בטיחות אש בפרויקטי בנייה - 6 כלים לניהול חכם, מסודר ומוכן לביקורת כבאות
מבוא
תחום בטיחות האש הפך לאחד המרכיבים הקריטיים בניהול וביצוע של פרויקטים בבנייה – הן מבחינת רגולציה והן מבחינת אחריות מקצועית. כשל בניהול נכון של תחום זה עלול לעכב טופס 4, לפגוע בלוחות זמנים, לחשוף את בעלי המקצוע לסיכונים משפטיים ותדמיתיים והכי חשוב – עלול לעלות בחיי אדם. במאמר זה אציג טיפים פרקטיים לניהול נכון של התהליך – משלב הביצוע בשטח ועד ביקורת הכבאות הסופית ומסירת הפרויקט.
1. התאמת תכנית הבטיחות לתכניות הביצוע – תיאום מוקדם ככל האפשר
בפרויקטים ציבוריים, קבלני הביצוע לרוב מצטרפים בשלב שאחרי סיום התכנון - עם תכניות סופיות, היתר בנייה ולעיתים גם אישור תכנית בטיחות על ידי רשות הכבאות. בפועל, כמעט תמיד נדרשים עדכונים בתכנית – בעקבות שינויים תכנוניים לאורך הדרך. תכנית הבטיחות היא תכנית על, והיא משפיעה בפועל על כל תחום אחר: קובעת את מידות פתחי הבנייה והמעברים, מגדירה מערכות חיוניות (כמו משאבות, מפוחים, לוחות חשמל ייעודיים), מגדירה את אופן הגילוי והכיבוי בכל אזור וכיוב'. לכן, חשוב ליצור תיאום מוקדם ומלא בין תכנית הבטיחות לבין שאר התכניות – אדריכלות, חשמל, מיזוג, אינסטלציה ועוד. חוסר תיאום יוביל לשינויים יקרים, עיכובים ופירוקים בשלב מאוחר.
להלן כמה דוגמאות מהשטח לשינויים שנגרמו מאי התאמה בין תכניות:
- ניסור מעקה בטון בגרם מדרגות, כדי לאפשר מעבר בפודסט בזמן פתיחת הדלת בניצב למעבר. נגרם בגלל דרישת תכנית בטיחות שלא תואמה מראש עם האדריכל וקונ' ולא לקחו בחשבון מספיק מרווח בין היציקות.
- הוספת לוחות חשמל שלא תוכננו במקור כדי להזין משאבות לפי תכנית הבטיחות. נוצר בגלל חוסר תיאום בין יועץ בטיחות, יועץ חשמל ויועץ אינסטלציה.
- פתחים שהוגדרו בתכניות מיזוג כפיצוי אוויר אך תכנית הבטיחות לא התייחסה אליהם כלל – מה שחייב עדכון תפ"מ (תיאור פעולת מערכת) ושינויים לצורך תפקוד הדלתות בזמן אש, לרבות פריסת כבילה והוספת לחצנים בפאנל כבאים עבור הפעלתם וקבלת אינדיקציה מהם. נבע ככל הנראה כתוצאה מכך שהוגדר איזור שנדרשת ממנו יניקת עשן על ידי יועץ הבטיחות ואז יועץ המיזוג הוסיף דלתות וחלונות לפיצוי אוויר (כדי שלא יווצר ואקום באיזור שממנו יונקים), התכנית לא עברה אל האדריכל ויועץ הבטיחות לאחר העדכון וכך נוצר פער.
איך להיערך נכון?
אין תחליף ללמידה מעמיקה של כלל התכניות – בטיחות (כולל משטר הפעלות), חשמל (סכמה חד-קווית), מים, מיזוג אוויר , דלתות מיוחדות, אדריכלות. הראיה שלכם כקבלן שמבצע בפועל את מה שהיועצים תכננו יכולה למצוא את הפערים יחסית בקלות – זה רק דורש זמן וירידה לפרטים בבדיקת התכניות. בנוסף, מי שמבין את המערכות כמכלול ומזהה מוקדם מה מזין מה – ידע להוציא RFI מדויק בשלב מוקדם, ולחסוך טעויות תכנון וביצוע בהמשך.
מי אחראי לתיאום?
