בניה ירוקה, מה זה ומי צריך את זה ?

חדשות לבקרים אנו שומעים יותר ויותר את המושג " בניה ירוקה " מהי אותה בניה ירוקה ואיך אנחנו האזרח הקטן נוכל לעזור ליצור עולם נקי אסתטי ופחות מזוהם אם לא עבורנו אז עבור הדורות הבאים.

 

מהי בניה ירוקה ?
 
המושג בנייה ירוקה נכנס למילון רק בשנים האחרונות, אך בניה ירוקה נעשתה בארץ כבר לפני למעלה מעשרים שנה, תחת ההגדרה "בנייה אקלימית". לפרויקטים אלו חשיבות רבה מאחר שניתן ללמוד מהם באופן ישיר על יתרונות הבנייה הירוקה ואופן יישומה בארץ.
ובכן אנו נבחן כאן מהי בניה ירוקה ובמה היא מתבטאת ,בנייה ירוקה היא גישה מערכתית כוללת לתכנון, לבנייה ולתפעול של הבתים,המיושמת משלב התכנון המוקדם ועד למגורים בהם. הגישה הזו מביאה תועלת רבה,הן לדיירים המשתמשים בבתים והן לקבלנים הבונים אותם ע"י הקטנת הצריכה של משאבים ושיפור תנאי המגורים בבתים.

 

מטרת הבנייה הירוקה ליצור סביבת מגורים בריאה ונוחה ולמנוע ככל האפשר פגיעה במשאבים טבעיים מתכלים ובאיכות הסביבה .


מטרה זו מושגת על ידי שילוב מטרות שהן אבני היסוד של הבנייה הירוקה:
 
1. שימור משאבים טבעיים.
2. הקטנת הפגיעה בסביבה.
3. הגדלת היעילות האנרגטית של הבית.
4. שיפור איכות האוויר (בתוך הבית ומחוצה לו).

להשגת מטרות אלה, נעשה שימוש במספר אסטרטגיות, כלהלן:

 

1. בידוד תרמי יעיל של הגג, הקירות והחלונות.
2. ניצול מסה תרמית ובידוד תרמי לחסכון באנרגיה לצורך חימום /קירור.
3. תכנון יעיל וחסכוני של השטח בבית וניצולו.
4. תכנון נבון של צורת הבית וכיוון העמדתו לניצול של אור טבעי, אוורור טבעי ואנרגית השמש,
5. מיקום הבית ותכנון הפיתוח והנוף סביבו באופן שיאפשר ניצול מרבי של מי גשם להשקיה או להחדרה למי התהום ויבטיח שילובו בנוף, תוך מזעור היקף עבודות העפר (חפירה או מילוי).
6. שימוש באביזרים חוסכי מים ואנרגיה.
7. שימוש במקורות אנרגיה נקיים (רוח, שמש).
8. מחזור פסולת, מים "אפורים".(טיהור מים מקומי לשימוש להשקיה)

בחירה מדוקדקת של חומרי בנייה בהתאם לתכונות המפורטות להלן:

1. חומרי בנייה שייצורם דורש מעט אנרגיה .
2. חומרי בנייה שאינם מתכלים (חציר, עץ וכו`) או שניתנים למיחזור וכוללים מרכיבים ממוחזרים.
3. חומרי בנייה מקומיים. שעלות אחזקתם נמוכה
4. חומרים שאינם גורמים לפליטת גזים רעילים לאוויר.

5. ניצול יעיל של חומרי הבנייה להקטנת כמות פסולת הבניין.
6. מזעור הפגיעה בסביבה.
7. יעילות תחבורתית לדיירים.

הבנייה הירוקה מחייבת שיתוף פעולה בין כל הגורמים העוסקים בתכנון הבית, היינו,היזמים וכל צוות המתכננים, החל משלב התכנון הראשוני והעמדה של הבית, ומודעות רבה שלהם לנושא! חלק חשוב בתכנון הוא התייחסות לעלות הבית לכל מחזור חייו ( Life Cycle Cost ) כשיקול הכלכלי העיקרי ולא לעלות ההשקעה בבנייה עצמה. אחד המיתוסים העיקריים הקשור בבנייה הירוקה הוא שהיא נעשית ממניעים אידיאולוגיים ע"י "משוגעים " לדבר, אך אין זה כך. בנוסף לתרומתה לאיכות

הבנייה הירוקה מעניקה יתרונות רבים לבעלים ולדיירי הבית:

א. הוצאות תפעול נמוכות.
ב. איכות חיים טובה מאד ונוחות גבוהה של סביבת הבית (פנים וחוץ).
ג. "מכירות " גבוהה של הבית.ערכם של בתים ירוקים בהשוואה לרגילים
וכל זאת, ללא עלויות נוספות בהשוואה לבנייה רגילה.
 
