מבט כללי מזרחה במרה"ס מרכז. בתמונה מופיע שטח גדול למדי מתוך המתקן, אך אין בו כדי להמחיש או לייצג את כלל המרה"ס, שהינו גדול יותר ובגודל מחנה צבאי לכל עניין ודבר. בשטח הנראה בתמונה מופיעים מספר מבנים שנמצאים בשלבי הקמה ומערכת כבישים שמתוכננת אליהם.
מעבר אל מרה"ס דרום שבמשמר הנגב. הביצוע במרה"ס זה במצב מתקדם יותר מהשניים האחרים. בתמונה נראים שני המחסנים האוטומטיים שנמצאים על סף סיום ההקמה. בפרויקט המרה"סים נעשה שימוש בשלוש טכנולוגיות אחסון וליקוט אוטומטיים: HBW, Mini-Load ו-VLM. טכנולוגיית HBW נמצאת במחסנים אוטומטיים שבהם משטחים בעלי עומק כפול אשר נתמך באצטבאות. גובה המידוף שנתמך בטכנולוגיה זו יכול להגיע עד ל-35 מ' והוא הגבוה ביותר מבין שלוש הטכנולוגיות. בתמונות הבאות נכיר את מאפייניהם המרכזיים של שתי הטכנולוגיות הנוספות.
עדיין במרה"ס דרום. זהו המחסן האוטומטי הראשי שמוקם במתקן. במחסן זה יפעלו עגורנים אשר ישנעו סחורות משני סוגי מידוף שיימצאו במחסן זה: HBW שתואר קודם לכן ו-Mini-Load. בטכנולוגיית Mini-Load נעשה שימוש בארגזי פלסטיק בעומק כפול. גובה המידוף מסוגל להגיע ל-20 מ'. את הטכנולוגיה המתקדמת הזו פגשנו לא מכבר בפרויקט הספרייה הלאומית, שזכה לסקירה באתר קבוצת CivilEng. השימוש ב-Mini-Load יקנה למערכת יכולת בת 80,000 איתורים (גישה למיקומים במחסן), בעוד שהשימוש ב-HBW יאפשר 15,000 איתורים.
מידוף Mini-Load במרה"ס צפון. טכנולוגיית מידוף נוספת שתיושם בפרויקט תהיה VLM - מחסן אוטומטי אנכי. בטכנולוגיה זו נעשה שימוש במידוף שמגיע עד לגובה 12 מ'. יש לקוות שאת אופן עבודתם של מערכות חכמות אלו נוכל לראות בהמשך הביצוע.
לפני שעוברים אל הפרק ההנדסי בסקירה, בואו ונכיר שלושה מהנדסים מוכשרים ומקצוענים מהצוות של "שפיר". מימין לשמאל: מוטי שמן, מהנדס ביצוע במרה"ס מרכז; מתניה חדד, מנהל ביצוע מבנים במרה"ס מרכז ומוביל הסיור; יוסי קדוש, מנהל ביצוע של מספר מבנים במרה"ס מרכז. כאמור, לכל מבנה במרה"ס קיימים מאפיינים הנדסיים שונים ודרישות הפעלה שונות מצד המזמין. עניין זה הופך את תפקידם של השלושה שבתמונה למאתגר במיוחד. לשלושתם מגיעה תודה גדולה במיוחד על הסברים מקצועיים ומרתקים, שהועברו לצוות CivilEng במהלך הסיור.
המחסן הממוגן. עוברים אל המבנה ההנדסי המרשים ביותר לטעמנו במרה"ס מרכז. כפי שנראה בהמשך, יש למבנה זה גם ממדים ראויים לציון וגם מרכיבי הנדסה מעניינים. בינתיים, רק נאפשר למוטי ויוסי להתמודד עם אחת הדלתות של המבנה. משקלה כ-11 טון וכמוה קיימות דלתות נוספות במבנה. קטן עליהם...
