האם המומחה כפוף בחוות דעתו למחירונים מקובלים בענף הבניה ?

"המומחה התבסס בחוות דעתו על בסיס מחירון "דקל" שהוא הבסיס לקבלנים, ועיון בחלק ג' במחירון דקל, הדן באחוזי תוספות קבלן, מגלה כי קבועות בו תוספות קבלן בשיעורים נמוכים מאלה שנקבע ע"י המומחה. אולם המומחה אמד את עלות התיקונים על-ידי קבלן מזדמן בעלות התיקונים הבסיסית בתוספת של עד 50%, וקביעה זו אינה מופרכת".

[השופט דן מור, בית המשפט המחוזי בתל אביב]

 

* * *

מחירונים לענף הבניה מהווים לעתים בסיס להכנת חוות דעת, והמומחה המסתמך על המחירונים באופן עיוור - עלול להיכשל ולהכשיל בכך שיוציא תחת ידו חוות דעת מקצועית שאינה עומדת במבחן המציאות.

לעתים קרובות נדרש שיקול דעת מקצועי ולא אימוץ "כזה ראה וקדש" של מחירון כאילו מדובר בחוק כתוב או בתקנה מחייבת. יש לזכור כי המחירונים נערכים על ידי מהנדסים, שאינם בהכרח מקצועיים יותר ממי שכותב את חוות הדעת, ובוודאי שאינם קרובים יותר ממנו לנושא הנבדק בחוות דעתו.

זאת ועוד, לא תמיד ישנה תשובה למצב המיוחד של ביצוע עבודה בבניין מאוכלס, או ביצוע עבודה בלתי שכיחה במיוחד, או ביצוע עבודה בתנאים לא שגרתיים. לא תמיד נלקחים בחשבון במחירונים התנאים המיוחדים של הנושא הנבדק על ידי המהנדס המומחה, וגם כאשר ישנה הקבלה מירבית, עדיין יכול המומחה לסבור אחרת ולהגיע למסקנות שונות מאלו המתקבלות על פי המחירונים.

באחד התיקים בו שימשתי כמומחה, נתמנה מומחה מטעם בית המשפט אשר אמד עלויות של עבודות עפר ופיתוח לפי מחירונים מקובלים והגיע לעלויות הנמוכות פי 10 בערך מהצעות מחיר לביצוע בפועל של העבודות. הוא, כמובן, לא הסכים לעמוד מאחורי חוות דעתו ולפקח על הביצוע על פי חוות דעתו, וגם סרב להפנות למנגנון בחירת קבלנים שיתנו מחירים הדומים למחיריו. בית המשפט לקח בחשבון בפסק דינו עובדות אלו - דבר שלא הוסיף יוקרה וכבוד לאותו מומחה.

ראה ת"א (תיק אזרחי) 57530/99 משה ועדיה מטרי נ' כהן פיתוח דרעד, בית המשפט המחוזי בתל אביב, שופט: דן מור, פורסם בפדאור, ולהלן ציטוט מפסק הדין:

"תוספת של 50%"

התובעים בסיכומיהם טוענים כי לכל סכום שיפסק יש להוסיף 50% בגין רווח קבלני, לתיקונים באמצעות קבלנים מזדמנים. הנתבעת בסיכומיה טוענת כי כלל לא הוכח כי בכוונת התובעים לבצע בפועל את תיקון הליקויים הנידונים, והתובעים אף לא טענו, לכל אורך ההליך, כי בכוונתם לתקן את הליקויים בעצמם.

