענף.
מובן מאליו כי קורה תתמוטט כאשר מיושמים 2 ברזלים תחתונים ועליונים בלבד, לעומת תכנון קונסטרוקטיבי של 4 תחתונים ו- 11 עליונים.
מצד שני, להערכתי ועל פי התמונה לעייל, גם אם היו שמים את כל הברזל המתוכנן, הבניין לא היה משלים את משך השרות המתוכנן לו.
זאת משום שהחלודה היתה מעכלת את הברזלים בתוך 10-20 שנים בלבד.
אבל - אם היו משתמשים בבטון עם אינהיביטור, קצב התפתחות החלודה היה מואט לעשירית לערך, והבניין היה מגיע למשך השרות המתוכנן לו ללא אחזקה מסיבית.
חגי שושני