באופן עקרוני על היזם לדאוג לתיאום והתכנון (דרך היועצים, חברת הניהול וכו') אולם בפרויקטים ציבוריים, העבודה השוטפת אינה מול המתכננים – אלא מול הפיקוח ומנהלת הפרויקט. לכן אל תחכו שזה יבוצע על ידם ותנהלו את זה בעצמכם. חשוב להכניס לסעיפי ההתקשרות מול קבלני המשנה סעיפים והתחייבויות שיחפו על חוסר התיאום של היועצים, כמו: השתתפות בישיבות אינטגרציה וליווי כל שלבי הבדיקות והביקורת. חשוב לשים לב לקבלנים שבעיני רבים מסיימים את עבודתם בשלב מוקדם – אך בפועל הם קריטיים להמשך העבודה עד לסיום. למשל, קבלן איטום אש: ייתפס לעיתים כמי שסיים את תפקידו עם סיום בדיקת 2174, אבל למעשה נדרש לליווי הפרויקט גם בשלבים שלאחר מכן והוא הראשון שיידרש לתקן ליקויים או להשלים עבודות שלא תוכננו כמו שצריך על ידי היועצים והן לרוב עולות דווקא בזמן הבדיקות עצמן.
קבלן איטום אש צריך להיות מלווה בכל השלבים: ביצוע עבודות איטום תוך כדי התקדמות המערכות, ליווי בדיקת 2174, ליווי בבדיקות 1001 (תמיד צצים ליקויים באיטומי אש סביב דמפרים – נדרש איטום בזמן אמת כדי להימנע מבדיקות חוזרות), ליווי בביקורת יועץ בטיחות ובביקורת כבאות עצמה – גם כהפגנת מחויבות רצינית בשטח וגם לטובת תיקון מיידי של הפערים שהתגלו.
שורת תחתונה - מי שמכיר את הדרישות של התקנות, התקנים והבדיקות יוכל כבר בתחילת הדרך לזהות אי התאמות בתכנון ובעיות לפני שהן משפיעות על לוחות זמנים ותקציב.
2. בדיקות קריטיות שצריך להיערך אליהן מראש
אחד השלבים הקריטיים ביותר בניהול נכון של תחום בטיחות האש הוא שלב הבדיקות, שבו האתר נבחן על ידי מכון התקנים או מעבדה אחרת שמוסמכת לביצוע הבדיקות השונות, לאחר מכן בדיקה של יועץ הבטיחות ולאחר מכן על ידי נציגי רשות הכבאות.
להלן פירוט הבדיקות העיקריות, כולן נדרשות לצורך קבלת אישור סופי
- ת"י 2174 - בדיקת איטומי אש: תקן חדש יחסית שהכניס סדר בנושא שהיה בעבר פרוץ. לפני כניסתו לא הייתה בדיקה מסודרת לאיטומים בשטח
- ת"י 1001 - בדיקת מערכות מיזוג ואוורור לבטיחות אש: בודקים דמפרים (מדפי אש ועשן)
- ת"י 1220 - בדיקת גילוי אש וכריזת חירום: כוללת את פריסת הגלאים, מערכת כריזת החירום, פאנל הכבאים
- ת"י 1212 - בדיקת דלתות אש
- ת"י 1596 - בדיקת מערכת מתזים: כוללת שלב תכנון, בדיקת פריסה בפועל, התקנה ובדיקה סופית
- ת"י 1597 - בדיקת מערכת כיבוי בגז: נפוצה בלוחות חשמל ישנים (שלא עומדים בתקן 61439) או בחדרים עם ציוד רגיש ויקר שלא ניתן לחשוף למים. מהווה תחליף ל 1596 ולכן חשוב להביא את הבדיקות האלה יחד כמשלימות
הערה: יתכן שיהיה איזור שלא מקבל כיבוי משום סוג, למשל חדר חשמל שמתקיימים בו שלושת התנאים לפי הוראת נציב הכבאות. חשוב מאוד להכיר את הוראות הנציב, הן מהוות כמעין תקנות או תקנים שלפיהם העבודה מתבצעת. למשל בדיקת אינטגרציה מתבצעת לפי הוראת נציב מספר 536 "משטר הפעלות מערכות בטיחות אש - אינטגרציה".
