רפורמת מכוני הבקרה - פנינו לאן ?

מכון הבקרה הוא הגוף המקצועי, המוסמך לבקר ולאשר תכן וביצוע של בניין בישראל על פי חוק התכנון והבנייה – תיקון 101.

בשנה הבאה צפויים להתחיל להפעיל את מכוני הבקרה בהליך מחייב, ובינתיים ממשיך מינהל התכנון להכשיר בקרי בנייה במסגרת קורס בקרי בנייה.

אז מה זה בעצם בקר בנייה? מה הוא רשאי וכשיר לבדוק? מי רשאי להיות בקר בנייה? כיצד מה שנלמד בקורס מסייע לבקרי הבנייה בתפקידם?

לשאלות אלו ועוד התייחס עפר סבר, מומחה בבקרת מבנים.

 

האם בקרי מבנים כשירים לבדוק את כל תחומי התכן?

בקרי מבנים כשירים לבחון את כל תחומי התכן עפ"י תקנה 88 ובכלל. דהיינו, יציבות השלד למצבי הרס וביסוס הבניין; בטיחות מפני אש, מילוט וחילוץ; צמצום האפשרות לפגיעה ממעידה, מנפילה, מהיתקלות או מכוויה; איטום חלקי הבניין הבאים במגע עם הקרקע או מצויים בתת הקרקע; מתקני תברואה והבטחת תנאים תברואים נאותים; אוורור הבניין; ניקוז למניעת שיטפונות וזיהום קרקע וביצוע השהייה והחדרה; מיגון - מקלט ומרחב מוגן; הגנת המבנה והשוהים בו מפני חומרים מסוכנים; בנוסף לנושאי ארגון אתר הבנייה בהיבטי בקרת ביצוע, בטיחות הציבור וסביבה.

בנושאים אחרים כגון:- קרינה; אסבסט; בטיחות חשמל; בידוד תרמי; אקוסטיקה ונגישות מתבצעת בקרה תהליכית מאחר והם נבדקים על ידי אחרים בדרך כלל.

 

האם הבקרה שתבוצע תהיה מהותית או תהליכית?

כאמור, בקר מבנים מבצע בקרה מהותית על רב תחומי תכן הבנייה באמצעות בחינה, אימות ואישוש. הבדיקה חייבת להתבצע מתוך הבנת התכן, הסיכונים לכשל וניתוח המצב הקיים.

ולכן, מוגדרת הבקרה בחוק כבדיקה מדגמית מתוך ניהול סיכונים.

בקר מבנים לא בודק כל פרט אבל הוא יודע איזה פרט לבדוק מתוך ניתוח הסיכון לכשל מבני או לאי עמידה בהוראות 'קוד הבנייה' .

 

האם בקרי מבנים כשירים לאשש קוד תפקודי או רק תקנות מרשמיות?

רב התקנות בעולם הופכות להיות תפקודיות ומבוססות על מדדי ביצוע מוגדרים מראש. 

מצאו שתקנות מרשמיות מגבילות מאוד את התכנון וקשות לאכיפה ויישום. לכן ברוב תחומי התכן נדרש למדל את הבניין או להריץ סימולציה על פי תרחישי סיכון ולקבל תוצאות תפקוד המתאימות לתכן המסוים של הבניין הנבחן.

בקר מבנים יבחן את המודל, את הנחות היסוד של התכן ולאמת את תוצאות ההרצה ביחס לקריטריונים התקניים. בדרך כלל לא יבצע הרצה חוזרת.

 

האם זה לא יביא בהכרח לעימותים עם המתכננים?

לא, מהנדסים הם אנשים רציונליים. בדרך כלל מספיק להצביע על הכשל הפוטנציאלי כדי שהמתכנן יתקן את הדרוש.

למכון הבקרה אין הזמן והכסף להיכנס לעימותים. הוא לא מתכנן ולא מנסה ללמד את המתכנן ובוודאי שלא ייקח אפילו מילימטר מאחריות המתכנן.

בשלב הביניים של בקרת התכן יכול הבקר להעלות חששות (לכשל) אבל הסבר סביר של המתכנן תוך כדי לקיחת אחריות, יתקבל בדרך כלל.  

 

האם רשויות רישוי יפסיקו לעסוק בנושאי תכן?

אכן זו הכוונה. רשויות הרישוי יתמקדו בתכנון מרחבי ועיצוב עירוני והטיפול בכל נושאי התכן יעבור למכון הבקרה.

מצב זה ייתן לרשות הרישוי הזדמנות להתמקצע בנושאי התכנון והעיצוב האלו ואני מקווה גם שלא יעסקו יותר מדי בנושאי קניין, כספים או תשתיות.

 

האם תחומי התכן משותפים לכלל הבניינים או ייחודים למבנים מסוימים?

קשה למצוא תחום תכן שהוא ייחודי לסוג בניין או בניין שלא מכיל את כל תחומי התכן. הבסיס ההנדסי של תחומי התכן לא משתנה לפי ייעוד הבניין. גם מבנה של 4 קומות צריך לעמוד ברעידות אדמה וכללי ההנדסה חלים עליו ללא אפליה.

