פרויקט מתגלגל: שיטת ברנוביץ (חלק 13)

הערות

1. על מנת להציג את מגוון האפשרויות לביצוע קירות בשיטת ברנוביץ` ומאחר ואין עדיין תקינה רשמית בנושא (יש הצעה לתקן) אסקור ואציג בפרק זה של פרויקט מתגלגל, תמונות ודוגמאות שאספתי מפרויקטים אחרים - על מנת להציג בפניכם תמונה רחבה יותר לשימוש בשיטה.

2. אין הנכתב במאמר מהווה משום המלצה/דעה אישית או מפרט לעבודות חיפוי ו/או עבודה אחרת. תכנון החיפוי, שיטת הביצוע, פיקוח ובקרה - תיעשה על ידי מהנדס קונסטרוקציה בלבד.

הקדמה - שיטת ברנוביץ`

חיפוי קירות חוץ מקובל שיעשה באחת משלוש שיטות הביצוע: קיבוע יבש, קיבוע רטוב וקיבוע בשיטת ברנוביץ`. שיטת ברנוביץ` היא אחת השיטות המתועשות\מתועשות למחצה המקובלות בבנייה רוויה, המאפשרת יציקת קירות חוץ בעלי ציפוי קשיח (שיש\ אבן) בפעימה אחת. בנייה רוויה תוגדר כבניינים שאינם בתים בודדים, וילות, קוטג`ים, בתים דו משפחתיים או ארבע משפחתיים, צמודי קרקע וכיו"ב.

 


יתרונה של שיטת ברנוביץ`
בשני העשורים האחרונים, הפכה נפוצה ומקובלת מאוד, שיטת החיפוי החיצוני הקשיח - בבניינים בכלל ובבנייני מגורים בפרט. במקרים בהם נדרש לבצע חיפוי חוץ ובעיקר בבניינים בעלי קומות רבות "טיפוסיות\מודולריות" (החוזרות על עצמן) מתעצם יתרונה של שיטת ברנוביץ` - קיצור משך הביצוע. בשיטה זו ובניגוד לשיטת הקיבוע היבש או הרטוב, יציקת קירות החוץ מתבצעת בפעימה אחת (בפעם אחת) כלומר יציקת קיר החוץ תכלול יישום סופי של החיפוי החיצוני הקשיח - אבן, שיש וכו`...

* הרחבה על שיטת קיבוע האבן בשיטה הרטובה והיבשה ניתן למצוא בויקיפדיה ובקרוב גם בפורטל CivilEng במאמר מקיף בנושא חיפוי.

מהלך הביצוע
כפי שציינתי, ייחודה של השיטה הוא בכך שביציקה אחת ניתן לקבל קיר חוץ מזויין, הכולל בידוד תרמי פנימי וחיפוי קשיח חיצוני.
שלבי הביצוע לקירות חוץ בשיטת ברנוביץ` ייראו באופן כללי כך:
שלב 1: מיקום הטפסה החיצונית וסידור האבן על גביה.
שלב 2: סידור הזיון של קיר החוץ.
שלב 3: יצירת שכבת בידוד. ניתן לביצוע גם בשלב ב` (לאחר היציקה) על אופציה זו ארחיב בהמשך המאמר.
שלב 4: סגירת "טפסה פנים".
שלב 5: יציקה. 

* הרחבה על מהלך העבודה בשיטת ברנוביץ` ועל החלופות לביצוע - בהמשך.

 


עבודת הכנה
הרבה לפני שמתחילים לעבוד בטפסות לברנוביץ`, יש להגדיר כמה החלטות בסיסיות, לגבי אופן הביצוע וזאת על מנת לתכנן את הטפסות ואת שיטת העבודה. השיקולים לתכנון הטפסות יכולים להשתנות מקבלן לקבלן, בהתאם לנסיון שצבר בשיטה ובהתאם לנוחות העבודה שהוא מכיר.