את כל הבדיקות יועץ הבטיחות נדרש לרכז, לבדוק ולהעלות למערכת "שלהבת" – המערכת הדיגיטלית של רשות הכבאות. רק כאשר מתקבלות כל הדרישות בהתאם למסמך הדרישות הראשוני שצורף להיתר, ניתן לתאם סיור פיזי באתר עם נציגי מחוז הכבאות הרלוונטי, ובו תתבצע בדיקת השטח בפועל.
מהם האתגרים שאתה נתקל בהם בשטח?
האתגרים שאתה נתקל בהם בשטח תלויים במידת ההיכרות שלכם עם הדרישות של רשות הכבאות וברמה שבה אתם שמים דגש על הנושא. זאת אומרת, אם משלב מוקדם יחסית אתם מבצעים התקשרויות עם קבלני מערכות בצורה שסוגרת את כל הפינות, ואם אתם בונים את לו"ז הפרויקט באופן שמכניס את כל ההכנות הנדרשות לכל שלב, את כלל הבדיקות, ואת האיטרציות הצפויות שלהן (בדיקה ראשונה, תיקונים, בדיקה חוזרת ולעיתים אף שלישית) – אז ככל הנראה שתהיו מוכנים ולא תיתקלו בבלת"מ שלא נערכתם אליו. הטעות הנפוצה היא לחשוב שבדיקות בטיחות אש הן משהו שמבצעים "בסוף", ולכן משאירים להן זמן מועט בלו"ז, אם בכלל. בפועל, מדובר בתהליך מתמשך שדורש תיאומים, סגירת ליקויים והיערכות מראש. בדיוק בגלל זה חשוב מאוד לבנות גאנט שמתייחס לבדיקה כאל תהליך – לא כנקודה על לוח השנה. לכל בדיקה צריך להקצות זמן מתאים מראש בהתייעצות עם קבלני המשנה כדי לאמוד את הזמן נכון, לקחת בחשבון מרווח לתיקונים, לוודא זמינות של הקבלנים הרלוונטיים לחזרה לעבודה ולעשות זאת תוך ההבנה של התלות בין הבדיקות. לדוגמה: לא ניתן לבצע בדיקת אינטגרציה לפני ש-1220 (גילוי אש) הסתיימה.
אינטגרציה בין מערכות - מתי ולמה זה נופל?
בדיקת האינטגרציה היא מהמורכבות ביותר בתחום בטיחות האש. מדובר בבדיקה שכוללת הפעלה סימולטנית של כל המערכות בטיחות – גילוי, כריזה, מיזוג, שחרור עשן, דלתות אש, גנרטור, לוחות חשמל, מעליות, תאורת חירום ועוד. הבדיקה נועדה כדי לוודא שהכל פועל בהתאם לרצף האירועים שנדרש בתרחיש חירום על פי משטר ההפעלות. תיאום בין היועצים והקבלנים כאן קריטי – אם מערכת לא מתוכננת או מבוצעת בצורה שמביאה בחשבון את הממשק שלה עם מערכות אחרות, זה יתפוצץ בשלב בדיקת האינטגרציה. לדוגמה: דמפר שצריך להיסגר/להפתח ולא קיבל פקודה בגלל תכנות שגוי. הדרך להימנע מכשלי אינטגרציה היא תכנון מפורט ומתואם, ניהול קבלני הביצוע בתיאום ולמידת התכניות לפרטים. אם אתם מרגישים שאתם לא מספיק בקיאים במערכות ואין לכם את הידע המספק כדי לנהל את התהליך אל תתביישו למנות אינטגרטור מקצועי מטעמכם. הוא יכול ללוות אותכם כבר משלב התקשרות עם הקבלנים, להיות נוכח בפגישות וכמובן ללוות אותכם בבדיקה הסופית. אחרי פרויקט אחד שבו תעברו את כל התהליך עם איש מקצוע מלווה תדעו לעשות זאת בעצמכם. אין בזה בושה, להפך – זה אומר שאתם אחראים מספיק ובהיעדר ידע לוקחים ייעוץ.