מאחר והבקרה מבוססת על הבנה וניתוח סיכונים נדרש לבקרים בסיס רחב ומוצק במכניקת מוצקים, זורמים ותרמודינמיקה. מתוך בסיס זה אפשר לבחון פתרונות ייחודיים למבנים שונים.

קיימים כמובן מבנים חריגים כמו תעשיה פטרוכימית בעלת השפעות סביבתיות מורכבות או תחומי תכן אחרים כמו תאורה טבעית או אקוסטיקה, אבל אלו לא יבדקו בשלב הזה ע"י מכון הבקרה.

 

האם הנדסאי בניין יכולים להיות בקרים? בקרים מורשים?

הנדסאי בניין טובים יכולים להיות בקרי מבנים כי לדעתי לא התעודה קובעת את המיומנות של האדם אלא כישוריו האישיים וניסיונו המקצועי.

על פי החוק, בקרי מבנים שהם הנדסאים יוסמכו לבדוק מבנים פשוטים (בתחום סמכותם לתכנן).

מהתרשמות שלי בקורסי הבקרים בארץ נראה שעם הרבה מאמץ וניסיון יכולים הנדסאים מסוימים לעמוד בדרישות להבנה הנדסית.

כיום רב המפקחים של הגורמים המאשרים אינם מהנדסים אלא הנדסאים שבודקים באופן מרשמי ולכן גם ניתן להסמיך הנדסאים כבקרים מורשים למיגון ולבטיחות אש על פי תנאים של הגורמים המאשרים (פקע"ר והכבאות) . 

 

מהו תפקידו של בקר מורשה?

בקרים מורשים באים במקום הגורם המאשר כאשר נדרש על פי חיקוק (חוק או תקנה) אישורו או חוו"ד למתן היתר בנייה. החוק היחיד למיטב ידיעתי המתנה היתר באישור גורם מאשר הוא חוק ההתגוננות האזרחית ולכן בקר מורשה הגא הוא בעל סמכות לאישור מקלטים.

בתקנות הרישוי נדרשת חוות דעת רשות הכבאות למבנים גבוהים ומעלה, וזוהי סמכותו של הבקר המורשה. בהרחבת הסמכות להוראות תכנית, מסתבר שקיימות תכניות ישנות הדורשות אישור המשרד לאיכות הסביבה ובמקרה זה וזה בלבד, נדרש בקר מורשה לחוות דעת או אישור. מכאן שתפקידו של בקר מורשה הוא מצומצם לתחום סמכותו המפורשת של הגורם המאשר אבל מכיוון והוא גם בקר מבנים מוסמך יכול לעסוק ככזה גם בבקרת מבנים כוללת.

 

איך יתמודדו מכוני הבקרה עם בניינים מורכבים?

בשלב זה לא יעסקו מכוני הבקרה בבניינים מורכבים. אלה מוגדרים בתוספת הרביעית לתקנות מכוני הבקרה. מעבר לתוספת בתשומות הזמן והכישורים נדרש יהיה לתכלל בדיקת מומחים בתחומים מסוימים לפחות. כנראה מומחים חיצוניים בעלי התמחות ייחודית שיפעלו לטובת הבקרה. 

בניגוד למבנים 'רגילים' בהם הבקרה מבוצעת על ידי בקר מבנים אחראי בהתייעצות עם מומחים, בתיאום עם מורשים ובהנחיית מנהל בקרה לבקרת תחומי התכן בבניין, במבנים מורכבים יגדל משקלם של המומחים.

 

האם אישור מכון הבקרה להיתר מעיד שהבניין עומד בדרישות התכן?

אישור מכון הבקרה להיתר לא מעיד דבר על הבניין, אבל יכול להעיד שהתכן הגלובאלי שלו עומד כנראה בדרישות התכן. יש כאן שינוי פרדיגמה.

היתר בנייה הוא לא היתר לעשות כל מה שאנחנו רוצים במגרש. שלב ההיתר הוא בסך הכל שלב ביניים מוקדם בבקרת מבנים. המטרה היא בקרת הבניין עצמו וההיתר לא יכול ממש להעיד עליו. לא רק שתכן בקנה מידה 1:100 הקיים בשלב זה, אינו תכן מפורט (או מתואם) אלא שאנחנו יודעים שלפעמים שיטת הבנייה או בחירת החומרים משנה את התכן ושינויי תכן במהלך הביצוע קיימים בכל העולם במידה זו או אחרת. בהיעדר פיקוח צמוד ראוי קיימים גם פערים גדלים בין התכנון לביצוע, שמערערים על תקיפות ההיתר בנושאי תכן.

 

עד כמה אנחנו יכולים להיות משוכנעים שבניין שעבר בקרה אכן תקין?

אנחנו צריכים לסמוך שבקרי מבנים הם אנשי מקצוע בעלי יושרה כפי שמקובל בעולם. והם אכן מבצעים בקרה מקצועית המבוססת על בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית מתוך ניהול סיכונים ובכך מקדמים את איכות הבנייה בישראל.