המחסן הממוגן - מבנה ענק שבנוי משלושה חלקים. בתמונה מופיע החלק המרכזי של המבנה אשר ישמש לקבלה והפצת ציוד. חלק זה הוא סככה בעלת קונסטרוקציה פלדה וקירוי. אל סככה זו צמודים שני חלקיו הממוגנים של המחסן. מבנה זה הוא אחד המבנים הגדולים שבמרה"ס מרכז. שטחו מסתכם ב-13,000 מ"ר.
המחסן הממוגן. בחלק מתקרת המבנה הולכות ונשלמות ההכנות ליציקה גדולה של התקרה בנפח 1,100 מ"ק. בתמונה נראים פתחים בתקרה שמהם משתרבבים צינורות אשר ישמשו לפליטת עשן מהמבנה.
ממשיכים עם מבנה המחסן הממוגן ועם מרכיבי ההנדסה המעניינים שיש למבנה זה להציע. מגובה הקרקע נראית התקרה שהוצגה בתמונה הקודמת. לעמודים הגבוהים שבתמונה תפקיד קונסטרוקטיבי בתמיכת התקרה בעלת המפתח הגדול. העמודים מסתיימים בכותרות מתומנות, שתפקידן לפזר עומס מרוכז שעובר מהתקרה אל העמוד. עוד בתמונה: פתחים בתקרה לפיזור העשן המגיע מרכבים שנכנסים לסככה.
"יער" של מגדלי פיגומים שהוקמו בשטח המחסן הממוגן. הצורך הרב בהקמת והעתקת פיגומים ממקומם הוביל לפתרון היצירתי אשר נראה בתמונה הבאה.
מגדלי הפיגומים מוקמים בתוך פסי פלדה בעלי פרופיל בצורת האות U. לכל יחידת מגדלים יש ארבע רגליים אשר מוצבות בתוך פרופילים אלה. כאשר קיים צורך בהזזת מגדל מסוים, מרימים באמצעות ג'קים את הרגליים ומציבים גלגיליות מתחתיהן. אלו יסייעו בהמשך לדחיפה או משיכה של מגדל הפיגומים אל מיקומו החדש.
פתח זמני ומאושר מראש, שהושאר בדופן המחסן הממוגן. הפתח מיועד למעבר כלי צמ"ה בעת ביצוע עבודות השלד. הפתח ייסגר לאחר היציקה האחרונה. הכנות לסגירת הפתח נראות בחלקו העליון עם אינסרטים (נקבה) שאליהם יחוברו מוטות הברגה.
חוזרים אל מבנה מחסן ה-Mini-Load האוטומטי ואל מראה תעלות המיזוג שנמצאות באזור מסוים שלו. גובה התקרה כאן מגיע ל-21 מ'. ככלל: כל תשתיות המערכות בפרויקט המרה"סים מתוכננות באמצעות BIM ועל פי דרישות המזמין.
יוצאים אל האוויר הפתוח במרה"ס מרכז ולפנינו חלקו של מערום ענק ובו עשרות אלפי חלקי מידוף שמיועדים להתקנה במחסנים האוטומטיים. חלקים אלה מיובאים מחו"ל ורציפות הגעתם ארצה היא אחד האתגרים החשובים בפרויקט נוכח המלחמה ואיומי החותים על נתיבי השיט.
כניסות שהוקמו בדופן החיצונית של המחסן ותפקידן לאפשר כניסה נוחה של המשאיות ורכבי האספקה אל המחסן. כל כניסה שכזאת נקראת 'משווה גובה'. עבודות השלד של המחסן מבוצעות עד מתחת למפלס הרצפה ונעצרות בנקודה זו. בשלב הבא מותקן תריס ומתבצעת יציקה של רצפה מיוחדת, שעליה נלמד בהמשך.
מבט משלים לתמונה הקודמת. כך נראה משווה הגובה עם התריס במבט מתוך המחסן.
