עיריית בני ברק: מעכבת מתן היתר בנייה לפרויקט תמ"א 38 כ- 5 שנים

מזה כ- 5 שנים הועדה המקומית בבני ברק מעכבת במכוון מתן היתר בניה לפרויקט תמ"א 38 בעיר, פועלת בניגוד לחוק, ולמרות אזהרות, פסקי דין נגדה ואפילו החלטות המחייבות אותה בהנפקת היתר ליזם , מסרבת להוציא לפרויקט היתר הבניה כמו גם לשלם ליזם הוצאות משפט שנפסקו לו ב-4 הליכים שונים.

בעקבות העיכובים החליט היזם להגיש נגד הועדה המקומית תביעה כספית בסך של כ- 4.5 מיליון שקלים בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהעיכוב בהוצאת היתר הבניה .

בתביעה שהוגשה על ידי עוה"ד אביעד שוב וליאור קיל ממשרד שוב ושות' נטען כי ליזם נגרם נזק בגין שנים של עיכוב בהנפקת היתר הבניה וכי הועדה המקומית ממשיכה להתעמר בו ומסרבת לנפק לו היתר בנייה אף כיום.

בשנת 2010 היזם פנה בבקשה להיתר בניה לפי תמ"א 38 שמטרתו הריסה ובניה מחדש של מבנה מגורים בן 4 קומות הרחוב הרצל 91 בבני ברק.

כתנאי לקבלת היתר הבניה , העירייה דרשה מהיזם להקצות לטובת העיריה שטח ציבורי בקומת הקרקע שבהן התכוונה להשתמש לגני ילדים, מקווה וכדו.. .

מכיוון שמדובר בדרישה לא חוקית הגיש היזם ערר לוועדת הערר במחוז תל אביב במסגרתו טען היזם כי עסקינן בדרישה לא חוקית. ועדת הערר קיבלה טענות היזם וביטלה את החלטה לדרוש הקצאת השטח הציבורי.

העירייה לא ויתרה וניסתה להכשיר את ה"שיטה" בדרך אחרת של פרסום תנאים לפי ס' 77 ו-78 לחוק התו"ב. גם הפעם בערר שהגיש היזם שבה וקבעה ועדת הערר כי מדובר בדרך לא חוקית בה פועלת הועדה המקומית בני ברק . על החלטת ועדת הערר הגישה העירייה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב , אך גם בית המשפט פסק כי דרישת העירייה אינה חוקית. בית המשפט הגדיל ומצא לנכון לציין כי מאחר ועסקינן בדרישה שאינה חוקית הרי שגם כל ההתחייבויות שכבר נחתמו בעבר על ידי היזמים ובעלי הקרקע מבוטלות .

הועדה המקומית לא אמרה נואש ולא הוציאה היתר בניה ליזם. לאחרונה התנתה הועדה המקומית הוצאת ההיתר בתנאי חדש, תנאי לפיו על הבעלים להגיש לה חוות דעת מקצועית לעניין התשתיות הציבוריות בטווח של 500 מטר מהמגרש על פי הנחיות שינתנו לו על ידי היועץ המשפטי.

היזם לא התייאש ופנה שוב לועדת הערר בטענה כי עבור תוספת של 3 יחידות דיור אין צורך בחוות דעת על כל האזור וכי המדובר בסה"כ בתירוץ נוסף מבית מדרשה של הועדה המקומית במטרה למנוע ממנו קבלת היתר הבניה.

ועדת הערר קיבלה את עמדת היזם ופסקה כי ניתן להטיל הכנת דו"חות על מבקש היתר בניה אך ורק במקום שיש לתוספת הבניה השלכות מעבר לתחומי המגרש .

ועדת הערר ציינה עוד כי אין מנוס מהמסקנה כי הועדה המקומית עושה ככל אשר ביכולתה על מנת למנוע את הוצאת היתר הבניה המבוקש , זאת חרף רצף ההחלטות שניתנו קודם לכן.

ועדת הערר הורתה לועדה המקומית להוציא את היתר הבניה המבוקש תוך 30 ימים ממועד ההחלטה. כמו כן נפסק כי בנסיבות העניין החמורות (כך לדברי ועדת הערר) הועדה המקומית תשלם ליזם הוצאות בסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. יצוין כי למרות ההחלטה, עד היום היתר הבניה טרם התקבל .

עתה הוגשה תביעה כספית של היזם לפיצוי בגין הנזקים הכספיים שנגרמו לו עקב העיכוב בהוצאת היתר הבניה. בתביעה נטען כי סירובה של הועדה המקומית להנפיק היתר בניה נעשה בכוונה, בניסיון לבוא עם היזם חשבון על כך שלא נכנע לדרישתה הבלתי חוקית להקצות לה שטחי ציבור בקומת הקרקע ולכן יש לחייב אותו בנזקים שנגרמו בגין התנהלותה זו של הועדה המקומית .