מבנים שלא נבדקו על ידי בקר מבנים מוסמך מתקשים להימכר או להיות מבוטחים במחיר סביר, בחו"ל. 

עם זאת, כדאי לזכור שבקרה היא לא פיקוח צמוד ויש הרבה דברים שהבקר לא רואה. בעוד שהמפקח נדרש לאמת ביצוע לפי תכניות בכל פרט ופרט ללא אבחנה. הרי שבקר מבנים בודק דברים ספציפיים לעמידה בדרישות תכן הבנייה ('קוד הבנייה') בדיקות אלו מאפשרים לו להגיע לבחינת המצב, לנתח כשלים ולהצביע על פתרונות מאושרים.

למרות שמכוני הבקרה נראים כמו עוד גוף פיקוח רגולטורי במערכת רישוי הבנייה, הרי שלבקרת מבנים יש ערך ישיר לקבלן ולמתכנן במניעת כשלי בנייה. 

 

האם יש תיאום בין תהליך הבקרה לתהליכי התכנון והבנייה? איך מתמודדים עם שינויים בביצוע?

בקרת מבנים היא תהליך רציף המלווה את ההקמה של הבניין משלב התכנון הרעיוני ועד גמר הבנייה. התחנות (היתר בנייה, אישור תחילת עבודות ותעודת גמר) הן רק אבני דרך בתהליך רציף אחד.

הרציפות הזו נותנת גמישות לבקרה לבדוק את הדברים כשהם מוכנים באופן טבעי ולכן בקרת התכן מתאימה עצמה להליכי התכנון של המתכנן ובקרת הביצוע מתאימה עצמה לביצוע של הקבלן.

לא דורשים דבר טרם זמנו ולא פוסחים על שלב בבדיקה או חוזרים אחורה.

רציפות הבקרה מאפשרת להתמודד עם שינויים קטנים בביצוע תוך כדי התהליך ללא עצירה או עיכוב. ובכך נותנת מענה בזמן המתאים.   

 

מהם כישורי הבקרה הנלמדים בקורס הבקרים?

קורס הבקרים ארוך, קשה, תובעני וכולל סדנא באנגליה.

במסגרת הקורס אנחנו מנסים להקנות לחניכים כישורים ומיומנויות באבטחת איכות, אתיקה, רגולציה, בקרת תכן, בקרת ביצוע, פתולוגיה וניהול סיכונים.

במקביל להעמקת בסיס הידע וההבנה בתחומי היציבות, הבטיחות, האנרגיה והתברואה. כדי להגיע לכך אנחנו משלבים לימוד עצמי, לימוד מונחה מרחוק, הרצאות, שו"ת, סדנאות, בחנים לתרגול, עבודות ותרגילים ופרויקט גמר.

בהמשך אנו מציעים השתלמויות לבקרים, ומקווים שתוך כדי אימון בעבודה יגיעו הבקרים למיומנות הנדרשת בעולם.

 

למידע נוסף אודות קורס בקרי בנייה מספר 12 של מינהל התכנון: לחצו כאן

למאמר נוסף בנושא מכוני הבקרה מאת עופר סבר היכנסו: מכון הבקרה - מודל ארגוני והיבטים כלכליים

הוסף תגובה
1 תגובות
התמונה של אנונימי
אנונימי
כבוגר קורס הבקרים, אני טוען שהתוכן מטעה. הרעיון שנולד לאחר קריסת אולם ורסאי היה לעשות פיקוח, ולאחר 18 שנים של התמזמזות ובירוקרטיה, במקום חובת פיקוח מעוגנת בחוק, קיבלנו עוד גוף בירוקרטי שיעשה בדיקות שטחיות בשלב התכנון, יהווה עוד מכשול ויהיה נטל כספי על היזם. המכונים הטריים שקמו מציעים שכר זעום של כ 12 אש"ח ברוטו ללא רכב ותנאים - איזה כוח אדם הם יגייסו? בעל ניסיון רב, כזה שיתמודד עם התכן בכל הרמות שלו ויוכל לבקר תכנון ברמת ידע של משרדי תכנון? ממש לא. בחו"ל זה אחרת, אנשים בעלי ניסיון עושים את העבודה הזאת בשכר מכובד. וגם הרשויות שם "זורמות" ובעיקר מחפשות איך להגיע לפתרון כשיש בעיה ולא רק לזרוק תשובות "לא מאושר" ולדרוש דרישות הזויות. אהבתי בכתבה 2 משפטים: 1. המתכננים הם רציונאליים ומספיק להראות להם איפה הטעות כדי שהם יפנימו ויתקנו. 2. אישור מכון הבקרה להיתר לא מעיד דבר על הבניין, אבל יכול להעיד שהתכן הגלובאלי שלו עומד כנראה בדרישות התכן. דגש על כנראה. בקיצור, עוד גוף בירוקרטי אם לא הספיק מה שיש היום... ועוד צפויה מלחמה של חברות בקרת איכות אמיתיות להוכיח שמכון בקרה זה לא בקרת איכות באמת.
צור קשר