3. התאמת דלתות לתכניות בטיחות – מטריצה מסודרת
ניהול דלתות בטיחות בפרויקט הוא אחד האתגרים שמנהלי פרויקטים ומהנדסי ביצוע מתמודדים איתם. כדי לעשות זאת נכון, אני ממליץ להתחיל בהכנת מטריצה מסודרת של כלל הדלתות בפרויקט – כלי זה מביא סדר וארגון שמונע תקלות קריטיות. במטריצה מפרטים את כל המידע שצריך לכל דלת: מספר פרט הדלת, רוחב הבנייה הנדרש, פתח האור המתקבל לאחר ההתקנה (שזו מידת המינימום לפי דרישות בטיחות), האם הדלת היא N.O (Normally Open) או N.C (Normally Closed) והאם קיימים אלמנטי ביטחון כמו מערכות נעילה. לכל דלת מצורפים גם פרטים טכניים נוספים, כמו עובי הקיר, שחשובים להזמנה ולהתאמה עם פרטי האדריכלות, תוך הקפדה על דרישות תכנית הבטיחות אש. אני עובד עם מטריצה קבועה שאני מתאים לכל פרויקט ולקבלן המסגרות.
אילו בעיות יכולות להיות בדלתות?
לזכור שכל יצרן דלתות מתייחס לכיווני פתיחה אחרת, ולכן חובה להבהיר זאת מראש כדי למנוע בלבולים מיותרים בשטח, כך שיכול להיות שכאשר אומרים דלת פתיחה ימינה כל קבלן מבין משהו אחר לגמרי! האחד יפתח את בדלת "בדחיפה" והשני ב"משיכה".
דלתות אש חשמליות ממונעות, שבהן ההגדרות בפרזול צריכות להיות מדויקות במיוחד, תוך תיאום בין יועצי הבטיחות, המנ"מ, האדריכל והחשמל. דלתות כאלה מצריכות גם שיתוף פעולה עם קבלן גילוי האש שמספק מגעים למנוע הדלת לפעולה תקינה בעת אירוע.
הקפדה על מפרטים וסוגי הדלתות - למשל בחדרי חשמל שבהם יש דרישה לדלת אש מסוג 30/90 על מנת לבטל את הכיבוי באמצעות מתזים, ובטעות הותקנה דלת 30/30 עלולה להיכשל בדיקה 1596 וגם ביקורת כבאות.
מה הפתרון?
הדרך שלי לוודא שאין פערים היא לחתום במסגרת החוזה על תכניות בטיחות, אדריכלות ומפרטי מסגרות מפורטים, ולבנות ביחד עם הקבלן מטריצה תואמת. אני מזמין את הפיקוח והמזמין לעיין במטריצה לפני ההזמנה – כך יש כיסוי מלא לעבודה ומינימום הפתעות. אין תחליף לכניסה לפרטים ולניהול מדויק באמצעות טבלת אקסל מפורטת שמונה עשרות ומאות שורות. זהו כלי חיוני שמאפשר ללמוד את הפרויקט על הצד הטוב ביותר ולהימנע מטעויות.
4. תקן 1001 חלק 2.2 – פאנל כבאים UUKL ו CFD
מה זה בעצם פאנל כבאים UUKL ?
הוא מערכת מרכזית שמאגדת את כל המערכות הקשורות לבטיחות אש תחת קורת גג אחת. המערכת, שמבוצעת על ידי קבלן גילוי האש, כוללת ממשק לכל רכיב אלקטרו-מכאני בפרויקט – מדפי אש ועשן, מפוחים, דלתות אש, חלונות לפיצוי אוויר, וילונות אש או עשן, ועוד.
בשונה מהעבר, שבו כל קבלן היה מתקין פאנל או רכזת של המערכת שלו, כאן הפאנל המרכזי מקבל מגעים מכל הקבלנים ומרכז את החיווי והשליטה בצורה אחידה ומסודרת, עם מפה סינופטית אחת הכוללת גם חיווי תקלה וגם מצב הפעלה. הצורך בפאנל כזה יוגדר לרוב בתוכנית הבטיחות ויהיה מגובה בדרישות החוזיות. במקרים שבהם נדרש פאנל כזה, יהיה חלק מהחוזה גם מסמך CFD – שהוא סימולציית שריפה וזרימת עשן, שבודקת מראש תרחישי שריפה שונים ומוודאת שמתקיימים תנאים למילוט בטוח ומתקיימים תנאי מחיה מספקים התואמים את דרישת יועץ הבטיחות בתכנית.