פוגה - הפוגה מוגדרת כממשק\מרווח שבין אבן אחת לשנייה המאפשרת גמישות מסויימת של האבנים כתוצאה משינויי טמפרטורה (התפשטות והתכווצות). פוגה יכולה להנתן גם אופקית וגם אנכית. יש לקבוע היכן תמוקם הפוגה ומה רוחבה. בדרך כלל מקובל כי רוחב הפוגה ינוע בין 18-20 מ"מ וזאת מאחר ומטעמי ביצוע (פרטים בנושא שיטת ומהלך הביצוע - בהמשך). את הפוגות נאטום, על מנת להפחית את הסיכוי לחדירות מים.

 


גיאומטריה (קליבר) - גיאומטריית האבנים תקבע בדר"כ על ידי האדריכל ובהתאם לתקן לקיבוע רטוב. בשלב זה אין תקן לחיפוי בשיטת ברנוביץ` והמתכננים נוטים להצמד לתקן הקרוב - תלייה בקיבוע רטוב. מקובל כי גובה האבן יהיה על פי דרישת האדריכל ואורכה יהיה לפחות 1.5 מרוחבה. לדוגמא, אם נקבע כי גובה האבן יהיה 30 ס"מ אורך האבן יהיה לפחות 45 ס"מ. מאחר ומדובר על אבן טבעית, מקובל כי אורך האבן יהיה "אורך חופשי" כלומר רוחב מוגדר ואורך חופשי. על הגיאומטריה שנבחרה עבור הפרוייקט, יתן את הדעת גם מתכנן המבנה.

 

פריסת אבן - יש לקבל מהאדריכל, פריסת אבן ומבט חזיתות, על מנת להבין מהו סידור האבנים הדרוש, בהתאם לגוון והגיאומטריה שבחר האדריכל. בכל אופן, אין לצפות כי החזיתות שיתקבלו יהיו בגוון אחיד, מאחר ומקובל להשתמש בחומר טבעי (אבן, שיש, גרניט וכו`) וזאת בניגוד לחומרים חרושתיים ומתועשים (גרניט פורצלן וכו`). כלומר, גם אם ייבחר גוון מסויים, נוכל לצפות לשינויי טון (גוון) בתוך האבן המסויימת שנבחרה.

 


עובי האבן - התקן לקיבוע רטוב מתייחס לאבן שעובייה אינו נופל מ 30 מ"מ. עובי האבן אמור לענות על דרישות החוזק, הספיגות, השחיקה - שנקבעו בתקן לקיבוע רטוב. אבן בעובי קטן יותר מ 30מ"מ, סביר להניח שלא תעמוד בדרישות המקובלות ולכן אינה מתאימה לשימוש בתלייה על גבי קירות חוץ.

 


מקור האבן - מקורה של האבן, יקבע את אופייה והרכבה ומכאן יגזרו תכונותייה. האבנים לחיפוי חוץ ניתן שיגיעו ממחצבות מקומיות (חברון, שכם, גליל, ביר זית ועוד) וכמו גם מיבוא (תורכיה, סין, הודו ועוד). חשוב לשים לב להרכב האבן ולאחידותה וזאת על מנת לצמצם עד כמה שניתן את הסיכוי לאבנים פגומות, או לבלאי מואץ של האבן - במהלך השנים (קיימות). מקובל ואף מומלץ להשתמש בשירותיו של יועץ אבן מקצועי, שיוכל להמליץ ואף לפסול אבנים שאינם עומדים בסטנדרטים הרצויים והמקובלים. כדאי מאוד להשקיע מחשבה ובדיקה נוספת (ועוד כמה $...) בקניית אבן איכותית ממקור מהימן, בכדי למנוע אי נעימויות עתידיות, בעיקר לנוכח העובדה כי מדובר על תליית אבן בגובה רב.

