פרק 43: כך בונים שותפות שמובילה פרויקט להצלחה | סהר מזרחי, סולל בונה ואביעד גרסטל, מסד עוז
בפודקאסט של CivilEng אנחנו נפגשים עם אנשי מקצוע מעניינים ומובילי דעה בענף הבנייה והתשתיות בישראל, במטרה לחשוף את הסיפורים מאחורי הקלעים ולהציג את האתגרים, ההזדמנויות והחדשנות שבתעשייה.
בכל פרק אנחנו מראיינים אנשי מקצוע, שחולקים תובנות וניסיון רב על התחומים שמעצבים את תעשיית הבנייה בישראל. דרך שיתוף הידע והניסיון של המרואיינים, הפודקאסט מעניק למאזינים ערך מקצועי ומעשי, כמו גם השראה לקידום ופיתוח.
רוצים להשתתף בפודקאסט? צרו קשר >>
תקציר: פרק 43
בפרק הזה של הפודקאסט של CivilEng אנחנו מפגישים בין שניים מהגורמים המרכזיים בכל פרויקט: נציג היזם והקבלן המבצע.
אביעד גרסטל, סמנכ״ל הנדסה במסד עוז, וסהר מזרחי, מהנדסת ראשית בסולל בונה (שיכון ובינוי-סולל בונה), משוחחים על מערכת היחסים המורכבת שבין חברת הניהול והפיקוח לבין הקבלן הראשי - על הציפיות ההדדיות, ניגודי האינטרסים, הלחצים המסחריים והפערים שעלולים להפוך במהירות ל״אנחנו מולם״.
במהלך השיחה הם עוסקים בחשיבותם של אמון, תקשורת וקבלת החלטות, במתח שבין תכנון למציאות הביצוע, באיזון בין לוחות זמנים, תקציב, איכות ובטיחות, ובהשפעה של אנשים, אגו ותרבות ניהולית על הצלחת הפרויקט.
עוד בפרק: קידום נשים לתפקידי מפתח, המיומנויות הנדרשות למהנדסים ולמנהלים בעשור הקרוב, והיכולת של טכנולוגיה וחדשנות לשפר את הענף - לצד הדברים שאי אפשר להחליף באמצעות מערכת או כלי דיגיטלי.
שיחה ישירה על מה שנדרש כדי להפוך אוסף של בעלי תפקידים לצוות אחד, ולזכור שהצלחת הפרויקט חשובה יותר מהמאבק הארגוני.
ניתן למצוא את הפרקים בכל נגני הפודקאסט המובילים, כמו גם בערוץ היוטיוב שלנו!
הפרק באדיבות חברת Buildots. להרחבה: https://buildots.com
האזינו לאודיו:
צפו בוידאו:
תקציר AI של הפרק
אביעד גרסטל וסהר מזרחי פותחים בהצגה אישית ומקצועית. אביעד מספר על תפקידו כסמנכ״ל הנדסה במסד עוז, על ניהול פעילות החברה בצפון ועל ליווי פרויקטים בתחומים מגוונים, ובהם תעשייה, מסחר, לוגיסטיקה, מגורים, תשתיות ומרכזי נתונים. סהר מספרת על תפקידה כמהנדסת הראשית של סולל בונה, תפקיד רוחבי הכולל טיפול במשברים, פתרון בעיות וליווי מקצועי של צוותים ופרויקטים.
השניים מתארים את העבודה בענף כעבודה אינטנסיבית, שממשיכה לעיתים גם מעבר לשעות העבודה. לצד זאת, הם מדגישים את החשיבות של שמירה על פרופורציות, האצלת סמכויות והיכולת להתנתק, כדי להמשיך לנהל באופן יעיל לאורך זמן.
חלק מרכזי בשיחה עוסק במערכת היחסים שבין המזמין, חברת הניהול והקבלן המבצע. אביעד מציג את שיתוף הפעולה בין שלושת הגורמים כמפתח המרכזי להצלחת הפרויקט. לדבריו, פרויקט מוצלח הוא כזה שבסיומו כל הצדדים מעוניינים להמשיך ולעבוד יחד. סהר מסכימה, אך מציינת שההבנה הזאת אינה תמיד מחלחלת להתנהלות היומיומית, במיוחד בקרב בעלי תפקידים צעירים, שלעיתים רואים את מערכת היחסים כמאבק בין צדדים ולא כעבודה משותפת.
לדבריהם, הצלחת הפרויקט מחייבת כל צד להבין את האינטרסים, הלחצים והמגבלות של האחר. חברת הניהול צריכה לספק לקבלן תוכניות, מידע, החלטות ומענים בזמן, להסיר חסמים ולסייע לו לבצע את העבודה. הקבלן, מצדו, צריך לשתף פעולה, להציג את הצרכים שלו מראש ולהביא לשולחן את הידע ההנדסי והביצועי שלו. כאשר היחסים מבוססים רק על חוזים, דרישות כספיות או אגו, נוצרים חיכוכים וכל הצדדים מפסידים.