בפרויקט המרה"סים מבצעת "שפיר" רצפות מיוחדות בכל המחסנים. סדר הגודל מרשים: כ-180,000 מ"ר. מדובר ברצפה מדויקת שאינה כוללת ברזל זיון אלא סיבי פלדה. בדרך זו מצליחים להקטין את עובי הרצפה ולחסוך משמעותית בעלויות.
בפרויקט המרה"סים נעשה שימוש נרחב בהתקנת גגות מרחביים. חלקי הגג מגיעים במכולות מחו"ל כמוטות וכדורים ממוספרים שאותם יש להרכיב ע"פ תוכנית ההרכבה. הגג מורכב ומונף בשטח האתר ע"י הקבלן המקומי. השימוש בגג מרחבי חוסך בעלויות ההקמה לעומת גג רגיל ונותן מענה לצורך בקירוי שטחים גדולים בפרק זמן קצר.
תמונה מרשימה נוספת מהנפת והתקנת הגג המרחבי במרה"ס מרכז.
מבט אל מבני האנרגיה שמוקמים במרה"ס מרכז. המבנים נמצאים כעת בשלב עבודות השלד. בחדרי החשמל יותקנו בהמשך השנאים והצ'ילרים אשר עתידים להפעיל את מערכות המיזוג בכל המתקן.
את השונות הרבה שבין המבנים במרה"ס ניתן לראות גם במבנה זה שבמרה"ס מרכז וגם בתוכו. מדובר במחסן מקורר שבו ארבעה אזורים: אזור קפוא, אזור מקורר, אזור יבש ואזור משרדים. שטחו של מבנה זה מגיע ל-10,000 מ"ר. המבנה אינו עושה שימוש בגג מרחבי עקב ריבוי המערכות שנדרשות לקירור שטח בסדר גודל שכזה. נתון נוסף ומרשים שמספק מבנה זה הוא 600 טון פלדה שבאמצעותם מוקם המבנה.
סקירת פרויקט המרה"סים מתקרבת לסיומה, אך רחוקה עדיין מסיכומה. מפאת גודלו העצום של הפרויקט, הוצגו מתוכו בעיקר מספר מרכיבי הנדסה בולטים. פרק המערכות עוד לפנינו ואיתו גם עניינים נוספים של הנדסה, לוגיסטיקה ותפעול, שנמצאים בשפע בפרויקט הלאומי הענק. אם תפורסם סקירת המשך, היא צריכה לעסוק בכל אלה. בינתיים, בואו ונעיף מבט במוצר המוגמר חיצונית - מחסן במרה"ס דרום, שהושלמה בו מעטפת הפאנלים החיצונית.
כל פרויקט באשר הוא מתחיל ומסתיים באנשים. לשניים שבתמונה קיימת תרומה שלא תסולא בפז, להעלאת סקירה זו. מימין, מתניה חדד מ"שפיר", שאותו הכרנו בתמונה קודמת. אין דרך לתאר את גודל הסיוע ושיתוף הפעולה שזכינו לקבל מאיש מקצוע זה. בהסבריו, הצליח מתניה לגלות עבורנו מרכיבים מרתקים בביצוע ובתכנון הפרויקט. לצידו של מתניה מופיע אופיר כהן, ראש היחידה להקמת פרויקט PPP מרה"ס במשרד הביטחון. מעבר להיותו איש שיחה מרתק, אופיר התגלה כמי שאחראי למעבר בסיסים נוספים של צה"ל. כנציג המזמין, אופיר הציג בפנינו נקודות מבט מערכתיות על הפרויקט ועל דרישות המזמין. דרישות אלו תשפענה על כשירותו של הצבא ונוגעות בסופו של דבר לכל אזרחי המדינה. תודה גדולה מקרב לב לשני מקצוענים אלה אשר הפכו את סקירת הפרויקט לאפשרית!
סיום הסקירה עם תמונת הצוות המקצועי של "שפיר" במרה"ס מרכז. זה המקום להודות ל"שפיר הנדסה אזרחית וימית" על האירוח הלבבי בפרויקט הלאומי הענק ועל הזכות להעלות סקירה בעניינו באתר קבוצת CivilEng.