 


הזמנת Layout (מערך\סידור)
לאחר שנבחרה חברת התבניות שתייצר עבורנו את הטפסות לקירות החוץ, נשב להחליט מהו סדר העבודה בו נרצה לבצע את היציקות. בבנייני מגורים, מקובל כי מערך הטפסות יהיה לחצי קומה וזאת מן הטעם כי אין אפשרות מעשית לעבוד במקביל על קומה שלמה ולכן קומת העבודה תחולק למקטעים\שלבים. בנוסף, מדובר על שיקול כלכלי ובו לא נרצה לקנות\לשכור סט שלם לקומה אלא נסתפק בחצי סט ש"יעבוד פעמיים" - פעם בדירות שלב א` ופעם בדירות של שלב ב`. החלוקה לשלבים תיעשה ברוב המקרים על פי גיאומטריית הקומה (לדוגמא: בשלב א` נטפל ביציקת דירות מסוג 5 חדרים ואח"כ בדירות מסוג 4 חדרים, או בחצי קומה צפונית ואח"כ בחצי הקומה הדרומית וכן הלאה). בפרויקט המתגלגל בר"ג, חולקה הקומה הטיפוסית סביב ציר הסמטריה העובר מצפון מערב - לדרום מזרח. הסימון האדום מתייחס לטפסות חוץ שהוזמנו (לחצי קומה) בשלב א` ואח"כ יעברו לצידה השני של הקומה - ליציקה בשלב ב`. הסימון הצהוב מתייחס לחלוקת הדירות שבקומה (דירות 4 חדרים).

 


חיתוך וחירוץ אבנים ושימוש בווי עיגון
על מנת לקבע את האבנים לחזית היציקה (קיר חוץ) נקבעים בכל אבן ווי נירוסטה מכופפים המבטיחים עיגון של האבן לבטון. הווים מיושמים לאחר סידור האבן בתבנית ומקובעים בחלקה העליון והתחתון של האבן. (בדרך כלל 4 ווים לכל אבן). קיבוע הווים נעשה במיקום מוגדר וידוע, המהווה את מרכז הכובד של האבן.

חיתוך האבן נעשה במכונה חיתוך ייעודית על מנת להבטיח מיקום מדוייק של הקדח והחירוץ. בנוסף, מכונת חיתוך מתועשת, מאפשר חיתוך מהיר ואיכותי, למספר רב של אבנים - לאורך זמן. בנוסף, ייעשה שימוש בדיסק חיתוך שיש - גם בקומת העבודה, על מנת להתאים שיש במידות שונות (עמודים, פינות, קירות וכו`). לאחר שהאבן הוכנסה למכונת הקידוח והחירוץ, מתבצעים בדפנותייה ארבעה חורים מקבילים.

 


מכונה לקידוח וחירוץ האבן

 


מכונה לחיתוך אבן

על מנת לקבע באופן מוחלט את האבן לקיר הבטון, משתילים לכל אבן ווי עיגון. ווי העיגון עשויים מנירוסטה מסוג 316 העמידה בפני סביבה קורוזיבית ובכך קטנים הסיכויים לבליית המתכת ולהחלשותה ברבות השנים. בנוסף, סביבה קורוזיבית במתכות, גורמת להתפוררותן וליצירת משקעים כהים העלולים לפגוע במראה האבן על ידי הכתמתה. הסיכוי להחתמת האבנים מווי הנירוסטה נמוכים מאוד ואף אפסיים. התקנת הווים נעשית טרם היציקה, מיד אחרי שימת האבנים על תבנית החוץ.

 


מה בפרק הבא של פרויקט מתגלגל ? שיטת ברנוביץ` - הלכה למעשה: הרכבת תבניות, סידור אבן, איטום, סידור ברזל, בידוד יציקה ועוד...

* מאמר בנושא עבודות שלד בשיטת ברנוביץ` - מהנדס עופר ברקת כאן

 

 


מעניין ? כנסו לכל הפרקים של מיזם פרויקט מתגלגל

הוסף תגובה
1 תגובות
התמונה של אנונימי
יאיר פרידמן בן חורין
נדמה שעבדנו יחד אצל אבי ארנסון, יפה , אהבתי. friedmanyair@outlook.com
צור קשר