חלוקה לאיזורי עשן (בנוסף לאיזורי אש) מאפשרת הפעלה מדויקת של מערכות שחרור העשן רק במקום הרלוונטי, וכך למנוע הפעלה כוללת ולא יעילה של כל המערכות בו-זמנית. כך לדוגמה, בפרויקט בו עבדתי, אחת הדלתות, דלת הזזה מאלומיניום, שימשה כחוצץ בין שני אגפים שכל אחד מהם היה עם יניקת עשן נפרדת. למרות שהדלת עצמה לא הייתה זכוכית עמידה לאש, היא שיחקה תפקיד אינטגרלי בהפרדת העשן, בהתאם לתכנון CFD ולאינטגרציה שבוצעה בפועל בשטח.
בפרויקט ציבורי עם מזמין ופיקוח שמאשר ביצוע, חשוב לאשר את הציוד מול כל היועצים ולוודא מראש את ההעמדה של הציוד בנישת הפאנל. גם בפרויקט שבו אתם היזמים כדאי להעמיד את הציוד כדי לוודא שהוא מסודר כמו שצריך. כמו כן, חיוני שקבלן גילוי האש יהיה מודע לכל המערכות האלקטרו-מכאניות המשתתפות ושיהיה משטר הפעלות שיתאים לפרויקט ולאלמנטים שבו, כך תחסכו שינויים של המשטר ותפקוד המערכות בבדיקות הסופיות. כבר היו לא מעט מקרים שבהם ממש עשינו שינויים במשטר ההפעלות תוך כדי אינטגרציה כדי שהדברים יתפקדו נכון, לא תמיד יועצים לוקחים בחשבון את כל המשתנים ובבדיקה הסופית פתאום הבודקים דורשים משהו שנכון לפי התקן וההיגיון שלהם שלא תוכנן כך.
לדוגמא – מבנה שיש לו קומת קרקע וקומת מינוס 1 ששתיהן מאפשרות מילוט אל החוץ, במצב כזה לא הגיוני שמעליות ירדו אל קומת הקרקע בזמן שיש בה שריפה. לכן עשינו שינוי במשטר ההפעלות ובתכנה כדי שבמקרה של שריפה בקומת קרקע המעליות ירדו אל קומה מינוס 1.
כפי שציינתי גם קודם במאמר, חשוב מאוד לקשור את כולם חוזית בצורה נכונה ומוכוונת לשלב ההפעלות, בדיקות וביקורות בפרויקט, ולנהל פגישות דחופות של אינטגרציה כבר מתחילת הפרויקט. גם אם לעתים זה מרגיש שמוקדם להפגש ולדבר על הנושא, תתפלאו לשמוע כמה דברים תכנוניים לא פתורים תגלו כאשר קבלן גילוי, חשמל, מיזוג ומעליות ישבו יחד ויעבירו לכם הערות מקצועיות, המבוססות על נסיונם בזמן שבשטח רק התחילו לצקת בטון.
5. ניהול אינטגרציה כבר בתחילת הפרויקט
ראשית, מאוד חשוב להחתים את כל הקבלנים על כתב הכמויות והמפרטים הטכניים B2B. אני אישית אוהב להתקשר ישירות עם כל קבלן ולא להכניס תחת קבלן החשמל את גילוי האש וכו'.
קבלן גילוי האש הוא המנהיג של התהליך, וחשוב שיהיה לכם מישהו קואופרטיבי שמוכן להיות איתכם מתחת לאלונקה עד לשלב הסופי מאוד של הפרויקט ושלא ימציא לכם חריגים ותוספות עבור כל שינוי הכי קטן של המערכת. כאשר יש ספק – אין ספק: תקראו את המפרטים ותוודאו שאין סעיפים שנשארים בתפר. עדיף להחתים שני קבלנים על אותו סעיף ואחר כך להחליט מי מבצע, מאשר להתחיל לחפש מי ישלים את מה שפספסתם, חשוב מאוד שתקראו את המפרטים בעצמכם כדי שתוכלו לדעת מה רלוונטי למי – אין קיצורי דרך. תוודאו שכלל הקבלנים חותמים על תכנית הבטיחות כחלק ממסמכי החוזה שלהם, ושבאחריותם לוודא ביצוע ותכניות שלהם למולה כל הזמן. אם היא מתעדכנת – יש להעביר אותה לכולם. גם כאן: אם יש ספק – אין ספק: תחתימו את כולם על התכנית, גם אם חושבים שהיא לא בטוח רלוונטית לקבלן. כמובן שבנוסף אליה גם את משטר ההפעלות כמסמך נלווה לתכנית. אם תכניסו למסמכי החוזה של קבלני המשנה את תכנית הבטיחות ומשטר ההפעלות – הרי שקשרתם אותם לעניין.
