הקפאת הבנייה בקיבוצים היא עוד הוכחה שהמדינה לא באמת מעוניינת להוריד את מחירי הדירות

פתגם ידוע מעולם העסקים אומר - "כסף זה לא הכול בחיים , יש גם זהב". דרך ההתנהלות של מדינת ישראל במחלוקת בין רשות מקרקעי ישראל לקיבוצים , מוכיחה שזהו גם הלך הרוח של קובעי המדיניות שלה בכל הקשור לניהול שוק הנדל"ן. למה לה, למדינה להפשיר קרקעות אם היא יכולה למלא עוד את קופתה הציבורית מעליית מחירי הדירות? לכן, היא מקפידה לעשות מאמץ להשאיר פער ניכר בין הביקוש הרב לדירות , בעיקר במרכז הארץ , אל מול ההיצע שלהם, דבר המוליד עליית מחירים .

האחריות למציאת פתרונות לצמצום הפער בין הביקוש להיצע בשוק הדיור תלויה על כתפיה של המדינה בלבד. אולם, הנה עומד מול עיניה הפתרון באמצעות הקיבוצים , שעל קרקעותיהם קיים פוטנציאל לבניית 40,000 יח"ד, והמדינה לא עושה דבר! המסקנה היא שלמדינה קשה לוותר על הכנסותיה ממיסוי נדל"ן, העומדים על למעלה מ 50% ממחיר הדירה !!! בדרך זו מגיעים לקופת המדינה עודפים של מיליארדי שקלים.

היכולת של זוגות צעירים ממעמד הביניים לרכוש דירה הולכת וקטנה עם השנים. מנשה ועמליה לוין רכשו ב 1952 דירת 80 מ"ר ברחוב שנקין פינת המרי בגבעתיים ב 7500 לירות. השניים השתכרו אז 300 לירות בחודש, הוא כעובד בתעשייה אווירית, היא אחות רנטגן מוסמכת. נדרשו להם 25 משכורות מלאות כדי להשלים את קניית הדירה, שהן כשנתיים מלאות בלבד, או שש שנים על פי החישוב הסביר לפיו, שליש מהמשכורת הולך להחזר המשכנתא על הדירה.

כיום , על פי נתוני אתר יד 2, דירת 3 חדרים יד שניה, בגודל דומה ובאותו הרחוב, עולה מעל 1.6 מיליון ₪. אם הנכדים של מנשה ועמליה רוצים לגור לידם הם יצטרכו מעל 120 משכורות ממוצעות כדי לרכוש דירה באזור. מדובר ב עשר שנים מלאות או באופן מעשי , כאשר שליש מהמשכורת הולך לכיסוי המשכנתא - למעלה מ 30 שנה!

מספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה בישראל עלה על פי מחקר של בנק ישראל שהתפרסם לאחרונה ב 39 משכורות בעשור האחרון בלבד. הסיבה נעוצה בין השאר ביוקר המחייה הגואה. עוד על פי המחקר נמצא כי השוואה בין השכר הממוצע הריאלי בין דצמבר 2013 לדצמבר 2012 הראה שכוח הקנייה של העובד הישראלי נפגע ונשחק.  והרי לכם - תמונת המצב העגומה של מעמד הביניים הישראלי שיכול רק לחלום על רכישת דירה.

(צילום אילוסטרציה)

באותו זמן ממש, באה התנועה הקיבוצית ומציגה בפני המדינה פתרון מיידי להקמת 40,000 יח"ד בשטחי הקיבוצים. הפתרון עשוי להגדיל את ההיצע וכתוצאה מכך להוריד את מחירי הדירות ואף לאפשר לזוגות צעירים למצוא מקום לרכוש דירה במחיר שפוי, אפילו באזורי ביקוש. עם זאת, רשות מקרקעי ישראל מעכבת למעלה משנתיים את ההליך בטענה שהקיבוצים ביצעו "הפרטה פרטית" ישירות מול חברי הקיבוץ וזאת מבלי שהודיעו לה על כך. מאחר ורמ"י היא בעלת הזכויות בקרקע, היא איננה מוכנה לאפשר זאת מכיוון שאינה רוצה לוותר על הכנסותיה מהקרקעות שחלקן, בעיקר בקיבוצי השרון, נחשבות לקרקעות היקרות בארץ, כאשר יחידת קרקע יכולה להגיע ל כמיליון שקלים.

משחקי הכוחות האלה בין רשות מקרקעי ישראל לתנועה הקיבוצית, נעשים על חשבון הציבור ומהווים עוד הוכחה שהמדינה לא באמת מעוניינת להוריד את מחירי הדירות וממשיכה להתנהל לפי עיקרון הברזל שלה לשמירת הפער בין הביקושים להיצע הדירות במשק.

בינתיים ממשיכים קובעי המדיניות וראש הממשלה בראשם לנסות לפזר מעלינו מסך עשן כשהם מבטיחים דרכי פעולה שונות להתמודד עם מצוקת הדיור , כקביעת מחירי גג והקמת וועדות שונות , שאין להן באמת שיניים, למציאת פתרון לעליית המחירים. אך הציבור כבר מבין שאין באמת פתרונות קסם אחרים והפשרת הקרקעות היא הפתרון המעשי ביותר להאטה של עליית מחירי הדירות בישראל , שכן רק הגדלת היצע הדירות עשויה להביא לירידת מחירים. מדובר גם בהזדמנות היסטורית לפתרון המחלוקת בין הקיבוצים לבין רמ"י שיכולה להביא להקלה משמעותית על מצוקת הדיור ולמנוע בריחה של זוגות צעירים אשר קורסים תחת נטל יוקר המחייה בארץ וכבר היום יש עשרות אם לא מאות אשר החליטו לרדת מהארץ לטובת חיים מעבר לים" .
 

הוסף תגובה
צור קשר