טיפול המדינה בבניינים העשויים בשיטת הפלקל

לאחר אסון וירסאי קמו מס` ועדות לחקירת המקרה והדרך לטיפול במליוני המטרים המרובעים של תקרות הפלקל בבניינים המפוזרים ברחבי הארץ הן בבנייני ציבור והן בבניינים פרטיים , עד שיצא חוזר מנכ"ל 5/2007 של משרד הפנים המסדיר את הטיפול בתקרות הנ"ל לפי סוג ומצב המבנה והעומס השימושי המופעל עליו.
 
הטיפול בנושא הופקד בידי הועדות לתכנון ובניה בשיתוף העיריות והמועצות המקומיות והאזוריות ברחבי הארץ אשר עליהם לאתר את הבניינים הבנויים בשיטת הפלקל הנמצאים בתחום שיפוטם ולדווח על כך למטה הפלקל.
 
הצעד הראשון שהועדה צריכה לעשות הוא לשכור את שירותיו של מהנדס מומחה כיועץ מטעמה כהגדרתו בחוזר המנכ"ל הנ"ל "מהנדס יועץ" אשר ייעץ לה בטיפול בבניינים הנ"ל . לאחר מכן הועדה צריכה להודיע לבעלי הבניינים הבנויים בשיטת הפלקל על הצורך בטיפול בבניין לפי ההוראות בחוזר מנכ"ל הנ"ל , דהיינו בעלי הבניינים עליהם לשכור את שירותיו של מהנדס מוסמך מטעמם שעליו לחוות את דעתו על מצב הבניין ולהשיב על השאלות בטפסים המיועדים לכך בחוזר המנכ"ל הנ"ל.
 
הטיפול שונה אם לתקרות הפלקל קיימים תוכניות או לאו . אם קיימים תוכניות אז הטיפול הוא לפי שיטת הנדבכים והעמידה בתנאי הסף . אך אם לא נמצאות תוכניות לתקרות הפלקל אז יש צורך למפות את התקרות על ידי בדיקות אל הרס על מנת לגלות את מצב המילוי, כיוון הצלעות, כמות הברזל וכו` ועל סמך זה לבצע את החישובים המתבקשים ולהחליט אם התקרה כשרה או לאו.
 
הטיפול הנ"ל מוגבל לעומס שימושי של עד 250 ק"/מ"ר המתאים לבנייני מגורים ולמשרדים אך לעומסים יותר גדולים שיטת הנדבכים אינה תופסת ויש צורך לבצע בדיקות אל הרס הנ"ל אפילו אם קיימים תוכניות לתקרות.
 
אין ספק שחוזר המנכ"ל נעשה באופן מקצועי על ידי טובי המומחים בארץ אך ביישום קיימות מס` בעיות שיש לתת את הדעת עליהם והם :
 
א) הרבה ועדות תכנון ובניה שעדיין לא יודעות איך להתחיל בתהליך הטיפול הנ"ל , אולי בגלל הקושי באיתור מהנדסים מומחים אשר ישמשו יועצים לועדות המוכנים להתעסק עם תקרות הפלקל ולהיות קשורים מבחינת אחריות לנושא הפלקל. כמו כן חברות הביטוח בפוליסות לביטוח אחריות מקצועית מוציאים את הפלקל מהכיסוי הביטוחי בפוליסה , וזה מהווה מחסום רציני למהנדסים לקבל עבודות מסוג זה.
ב) בדיקות האל הרס הנדרשות בחוזר המנכ"ל הנ"ל הינן בדיקות יקרות והקבלנים המבצעים את הבדיקות הנ"ל שיש להם את הציוד המתאים הם מעטים מאד כך שנושא התחרות בין קבלנים כמעט ואינו קיים.
ג) יכול להיות מצב שעלות הבדיקות עולה או קרוב לעלות החיזוק אם מניחים שהבניין צריך חיזוק ובמקרה זה כדאי לשקול עקיפת נושא הבדיקות ולגשת ישר לחיזוק המבנה. (שיטת עוקף פלקל) אך כל מקרה לגופו צריך להיות מאושר על ידי הגורמים המקצועיים האחראיים לחוזר מנכ"ל 5/2007.
 
לסיכום :
  • דרוש יותר הסברה וימי עיון בנושא המנהלי של יישום חוזר מנכ"ל הנ"ל על מנת לעזור ולקדם את התהליך.
  • עידוד יותר קבלנים ומעבדות מוסמכות לרכישת ציוד לבדיקות אל הרס אשר ישמשו לא בהכרח לתקרות פלקל אלא לבניה רגילה ולהפוך את שוק הבדיקות הנ"ל לשוק תחרותי.
  • להתערב אצל חברות הביטוח לתת כיסוי ביטוחי למהנדסים העוסקים בתחום הנ"ל.
הוסף תגובה
צור קשר