"בלי הקונסטרוקטור, אין בניין". מאמר דעה

"עוד פרויקט מתחיל. פרויקט הנדסי, שכולל מגוון רחב של בעלי מקצוע ויועצים. אנשי המקצוע שבולטים ברמת המאקרו הם האדריכל, מהנדס האינסטלציה, יועץ מיזוג האוויר, יועץ האקוסטיקה, מהנדס חשמל ועוד. ברמת המיקרו לוקחים חלק בעלי מקצוע שמתמחים בפינישים כגון מעצבי פנים, מתכנני תאורה וכו'. האדריכל מתמרן על הפרויקט – עליו לתאם בין היועצים והוא אחראי על רוח המבנה ועל הפונקציונליות שלו. אלא שלתוך כל זה נכנסים אנחנו, הקונסטרוקטורים. אנחנו חלק מרמת המאקרו בפרויקט ובלעדינו, הפרויקט לא יכול להתקדם.

>> הצטרפו לקהילות המקצועיות שלנו ב WhatsApp ושנו את התרבות בענף הבנייה 

התפקיד שלנו אינו פשוט כלל: עלינו לשלב את כלל הדרישות של אנשי המקצוע לתוך שיקולי התכנון ההנדסי. למשל, האדריכל רוצה מפתחים גדולים ותקרות גבוהות, יועץ המיזוג זקוק לפתחים גדולים בקורות למעבר תעלות המיזוג, יועץ האינסטלציה מבקש להעביר צינורות מי גשם בקירות הבטון, ועוד. לכן, עלינו לקחת את כל אלה בחשבון כשאנו מתכננים את המבנה, תוך הבנה כי הוא צריך לשמור על יציבות, תוך שמירה על הבטיחות, תוך ניסיון להוריד את העלויות עד כמה שניתן ותוך מתן מענה לכלל הפונקציות הנדרשות למבנה.

החנון ששם רגליים

עם הזמן אני מגלה שמעמדי ומעמדם של חבריי הקונסטרוקטורים פוחת. אנחנו נתפסים כחנון ששם רגליים לשאר היועצים, תוקע להם מקלות בגלגלים, למרות שברור כי לא כך הדבר. חושבים עלינו כעל הגורם שמעכב את התכנון והפיחות מתבטא בהיבטים נוספים. אחד מהם הוא שכר הטרחה, שאינו תואם את מידת המקצועיות שלנו, את מידת ההשקעה ואת האחריות שיש לקונסטרוקטור בפרויקט. בנוסף לכך, אנו עדים לתופעות כגון השמטת שמם של הקונסטרוקטורים משלטי הפרויקטים או מפרסומים אחרים.

למה זה בעצם קורה? אני חושב שיש כמה סיבות לכך, אבל אלה העיקריות בהן:

• חאפרים. גם בתחום שלנו ישנם אנשים לא מקצועיים שמבצעים עבודה באיכות ירודה ולכן גם שכר הטרחה שלהם נמוך בהתאם. ברוב המקרים מדובר באנשי מקצוע שלא מבינים הנדסה ברמה מספקת ולכן נענים לכל דרישה של האדריכל, מוגזמת ככל שתהיה. במקרים רבים התוצאה היא שכשנכנס לפרויקט קונסטרוקטור רציני, ומציע הצעה כספית שתואמת את מידת השקעתו בפרויקט ובאיכות הפלט שהוא מייצר, לא מוצאים לנכון להעריך את איכות העבודה שלו מכיוון שמהנדס חאפר עובד ב-60 אחוז מהמחיר. מזמין העבודה לא יודע ברוב המקרים שהקונסטרוקטור שאותו הוא לקח לפרויקט הוא חאפר מכיוון שאין בידיו את הידע המקצועי כדי לבקר את עבודתו.

• כואב לומר את זה, אבל חבריי לתחום – חלק מאיתנו לא מעריכים את עצמנו ואת עבודתנו מספיק! חלק מאיתנו נותנים לשאר היועצים לזלזל בהם והדבר בא לידי ביטוי אפילו בכך שבשלט הפרויקט, שמו של הקונסטרוקטור יופיע בסוף הרשימה, לאחר בעלי מקצוע שחשיבותם לפרויקט פחותה מזו של הקונסטרוקטור. וכמו שציינתי, בפרסומים במדיה החברתית לעתים לא מזכירים אפילו את הקונסטרוקטור. השינוי מתחיל באמונה עצמית.

אני מאמין שאפשר לשנות את המגמה. אם נבצע את הפעולות הבאות אני בטוח שמעמד הקונסטרוקציה ישתפר. אני חושב שכדאי  להפוך את החברות באיגוד המהנדסים לחינמית. צעד נוסף שאני מאמין כי יכול להביא לשינוי הוא יצירת מחירון מחייב שלא ניתן יהיה לחרוג ממנו. במצב כזה, העבודה תגיע ככל הנראה למהנדסים הטובים באמת. ולסיום, עלינו למנוע את הזלזול כלפינו, החל מרמת מנהל הפרויקט ועד רמת מהנדס הביצוע. עלינו להבין ולגרום לאחרים להבין שבלי הקונסטרוקטור, אין בניין".

מסכימים? חולקים על הדברים? כתבו לנו בתגובות. 

אתם מוזמנים להציע רעיונות לטורים על נושאים הקרובים ללבכם ולשלוח אותם לכתובת: Editor@civileng.co.il