העמדת הבית וניצול משאבי הטבע
1. העמדת הבית כך שחזיתותיו הארוכות תפנינה לצפון ולדרום,מאפשרות ניצול פסיבי של אנרגית השמש,להקטנת הצריכה של אנרגיה לחימום ולתאורה.
2. יש להימנע ככל האפשר מפגיעה בצמחיה ובעצים קיימים.
3. יש לתכנן את העמדת הבית ומפלס הרצפה כך שתיגרם פגיעה מזערית בפני השטח ויקטנו כמויות החפירה והמילוי.
4. יש לעשות שימוש מרבי בצמחיה הגדלה באזור ושצריכת המים שלה נמוכה.
5. מומלץ לטעת עצים נשירים שימנעו קרינה ישירה של שמש הקיץ על קירות וחלונות הפונים למערב ולמזרח. במקומות בהם קיימת עוצמת רוח גבוהה 6. 6. מכיוון מסוים בחורף, מומלץ לטעת עצים שימתנו את עצמת הרוח מכיוון זה.
7. מומלץ לשלב ריצוף חדיר למים ("מרצפות דשא") כדי להקטין את כמות הנגר העילי ולאפשר הרוויה של הקרקע ע"י הגשם.
8. יש לתכנן מערכת איסוף ואגירה למי הגשם לצורך ניצולם להשקיית הגינה בעונת היובש.
 
גודל פתחים, מיקומם וסוגם משפיע על כמות אור יום שתכנס לבית, על האוורור של הבית, מידת חדירת חום לתוכו ע"י קרינה ועל המראה הנשקף דרך החלונות. גם כאן הדרישות השונות עלולות לסתור זו את זו, לדוגמא - חלון שמטרתו הכנסת אור יום, רצוי שיהיה בחלקו העליון של הקיר ובכך יאפשר הכנסת אור יום פנימה יותר לתוך הבית, אך מחלון כזה לא ניתן להשקיף לנוף!

חלונות הפונים למערב מאפשרים כניסת קרינה ישירה של השמש לתוך הבית בשעות אחה"צ, שעות שבקיץ יש בהן דרישה רבה למיזוג אוויר. לפיכך רצוי להקטין את שטח החלונות האלה, אפילו עד למקסימום של 5% משטח הרצפה, אך אם מחלונות אלו נשקף נוף לים, היה מקום להגדיל את שטחם- שוב דרישות העומדות בסתירה זו לזו ועל מתכנני הבית למצוא את הפתרון האופטימאלי!. שימוש בחלונות בעלי התנגדות תרמית גבוהה (בעלי זיגוג בן שתים או שלוש שכבות) ובזכוכית המונעת כניסה של חלק מתחום אורכי הגל של האור הגורמים לחימום (תחום הקרוב לאינפרא-אדום) ולדהייה של צבעים (תחום האולטרא סגול), יכול לפתור חלק מקונפליקטים אלו.

תכנון אופטימאלי יאפשר חדירת אור לתוך הבית מבלי לאפשר חדירת קרינת שמש ישירה לתוך הבית בתקופת הקיץ. השאיפה היא להחדיר את אור היום באופן שיתפזר בתוך הבית ולא יהיה מרוכז במקום אחד. החדרת האור פנימה ע"י החזרה של האור הפוגע בקיר לבן, בחלקו העליון, תגרום לפיזור נעים של האור בחדר, ללא חשש לסנוור ומבלי לגרום לחימום הבית.

 

שיטה נוספת להכנסת אור יום לחדרים פנימיים היא באמצעות צינורות תאורה, המאפשרים הכנסת אור יום רך ונעים מהגג לחדרים פנימיים. הצינורות הללו עשויים מאלומיניום מלוטש בעל מקדם החזרה של 98% המחוברים לכיפה שקופה מחומר פלסטי המותקנת על הגג וקולטת את אור השמש ומעבירה אותו באמצעות ההחזרה בתוך הצינור אל מפזר פלסטי המותקן על תקרת החדר הפנימי.

 

הבתים בישראל צורכים יותר חשמל לחימום, קירור, תאורה והפעלת מכשירים מאשר מקביליהם במדינות ה-OECD. ההבדל טמון, בין היתר, בתקני בנייה שאומצו במדינות אלה, ומשפרים את החיסכון הביתי בחשמל. ומה בישראל? היקף "הבניה הירוקה" זעום בשל העלויות, התקן וולונטרי ואינו גבוה מספיק, וגם תקוע בבוץ ביורוקרטי. מומחים: אנחנו בשלב הדיבורים. צריך מעשים.
 
סיכום
 
היקף הבנייה הירוקה - זעום...
בישראל קיים תקן לבנייה ירוקה שמקפידה על פגיעה נמוכה בסביבה (ת"י 5281) אולם לפי שעה מדובר בתקן וולונטרי בלבד. מרכז הגנת הסביבה במכון התקנים, היקף הבניה הירוקה הנוכחי עדיין זעום ועומד על כפרומיל אחד מנפח הבנייה השנתי.
 
אנו יכולים לראות ולהבין כי בארץ אין מספיק עידוד ואין מספיק גורמים המתמחים במתן פתרונות לבניה ירוקה, אולי במהלך השנים יצטברו מספיק מודעות ידע תקנים ועידוד בכדי לתת מענה ופתרונות לאותו סוג בניה אשר חוסך כסף ומשאבים יקרים שאין אותם תמיד בנמצא, אנחנו יכולים לתרום את חלקנו עיי כך שניישם אולי חלק קטן ממה שהוסבר פה וכך נוכל גם אנחנו לתרום את חלקנו לשמירת איכות הסביבה ולחיים נקיים יותר.
הוסף תגובה
צור קשר