מה זה WBLCA ולמה שזה יעניין אותנו?

השאיפה לעמידה ביעדי האו"ם להתמודדות עם משבר האקלים מתנגשת עם הביקושים לבנייה, לכן סקטור הבנייה חייב לעבור תהליך דה-קרבוניזציה בכל שלבי חייו

בשיתוף חברת KVS - מומחים למדידה, הפחתה וקיבוע פחמן

אין זה סוד שכדור הארץ מתחמם ושאנו בעיצומו של משבר אקלים שהולך ומחריף. על פי הגופים המדעיים המובילים ובראשם ארגון ה-IPCC (הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים - Intergovernmental Panel on Climate Change), הוכח כי הגורם העיקרי לעליית הטמפרטורה העולמית הוא עלייה בריכוז גזי החממה באטמוספירה, בעיקר פחמן דו חמצני ומתאן.

בהסתכלות על מקורות פליטות הפחמן העולמיים, סקטור הבנייה אחראי על כ-40% מהפליטות (Carbon Leadership Forum, Global Status Report 2019). כשמביטים בצפי הביקושים למבנים ותשתיות רואים שעד שנת 2060 כמות המבנים בעולם תכפיל את עצמה (תוספת בנייה של כ-762 מיליארד מ"ר של מבנים, שווה ערך לבניית העיר ניו יורק מחדש בכל 34 ימים במשך 40 שנה (Architecture 2030)! המשמעות היא שאם סקטור הבנייה יפעל באותו האופן בו הוא פועל כיום ("עסקים כרגיל"), טביעת הרגל הפחמנית שלו תוכפל בשלושים השנים הקרובות.

על פניו, נראה שזה מה שצופן העתיד, אך כשלוקחים בחשבון את יעדי האו"ם להילחם במשבר האקלים באמצעות הפחתת פליטות פחמן דו חמצני ב-45% עד שנת 2030, וב-90% עד שנת 2050, מבינים כי עמידה ביעדי האו"ם להתמודדות עם משבר האקלים מתנגשת עם הביקושים לבנייה (ראו איור 1 מטה) וכי במצב "עסקים כרגיל" לא ניתן להשיג את שני היעדים יחד.
מכך ברור כי על מנת לספק את הביקושים למבנים ובו בזמן לעמוד ביעדי האו"ם להילחם בפגיעת משבר האקלים בחיינו, ולייצר חיים נורמליים ככל הניתן, סקטור הבנייה חייב לעבור תהליך דה-קרבוניזציה בכל שלבי חייו.

איור 1: התנגשות יעדים (המחשה) - הביקושים לבנייה והפליטות בסקטור הבנייה נמצאים בעלייה מתמדת, אל מול יעדי צמצום פליטות גזי חממה של האו"ם.

לאור התנגשות היעדים, קיימת הבנה עמוקה כי סקטור הבנייה חייב לעבור שינוי ולבנות אסטרטגיה לצמצום טביעת הרגל הפחמנית ברמה הלאומית, כך שיתאפשר צמצום פליטות גזי חממה לצד מתן מענה לביקושים ההולכים וגדלים למבנים. עד היום, צמצום הפליטות בסקטור הבנייה התמקד בעיקר בהפחתת צריכת האנרגיה של המבנה, וכיום גוברת ההבנה כי פליטות גזי חממה הגלומות במבנה כדוגמת ייצור חומרי הבנייה, שינוע מוצרים, בנייה והריסת המבנה, משמעותיות גם כן וכי יש לפתח שיטות לצמצומן.

השיטה המובילה כיום לצמצום פליטות גזי חממה בכלל ובסקטור הבנייה בפרט היא על ידי מדידה וניהול של טביעת הרגל המלאה של המבנה לאורך כל חייו, ניהול ומעקב שנתי, ובניית אסטרטגיית הפחתה על בסיס נתוני הפליטות. לשיטת מדידה זו של טביעת הרגל בסקטור הבנייה קוראים (WBLCA (Whole Building Life Cycle Assessment.