בנוסף, אני אוהב לנסח נספח לחוזה שמפרט דברים נוספים שחשובים לי, כמו: קבלן איטומי אש מלווה אותי בכל הבדיקות כפי שציינתי קודם, כך הוא יוכל לעשות תיקונים גם אחרי שעבר 2174. דוגמא נוספת היא קבלן גילוי האש שיהיה מחוייב לבצע שינויים במערכת גם לאחר שבוצעה בדיקת 1220, במידה ובודק האינטגרציה או כבאי בביקורת סופית דרשו זאת. חשוב שיבצע במקום ללא ויכוחים על כסף כדי שלא כל דבר קטן יגרור תהליך מייגע ומעכב.
חשוב מאוד לבחור קבלן מיזוג אוויר שמבין בעניין המפוחים, UUKL ,CFD, לוחות ותפ"מ - כדי שהתיאום בינו ובין קבלן הגילוי יהיה טוב ככל האפשר. אם תבחרו קבלן מיזוג שהוא פחח או מתקין מקצועי – תמצאו את עצמכם פותרים את הבעיות האלו בעצמכם ותכנסו לבעיה מורכבת.
פגישות אינטגרציה יעילות הן כאלה שבהן משתתפים כלל הקבלנים הרלוונטיים – והן קריטיות להצלחתכם. בפגישות הללו אני מייצר טבלת משימות עם אחראי לביצוע ותאריך יעד, ואת התאריכים אני קובע ביחד עם הקבלנים. לפגישות יוצא סיכום מסודר עם הטבלה, ולכל תאריך שנקבע יוצא זימון תזכורת. כל פגישה עוברים על הטבלה ומוודאים ביצוע. בפגישות הללו אני אוהב להקשיב לקבלנים, הם מכירים את העבודה שלהם הכי טוב, אני אוסף את כל החסמים והקשיים שלהם לתוך הטבלה ויחד איתם מבין מי אחראי לטפל – כך אני פותר להם את הבעיות כבר בשלב מוקדם ואין תירוצים.
זה לא אומר שאני מסתמך רק עליהם, חשוב לקרוא וללמוד את החומר ולבדוק כל דבר שהם אומרים כי לפעמים קבלנים ממציאים תירוצים שמכסים על הבעיה האמיתית: אין פועלים או אין חומר, או שיש בעיה מסחרית כלשהי שהם לא שמו לב אליה בשלב חתימת החוזה. אבל, כאשר אתם מנהלים ישיבות שבהן אתם מקשיבים לקבלנים ואוספים מהם את כל מה שמפריע להם, אתם רותמים אותם לתהליך. חשוב מאוד לא לפחד בתור קבלן ראשי להתחייב גם כן על מתן תשובות לקבלנים שלכם – זה משחק קבוצתי, מצופה מכם למסור כדורים גם ולא רק לדרוש מסירות...
בפרויקט שעשיתי, היה מקרה שבו המזמין נזכר מאוחר שהוא רוצה שליטה על דלתות לפיצוי אוויר. הדלתות לא אופיינו כך ולא היה ביטוי לזה בכתב הכמויות או בתכניות. זה דרש פריסת כבילה חדשה, פתיחה של תקרות וקירות וזה יצר מצב שבו נאלצנו להזמין מפה סינופטית נוספת שתציג רק את הדלתות הללו, ואז היו לנו שתי מפות במקום שנייצר אחת הכוללת הכול מלכתחילה. זה עלה המון כסף (למזמין), זה עיכב בדיקות אינטגרציה ו 1001 חלק 2.2 וכמובן שגם את ביקורת הכבאות הסופית. אם זה היה מאופיין נכון מלכתחילה או שאחד הקבלנים מהניסיון שלו היה מעלה את הסוגיה בהתחלה, היינו יכולים לטפל בזה תוך כדי שמבוצעות עבודות יחסית מוקדמות בפרויקט ואז לא היינו מרגישים כמעט את הנושא מבחינת לוחות הזמנים.