השיחה נוגעת גם באחריותו של המזמין. לעיתים המזמין מתמקד בעיקר בלוח הזמנים ובתקציב, בלי להבין עד הסוף את ההשפעה של החלטותיו על האיכות, התכנון והביצוע. אביעד מדגיש שתפקידה של חברת הניהול אינו רק לשרת את המזמין, אלא לשרת את הצלחת הפרויקט כולו ולשקף לו את המשמעויות המקצועיות של החלטותיו.
בהמשך עוסקים השניים בתכנון ובפער שבין התוכנית לבין מציאות הביצוע. הם מסבירים שככל שהתכנון בשל, מתואם ומפורט יותר בשלב המכרז והביצוע, כך הפרויקט מתקדם בצורה טובה, מהירה וזולה יותר. עם זאת, לא נכון תמיד להכתיב לקבלן כל פרט, ולעיתים יש לתת לו מרחב להציע שיטות ביצוע וחלופות שמתאימות ליכולות ולציוד שלו.
אביעד מדגיש שמנהל תכנון טוב חייב להכיר את עולם הביצוע ולא להסתפק בהעברת תוכניות בין היועצים. עליו לפתוח את התוכניות, להבין את הממשקים בין המערכות ולוודא שניתן ליישם את מה שתוכנן בשטח. לדבריו, מנהלי תכנון צעירים זקוקים לליווי של אנשי ביצוע ומנהלי פרויקטים מנוסים.
השניים מדברים גם על שינויים במהלך הפרויקט. הם מסכימים ששינויים הם לעיתים בלתי נמנעים, במיוחד בפרויקטים מורכבים, אך כאשר הם מוצגים לקבלן מראש, באופן שקוף ומתואם, ניתן לצמצם את החיכוכים. הבעיה נוצרת כאשר השינויים מגיעים בהפתעה, לאחר שהעבודה כבר בוצעה או כאשר לא ניתנה לקבלן אפשרות להיערך אליהם.
נושא נוסף שעולה הוא המעבר מהנדסה לניהול. ככל שאנשי מקצוע מתקדמים לתפקידי ניהול, הידע ההנדסי לבדו אינו מספיק. הם נדרשים להבין אנשים, אינטרסים, לחצים ויחסי עבודה. סהר מתארת כיצד היא מבקשת מהצוותים שלה לשים את עצמם בנעלי חברת הניהול או המזמין ולשאול מה היו עושים במקומם. המטרה היא לעבור מחשיבה של התנגדות לחשיבה של פתרון משותף.
בהקשר של בניית צוותים, אביעד מדגיש את החשיבות של התאמה בין האנשים. לדבריו, לא נכון להצניח עובד לפרויקט בלי שמנהל הצוות יבחן אותו ויאשר את התאמתו. צוות טוב הוא צוות שמבין את מטרות הפרויקט, עובד בסינרגיה ומסוגל להעלות בעיות יחד עם חלופות ופתרונות, ולא רק להעביר אותן למנהל.
בהמשך מספרת סהר על מקומן של נשים בענף. היא מתארת את הדרך שעשתה בענף שבו היו מעט מאוד נשים, ואת הצורך לקבל החלטות אישיות בנוגע לשילוב בין קריירה, משפחה וחיים פרטיים. לדבריה, אין פתרון אחד שמתאים לכולן, אך חשוב לקבל החלטות באופן מודע, להציב גבולות ולא לחשוש להיעזר באחרים או לבצע מיקור חוץ לחלק מהמטלות.
בחלק העוסק בחדשנות ובינה מלאכותית, אביעד מסביר שמסד עוז משקיעה בבחינת טכנולוגיות וכלי AI לצורך בקרה, ניתוח מסמכי מכרז וזיהוי סתירות. סהר מספרת על פעילות החדשנות בסולל בונה ועל הקמת צוות הכולל עובדים מתחומים שונים שמטרתו לזהות צרכים ולהטמיע פתרונות חדשים.
שניהם מסכימים שטכנולוגיה לא תחליף את אנשי המקצוע ואת הידע האנושי, במיוחד לא בעבודה בשטח, אך היא יכולה לייעל תהליכים, לשפר את הבקרה ולהפחית משימות שחוזרות על עצמן. סהר מוסיפה שחדשנות אינה חייבת להיות מערכת מתקדמת או כלי AI; גם אימוץ שיטת עבודה חדשה או יציאה מאזור הנוחות הם חדשנות.
לקראת סיום הם מדברים על התפתחות מקצועית ועל ניהול עומסים. אביעד מתאר את הצורך לפתח מנהלים ועובדים שיודעים להביא אליו לא רק בעיה, אלא גם חלופות והמלצה. כך ניתן להרחיב את יכולת הניהול, להאציל סמכויות ולהתמקד בהחלטות החשובות יותר.
השניים מסיימים במסר לצעירים ששוקלים להיכנס לענף. לדבריהם, הנדסה אזרחית היא תחום רחב, מגוון ורלוונטי, המאפשר להשתלב בביצוע, בניהול, ביזמות, בתכנון, בתשתיות, במבנים ובתחומים נוספים. הם מדגישים שהענף דורש עבודה קשה והתמדה, אך גם מעניק תחושת משמעות וסיפוק הנובעת מהיכולת לראות את הפרויקטים שנבנו ונשארים לאורך שנים.
אין תגובות