WBLCA

ניתוח מחזור חיים למבנה כולו הוא שיטה לחישוב ואמידת טביעת הרגל הפחמנית והשפעות סביבתיות נוספות של מבנה לכל אורך חייו. בשיטה זו בוחנים את כל התהליך הנדרש לבניית המבנה ותפעולו, משלב הפקת חומרי הגלם שישמשו לחומרי הבניה והמערכות ,שינוע,עיבוד וייצור, בניית המבנה בפועל, שימוש ותפעול המבנה לאורך חייו (לרבות צריכת אנרגיה,מים ופסולת תפעולית) ועד הריסתו (או שימוש חוזר בחומרים) בסוף חייו.
תקן EN15978 מגדיר את המתודולוגיות להערכת השפעות סביבתיות מתהליכי בנייה ומבנים, ומשמש כתקן המוביל למדידת השפעתו הסביבתית של מבנה וביצועיו באמצעות הערכת מחזור חיים (LCA) לבניין שלם.
התקן מגדיר בפירוט מהם החומרים והחלקים הרלוונטים למדידה בתהליך הבניה, כיצד לחלק את שלבי המדידה לחלקים שונים בחיי בניין, מהם סוגי ההשפעות עליהן יש לדווח ואיך לעשות זאת, שיטות חישוב ומקורות מידע מהימנים בהם יש להשתמש ועוד.

מה נכלל בחישוב?

בפישוט ניתן לחלק את הנכלל לחמש קבוצות עיקריות: 

1. תת קרקע - יסודות, חפירות, מרתף ושימור קירות.

2. על קרקע - שלד, מחיצות, ריצוף פנים ומרפסות ולמעשה כל מה שנמצא מעל הקרקע ובחלקו הפנימי של המבנה (כלומר לא חיפוי חיצוני).

3. גמרים ומערכות - מערכות המבנה (איוורור, מים, סניטציה, מעליות, תקשורת ואבטחה), חומרי בידוד, חיפוי קירות ורצפות, ריהוט וכו'.

4. עבודות פיתוח - סלילת כביש סביב הבניין, חציבת שבילים ומעברים, גדרות ומעקות, תיקון תקלות והחלפת חומרים ומכשירי שירות בלויים, גינון וכו'.

5. צפי צריכת אנרגיה ומים וכמיות פסולת תפעולית לאורך חיי המבנה.

איור 2: שלבי מחזור חיים (מודולים) של מבנה על פי EN15978

WBLCA בתקני בנייה ירוקה

תקן EN 15978 לביצוע חישובי WBLCA פורסם כבר בשנת 2012 ואינו חדש במדף התקנים. אך השימוש, הרלוונטיות והפרקטיקה של שיטה זו חדרה לשוק בשנים האחרונות בעזרת תקני הבנייה הירוקה. תקן הבנייה הירוקה האמריקאי-בינלאומי "LEED" כלל התייחסות ומתן ניקוד לפרויקט שביצע חישוב WBLCA בגרסה V4 של התקן, כך גם תקני בנייה ירוקה אירופאים. באשר למדינת ישראל, לאורך השנים התקן הישראלי לבנייה ירוקה ת"י 5281 הטמיע חידושים רבים שהופיעו תחילה בתקני בנייה ירוקה במדינות מפותחות שונות, ולכן יש להעריך שגם פרקטיקת חישוב WBLCA תוטמע בתקן הישראלי לבנייה ירוקה ת"י 5281 במסגרת עבודות הרוויזיה שתקן זה עובר כיום, ולמעשה כל בניין בישראל צפוי לבצע חישוב מהסוג הזה, עבור זיהוי מוקדים שיאפשרו צמצום טביעת הרגל הפחמנית של המבנה.

לסיכום

הערכת מחזור חיים לבניין שלם WBLCA היא גישה מתפתחת שתהיה אבן יסוד בתכנון ובינוי מבנים ברי קיימא בארץ ובעולם. באמצעות פירוק ההשפעות הסביבתיות של כל שלב וחומר בתהליך תכנון וביצוע הבנייה מתאפשרת אמידה מדויקת של השפעת שינוי כל אחד ממרכיבי הבנייה, כך שקבלת ההחלטות נעשית אינפורמטיבית ואיכותית יותר ומסייעת לעמידה בתקני הבנייה הירוקה ובהפחתת ההשפעה השלילית על הסביבה.
לאור שאיפת האנושות לעתיד בריא, ירוק וסביבתי יותר ולצד השפעתו המשמעותית של סקטור הבניה על תחומים אלו, WBLCA עומד ככלי חיוני בידיהם של אדריכלים, קבלנים, וקובעי מדיניות כאחד כאמצעי מנחה לצמצום טביעת הרגל הפחמנית של סקטור הבנייה והובלת השינוי בתחום.