בע"א (בקשת ערעור אזרחי) 9085/00 אברהם שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ נז (5) 462, עמוד 477-479 , נאמר כדלקמן:

"כלל הוא בתורת הפיצוי כי יש להעמיד ניזוק במצב שהיה נמצא בו אלמלא אירעו ההפרה והנזק שנצמח בעקבותיה. מקובל עוד לפסוק פיצוי מתוך הנחה רעיונית כי הכסף ייועד למטרה שלשמה הוא ניתן, אך אין מחייבים בדרך-כלל הוכחה נחרצת לאופן השימוש העתידי בו, ותשלומו אינו מותנה בהתחייבות הנפגע להשתמש בו למטרה מוגדרת. כך הוא במקרה שלפנינו. נמצאו ליקויים בדירות המערערים, וכדי להעמידם במצב כאילו לא אירע הנזק יש לפצותם בשיעור כספי שיכסה את מלוא עלות התיקונים וההוצאות הנדרשים לצורך ביצועם בפועל. באומדן העלויות לצורך עניין זה איננו צריכים להידרש להוכחה קונקרטית בדבר ביצוע התיקונים בפועל, ויש לשלם את הפיצוי על בסיס ההנחה הרעיונית כי הכסף ייועד למטרה שלשמה הוא ניתן, אך אין מקום להתנות את שיעורו בהוכחה בדבר מימוש הייעוד כאמור. זוהי דרכו של בית-המשפט בפסיקת פיצוי דרך כלל, ואינני רואה מקום לסטות מדרך זו במקרה זה."

 

לאור האמור, התובעים זכאים למלוא עלות התיקון, משמע, מחיר הבסיס בתוספת הרווח הקבלני.

עוד טוענת הנתבעת כי המומחה התבסס בחוות דעתו על בסיס מחירון "דקל" שהוא הבסיס לקבלנים, ועיון בחלק ג' במחירון דקל, הדן באחוזי תוספות קבלן, מגלה כי קבועות בו תוספות קבלן בשיעורים נמוכים מאלה שנקבע ע"י המומחה. אולם המומחה אמד את עלות התיקונים על-ידי קבלן מזדמן בעלות התיקונים הבסיסית בתוספת של עד 50%, וקביעה זו אינה מופרכת. משקבע המומחה כך, וכשהמומחה הוא איש המקצוע שלו ניתנה, בהסכמה, הסמכות לאמוד את המחירים הנוגעים לתחום מומחיותו, לא נותר לבית המשפט אלא לאמץ הערכות אלו, כלשונן. ממילא מחירים אלו נראים לי כעל דרך המיעוט. לאור האמור, טענת התובעים בנקודה זו מתקבלת."

עינינו הרואות כי בית המשפט היה מודע לכך שעל פי המחירון "דקל" - שיעורו של הרווח הקבלני קטן מהשיעור אותו אמד מומחה בית המשפט, והטענה של הנתבעת כי יש להיצמד למחירון דקל נדחתה; לא נמצא פגם בחוות דעתו של המומחה אשר החליט להעמיד את שיעור הרווח הקבלני לפי שיקול דעתו המקצועי על 50% - הרבה מעל המחירון.

כמומחה, לא אחת נדרשתי להסביר מדוע המחיר בו נקבתי בחוות דעתי אינו תואם את מחיר המחירון - וההסבר הראשון היה כי במסגרת עבודתי המקצועית בתכנון ובמעקב אחר הפרויקטים של משרדי במהלך ביצועם, יש לי הערכות משלי, אשר הן מושתתות על המציאות בשדה הבניה במדינת ישראל, ולכן איני זקוק למחירונים, ומעדיף אני את המידע ואת הידע הישירים והבלתי אמצעיים.

 

מורה נבוכים

גם אם בעת הכנת חוות דעתך המחירונים המקובלים מונחים על שולחנך, דע כי ההיצמדות אליהם וקבלתם כהלכה מסיני היא התחמקות מניתוח ענייני של הנושא בו אתה עוסק, והישענות על חומרים חיצוניים שאינם בהכרח מתאימים למציאות וניתנים ליישום. היה זהיר באימוץ מחירונים, והוסף שיקול דעת בכל קביעה שהיא בחוות דעתך.
 

הוסף תגובה
צור קשר