6. איך מנהלים נכון את איסוף החומרים לקראת ביקורת הכבאות?
אילו חומרים ומסמכים צריך לאסוף לאורך הדרך לצורך ביקורת הכבאות?
בכל פרויקט יש מסמך של כבאות שהוא נלווה להיתר. במסמך הזה יש פירוט של כל דרישות הכבאות לאישור הסופי. אתם יכולים להפוך את הדרישות הללו לטבלה ולנהל אותה כבר מהיום הראשון. אופציה אחרת היא לבקש מיועץ הבטיחות שלכם רשימת דרישות – יתכן שהוא יוסיף כמה דברים שהוא מחמיר מעבר למה שמופיע במסמך, כי לפעמים גם הכבאות מפספסים.
מתי כדאי להתחיל לאסוף את החומרים – ואיך עושים את זה בצורה מסודרת?
אני מתחיל לאסוף חומרים כבר בתחילת הפרויקט. הרבה יותר נוח ומסודר לשמור הכל תוך כדי תנועה – כל בדיקה נקייה שהתקבלה וכל אישור שצריך. תפתחו תיקיות מסודרות ותנהלו טבלה עם תאריכים מתי כל דבר התקבל. לא רק לצורך כבאות, באופן כללי תתייקו את כל הבדיקות שיהיה לכם וגם לצורך טופס 4. ככה, ביום שתרצו להעביר את הכל ליועץ הבטיחות, הכל יהיה לכם מסודר ומוכן.
ומה אחרי שאספנו את כל הבדיקות מעבדה?
במקרים רבים יועץ הבטיחות יבקש מכתבי הצהרה של קבלנים או ספקים, במיוחד במקומות שבהם יש היעדר תקינה. אם כבר הייתה לכם ביקורת כבאות או ביקורת יועץ וקיבלתם רשימת ריג'קטים, אפשר לצלם תמונות של תיקון הליקויים, לשים את מספרי התמונות על גבי טבלת הריג'קטים ולהעביר את הכל יחד. ככה היועץ או הכבאי יכולים להתרשם מהסדר שבו ניהלתם את התהליך ומהרצינות שלכם – וזה מאוד עוזר לעבור את הביקורת החוזרת.
מה ההבדל בין אישור כבאות לאישורים אחרים בפרויקט – אם בכלל?
השוני בכבאות לדעתי הוא בכך שמדובר בחיי אדם. אף אחד מאיתנו לא ירצה לבצע עבודה לא תקנית שתעלה למישהו בחייו. לא מדובר במקלחת שתהייה ממנה נזילה אל הקומה מתחת (מבלי לזלזל בעוגמת הנפש או בנזק הכלכלי שיגרמו לדייר שיקבל דירה כזו או במחויבות שלנו כקבלנים לאיכות הבנייה שאנחנו מוסרים), אבל יש לנו אחריות כקבלנים וכמהנדסים על ביצוע נכון לפי תקנים ותקנות במיוחד שמדובר במערכות מצילות חיים. אין בתחום הזה עיגולי פינות. אם מההתחלה תעשו את הדברים כמו שצריך – אין סיבה שלא תהיו רגועים ובטוחים במוצר שמסרתם או שתתעכבו בגלל בדיקות שלא עברו. שימו לב – כבאי בביקורת יכול לפסול לכם תעודה של מכון תקנים או של מעבדה אחרת אם הוא סבור שהיא לא בוצעה כמו שצריך. יש להם המון כוח. תבואו מסודרים, ותיקחו את זה ברצינות.
סיכום
ניהול בטיחות אש בפרויקט בנייה הוא אתגר מורכב הדורש תכנון מוקפד, תיאום אינטגרטיבי ובקרה מתמדת לאורך כל שלבי הביצוע. השימוש בכלים שציינתי – החל מהצלבת תכניות, דרך בניית מטריצות מסודרות, תיאום קפדני עם כל הקבלנים וניהול הביצוע שלהם ועד להכנה מסודרת לביקורות הכבאות – מאפשר לנהל את התחום בצורה חכמה, מסודרת, אחראית ומוכנה לכל בדיקה. בסופו של דבר, בטיחות אש היא לא רק עניין של תקנות, אלא של מקצועיות ואחריות, שמבטיחות פרויקט בטוח, איכותי וללא עיכובים מיותרים.
אין תגובות